האם ישראל משתמשת ב- GDPR?
ישראל – השפעת ה- GDPR מחוץ לאיחוד האירופי
סיכום
ל- GDPR הייתה השפעה משמעותית על הסביבה הרגולטורית הישראלית, הן ישירות והן בעקיפין. חברות ישראליות עם פעילות באיחוד האירופי או מציעות שירותים לאיחוד האירופי נאלצו לעמוד בדרישות ה- GDPR. בנוסף, סניפים מקומיים של חברות רב לאומיות בישראל נדרשו לעמוד במדיניות הגנת נתונים גלובלית, אשר תואמים לעתים קרובות את ה- GDPR. מאמר זה בוחן את השפעת ה- GDPR על ישראל ומדגיש נקודות מפתח שיש לקחת בחשבון.
נקודות מפתח
- העברת נתונים אישיים למדינות שלישיות חייבת להיות חוקית ומוסמכת.
- ה- GDPR מספק סיבות הרשאה שונות, כגון הסכמה, הגשמה חוזית והגנה על אינטרסים חיוניים.
- מדינות שלישיות מאובטחות, כולל ישראל, אישרו רמות של הגנת נתונים הדומות לחוק האיחוד האירופי.
- מגן ההגנה על נתונים של האיחוד האירופי-ארה”ב (מגן פרטיות) בוטל על ידי פסק הדין של “שרמס II” של ECJ.
- העברות נתונים למדינות שלישיות שאינן מאובטחות דורשות ערבויות נוספות להגנת נתונים.
- סעיפים חוזיים סטנדרטיים, כללי ארגון מחייבים, קודי התנהגות ותעודות עיבוד נתונים יכולים להבטיח הגנה על נתונים מספקת.
- חריגים להעברת נתונים ללא הגנה מספקת כוללים הסכמה, מילוי חוזים וסיבות אינטרסיות חשובות.
שאלות ותשובות
- מהן הדרישות להעברת נתונים אישיים למדינות שלישיות?
- אילו מדינות נחשבות למדינות שלישיות מאובטחות תחת ה- GDPR?
- מה קרה למגן הגנת המידע של האיחוד האירופי-ארה”ב (מגן פרטיות)?
- כיצד ניתן להגן על העברות נתונים למדינות שלישיות שאינן מאובטחות?
- מהם החריגים להעברת נתונים ללא הגנה מספקת?
- הן חברות ישראליות הנתונות ל- GDPR?
- האם סניפים מקומיים של חברות רב לאומיות בישראל צריכות לעמוד ב- GDPR?
- מהם ההיבטים העיקריים בהשפעת ה- GDPR על ישראל?
- אילו אמצעי הגנה ניתן ליישם כדי להגן על נתונים אישיים במהלך העברות?
- מהן ההשלכות של אי הבטחת הגנה מספקת על נתונים במהלך העברות?
העברת נתונים אישיים חייבת להיות חוקית ומורשית. סיבות ההרשאה כוללות הסכמה, הגשמה חוזית והגנה על אינטרסים חיוניים.
המדינות השלישיות הבטוחות, שאושרו על ידי הוועדה האירופית, הן אנדורה, ארגנטינה, קנדה (רק ארגונים מסחריים), איי פארו, גרנזי, ישראל, האי מאן, ג’רזי, ניו זילנד, שוויץ, אורוגוואי, יפן, בריטניה ודרום קוריאה.
פסק הדין של “שרמס השני” של ECJ ביטל את מגן הפרטיות בתוקף מיידי. העברות נתונים לארצות הברית דורשות כעת ערבויות נוספות להגנת נתונים.
ניתן להגן על העברות נתונים באמצעות סעיפים חוזיים סטנדרטיים, מחייבים כללים ארגוניים, קודי התנהגות או אישורי עיבוד נתונים.
חריגים כוללים הסכמה מנבדק המידע, מילוי חוזים, סיבות חשובות של אינטרס ציבורי וקביעת זכויות משפטיות.
חברות ישראליות עם פעולות באיחוד האירופי או מציעות שירותים לאיחוד האירופי כפופות להישג הטריטוריאלי או החוץ -טריטוריאלי של ה- GDPR.
אמנם אינו כפוף ישירות ל- GDPR, אך לעיתים קרובות סניפים מקומיים צריכים לעמוד במדיניות הגנת נתונים גלובלית שאומצה על ידי הניהול הגלובלי שלהם.
ה- GDPR השפיע על מאמצי הציות של החברות הישראליות, הדורש התאמה לדרישות ה- GDPR ומדיניות הגנת נתונים גלובלית.
אמצעי הגנה כוללים יישום סעיפים חוזיים סטנדרטיים, קביעת כללי חברות מחייבים ועמידה בקודי התנהגות או אישורים להגנת נתונים או אישורים.
אי הבטחת הגנת נתונים מספקת במהלך העברות עלולה להוביל לתוצאות משפטיות, הפרות נתונים פוטנציאליות, אובדן אמון ונזק מוניטין.
קישורים חיצוניים
רָשׁוּיוֹת
- הרשות להגנת נתונים בריטניה ► העברות בינלאומיות (קישור)
- רשות להגנת המידע אירלנד ► עיבוד חוצה גבולות וחנות חד-פעמית (קישור)
- רשות ההגנה על המידע האי של האדם ► העברות למדינות שלישיות (קישור)
- סעיף 29 גורם עבודה להגנת נתונים ► WP244 – הנחיות לרשות הפיקוח המובילה (קישור)
- סעיף 29 גורם עבודה להגנת נתונים ► WP245-מגן פרטיות EU-US F.א.ש. לעסקים אירופיים (קישור)
- הנציבות האירופית ► העברות נתונים מחוץ לאיחוד האירופי (קישור)
- הנציבות האירופית ► נסיגת בריטניה מהאיחוד ואיחוד האירופי – כללים בתחום הגנת המידע (קישור)
- פרסומי האיחוד האירופי ► ספר יד על חוק הגנת נתונים אירופית-העברות נתונים אישיים למדינות שלישיות/לא צדדים או לארגונים בינלאומיים, עמוד 253 (קישור)
- המועצה האירופית להגנת נתונים ► שאלות נפוצות על פסק הדין של ה- CJEU במקרה C-311/18 (קישור)
תרומה מומחית
- IAPP ► 10 ההשפעות התפעוליות המובילות של ה- GDPR: חלק 4-העברות נתונים חוצה גבולות (קישור)
- A & L Goodbody ► ה- GDPR: מדריך לעסקים – העברות נתונים בינלאומיות, עמוד 29 ((קישור)
טבלת העניינים של סוגיות המפתח
סֵמֶל
מאמר זה מבוסס על הניסיון האישי והפרספקטיבה שלי כיועץ בתחומי הגנת המידע, אבטחת IT ו- IT FEONESICS.
ישראל – השפעת ה- GDPR מחוץ לאיחוד האירופי
אנו חברת ייעוץ המתמחה בתחומי הגנת המידע, אבטחת IT ו- IT משפטית IT.
GDPR מדינות שלישיות
לאור סחר ושיתוף פעולה בינלאומי, חיוני בימינו להיות מסוגל להעביר נתונים למדינות שלישיות. בחינת הלגיטימיות של העברה כזו נעשית בשני שלבים.
ראשית, העברת הנתונים עצמה חייבת להיות חוקית. כל עיבוד של נתונים אישיים אסור אך נתון לאפשרות להרשאה. בנוסף להסכמה, אמנות. 6 לתקנת הגנת המידע הכללית (GDPR) קובעת סיבות אישור נוספות, כגון מילוי חוזה או הגנה על אינטרסים חיוניים. לנתונים אישיים מיוחדים הדורשים רמת הגנה גבוהה יותר, האמנות. 9 של ה- GDPR מספק דרישות חוקיות נפרדות.
אם העברת הנתונים המיועדת עומדת בדרישות הכלליות, יש לבדוק בשלב שני אם מותר להעביר למדינה השלישית. יש להבדיל בין מדינות שלישיות מאובטחות ולא מאובטחות. מדינות שלישיות מאובטחות הן אלה שעבורן אישרה הנציבות האירופית רמה מתאימה של הגנה על נתונים על בסיס החלטת התאמה. במדינות אלה, החוקים הלאומיים מספקים רמת הגנה על נתונים אישיים הדומים לאלה של חוק האיחוד האירופי. המדינות השלישיות המבטיחות רמת הגנה נאותה הן: אנדורה, ארגנטינה, קנדה (רק ארגונים מסחריים), איי פארו, גרנזי, ישראל, האי מאן, ג’רזי, ניו זילנד, שוויץ, אורוגוואי, יפן, בריטניה ודרום קוריאה, דרום קוריאה. העברת נתונים למדינות אלה מותרת במפורש.
עם פסק הדין “שרמס השני” מיום 16 ביולי 2020 (במקרה C-311/18), הכריז ה- ECJ על הוועדה’S יישום החלטה (האיחוד האירופי) 2016/1250 מיום 12 ביולי 2016 בהתאם להנחיה 95/46/EC של הפרלמנט האירופי והמועצה על התאמת מגן הגנת המידע של האיחוד האירופי-ארה”ב (מגן פרטיות) לא תקף בתוקף מיידי מיידי. שידורי נתונים לארה”ב לא יכולים אפוא להיות מבוסס על מגן הפרטיות. העברות נתונים לארצות הברית דורשות ערבויות אחרות, על פי אמנות. 44 וכו ‘. GDPR, ליצירת רמה מתאימה של הגנה על נתונים.
אם אין החלטת התאמה למדינה, זה לא בהכרח מעקב אחר העברת נתונים למדינה זו. במקום זאת, על הבקר להבטיח בדרך אחרת שהנתונים האישיים יוגנו מספיק על ידי הנמען. ניתן להבטיח זאת באמצעות סעיפים חוזיים סטנדרטיים, להעברות נתונים בתוך קבוצה באמצעות מה שנקרא “מחייב כללי תאגידים,” באמצעות המחויבות לעמוד בקודי התנהגות, שהוכרזו על ידי הוועדה האירופית כמי שיש בה בדרך כלל, או על ידי הסמכת נוהל עיבוד הנתונים.
יתר על כן, ישנם כמה חריגים, המעבירים לגיטימציה להעברת נתונים למדינה שלישית, גם אם לא ניתן להבטיח מספיק את ההגנה על נתונים אישיים. לעתים קרובות, הסכמת הנבדק רלוונטית כאן. יחד עם זאת, יש לציין במיוחד את הדרישות להסכמה כזו שתינתן בחופשיות. חריגים נוספים, כגון שידור למילוי חוזים, סיבות חשובות של אינטרס ציבורי וקביעת זכויות משפטיות בדרך כלל פחות רלוונטיות בפועל.
מאמרי GDPR מתאימים
רסיטלים מתאימים
קישורים חיצוניים
רָשׁוּיוֹת
- רשות להגנת נתונים בבריטניה ► העברות בינלאומיות (קישור)
- רשות להגנת נתונים אירלנד ► עיבוד חוצה גבולות וחנות Stop (קישור) אחת
- רשות הגנת המידע האי של האדם ► העברות למדינות שלישיות (קישור)
- סעיף 29 גורם עבודה להגנת נתונים ► WP244 – הנחיות לרשות הפיקוח המובילה (קישור)
- סעיף 29 גורם עבודה להגנת נתונים ► WP245-מגן פרטיות EU-US F.א.ש. לעסקים אירופיים (קישור)
- הנציבות האירופית ► העברות נתונים מחוץ לאיחוד (קישור)
- הנציבות האירופית ► נסיגת בריטניה מהאיחוד ואיחוד האירופי – כללים בתחום הגנת המידע (קישור)
- פרסומי האיחוד האירופי ► ספר יד על חוק הגנת נתונים אירופית-העברות נתונים אישיים למדינות שלישיות/לא צדדים או לארגונים בינלאומיים, עמוד 253 (קישור)
- מועצת הגנת נתונים אירופית ► שאלות נפוצות על פסק הדין של ה- CJEU במקרה C-311/18 (קישור)
תרומה מומחית
- IAPP ► 10 ההשפעות התפעוליות המובילות של ה- GDPR: חלק 4-העברות נתונים חוצה גבולות (קישור)
- A & L Goodbody ► ה- GDPR: מדריך לעסקים – העברות נתונים בינלאומיות, עמוד 29 (קישור)
טבלת העניינים של סוגיות המפתח
סֵמֶל
אנו חברת ייעוץ המתמחה בתחומי הגנת המידע, אבטחת IT ו- IT משפטית IT.
ישראל – השפעת ה- GDPR מחוץ לאיחוד האירופי
ה- GDPR השפיע באופן משמעותי על הסביבה הרגולטורית הישראלית בחמישה היבטים עיקריים; חלקם ישירות ואילו האחרים עקיפים.
1. ברוב המקרים, חברות ישראליות עם נוכחות תפעולית מקומית באיחוד האירופי או עם הצעה מרחוק המופנה לאיחוד האירופי כפופות ל- GDPR’טווח טריטוריאלי או חוץ -טריטוריאלי. כתוצאה מכך, חברות כאלה עבדו על עמידה ב- GDPR’הדרישות בשנתיים האחרונות.
2. בעוד שבמקרים רבים סניפים ישראלים מקומיים של חברות רב לאומיות אינן כפופות ישירות ל- GDPR, מכיוון שעובדיהם ופעילותם מתמקדים בשוק הישראלי, חברות אלה נדרשו לעמוד במדיניות הגנת נתונים גלובלית שאומצו על ידי ההנהלה הגלובלית שלה.
3. באופן דומה, ספקי שירותים ישראלים המעבדים מידע אישי של בקרי נתונים מבוססי האיחוד האירופי כפופים לדרישות חוזיות המיישמות את דרישות ה- GDPR החומריות, גם כאשר ספקי שירות אלה אינם כפופים ישירות ל- GDPR.
4. ישראל הוכרה על ידי הוועדה האירופית כתחום שיפוט הולם לעיבוד מידע אישי, המאפשר תנועה ישירה של נתונים אישיים בין בקרים למעבדים בשני תחומי השיפוט. הכרה זו אומצה על פי המשטר הקודם להגנת המידע באיחוד האירופי, ובעוד שהיא ממשיכה לחול תחת המשטר הנוכחי, ישנם דיונים ציבוריים בקרב רגולטורים ומלומדים ביחס לאפשרות לאבד הכרה חשובה זו כאשר היא נבדקת מחדש על ידי האיחוד האירופי, בהתחשב בהתפתחויות המשמעותיות בסביבה הרגולטורית באיחוד האירופי, שבה החוק הישראלי לא נפסקה מלאה שנקטה במלוא.
5. ה- GDPR הציג משטר רגולטורי מעודכן ומקיף להגנת נתונים, שהשפיע במידה מסוימת על הסקירה המחוקקת של המשטר בישראל, כמו גם על הגישה הרגולטורית. ה- GDPR השפיע בעקיפין על חקיקת תקנות ההגנה הישראלית על פרטיות (אבטחת מידע) בשנת 2017, שנכנסה לתוקף במקביל ל- GDPR והדרישות שאומצו הדומות בחלקן ל- GDPR’S בהיבטים מסוימים, בעיקר אבטחת נתונים וניהול עיבוד נתונים. ההשפעה הגלובלית של ה- GDPR השפיעה בעקיפין גם על הרשות להגנת המידע הישראלית בגישתו הרגולטורית ביחס לאכיפת התקנות החדשות, כמו גם בשיפור שיתוף הפעולה שלה עם רשויות הגנת המידע מבוססות האיחוד האירופי בהקשר של אכיפת GDPR על חברות מבוססות ישראליות הכפופות ל- GDPRE’טווח טריטוריאלי או חוץ -טריטוריאלי.
חוק GDPR & Private Privacy- הבדלי מפתח

בשל שינויים אחרונים בחוקי הפרטיות והגנת המידע העולמית, גורמים מסוימים עשויים להיות כפופים הן לחוקי הגנת המידע הישראלים והן גם לתקנת הגנת המידע הכללית של האיחוד האירופי (“GDPR”). ישויות אלה צריכות להיות מודעות לכך שבעוד אימוץ תוכנית תאימות מקיפה של GDPR עשויה לקרב אותם לעמידה בחוקים להגנת המידע הישראלית, על מנת להיות תואם לדרישות הגנת המידע בישראל יש לנקוט בפעולות נוספות.
מבוא
2016 הייתה שנה פרשת מים לפרטיות עולמית, עם התפתחויות גדולות שהתרחשו בתחום ויסות הנתונים האישיים ברחבי העולם. הבולט ביותר, ה- GDPR, היעיל החל מ- 25 במאי 2018, הוא חקיקה גורפת המשנה באופן מהותי את תקני הגנת המידע לנתוני נושאי האיחוד האירופי (“האיחוד האירופי”). כפי שציינו במהדורות קודמות של לקוחות, תחולת ה- GDPR נקבעת על בסיס מיקום נושא נתונים, לא על בסיס מיקום הישות השולטת או עיבוד נתונים אישיים. לפיכך, ישויות ישראליות שנמצאות פיזית בישראל יהיו בתנאים מסוימים יהיו נתונים לחובות על פי ה- GDPR, גם כאשר פעילויות אינן מתבצעות פיזית באירופי-לדוגמה, כאשר מעובדים נתונים אישיים של נתוני האיחוד האירופי בקשר לסחורות/שירותים המוצעים לו/שלה או היכן התנהגותם של אנשים בתוך האיחוד האירופי עוברים פיקוח.
במקביל, התפתחויות משמעותיות התרחשו בתחום חוק הגנת המידע הישראלי. לדוגמה, נכון למאי 2018 תקנות אבטחת מידע חדשות חלות בישראל; תקנות אלה כוללות דרישות ספציפיות ומדויקות ביחס לאבטחת מידע אשר בדרכים מסוימות עולות על הדרישות הרשמיות על פי חוק האיחוד האירופי. ששינויים משמעותיים בישראל מתרחשים זהה לשינויי ליבה באירופה אינם אקראיים. מאז 2011 ישראל הוכרה על ידי הנציבות האירופית כמבטיחה רמת הגנה נאותה לנתונים אישיים, וכך הופיעה ישראל ב’רשימה הלבנה ‘של האיחוד האירופי לייצוא נתונים שמקורו באירופה. זה מציב את ישראל במספר הנבחר של תחומי השיפוט המוכרים ומאפשר העברות נתונים ממדינות האיחוד האירופי (ונורבגיה, ליכטנשטיין ואיסלנד) לישראל באותם תנאים כמו העברות תוך-איחוד, ללא צורך בהסכמי העברת נתונים נוספים או דרישות פרוצדוראליות אחרות. רשויות ממשלת ישראל מכירות בערך ייעוד ‘הרשימה הלבנה’ של ישראל, וקבעו צעדים חיוביים כדי להביא את חוקי הגנת המידע של ישראל מספיק בסנכרון עם אלה החלים באיחוד האירופי במאמץ להגן על ייעוד ‘הרשימה הלבנה’ של ישראל.
גורמים רבים התושבים פיזית בישראל או בכפוף בדרך אחרת לחוקי הגנת המידע הישראלים ביצעו מאמצי תאימות של GDPR; מאמצים אלה כרוכים לעתים קרובות בהשקעות משמעותיות של זמן ומשאבים. ישויות בכפוף לחוקי הגנת המידע הישראלים צריכים לציין כי קיימים הבדלים מהותיים בין תאימות GDPR לבין החוק הישראלי, עם חובות מפתח מסוימות על פי ישראלי העולות על דרישות ה- GDPR. יש לנקוט בצעדים נוספים כדי להשיג עמידה בדרישות הפרטיות והגנת המידע הישראלית ישראלית.
הבדלי מפתח בין דרישות הגנת המידע הישראלית לבין GDPR
בעוד שהשוואה מלאה של חוקי הגנת המידע הישראלים וה- GDPR היא מעבר לתחום ההתראה הזו, המפורט להלן הוא תיאור ברמה גבוהה של אזורים מסוימים בהם חוקים ישראלים עולה על דרישות במסגרת ה- GDPR. על מנת לעמוד בחוקים הישראלים, אפילו ישויות שהטמיעו תוכניות ציות של GDPR חזקות יצטרכו לבצע מאמצים נוספים על מנת להיות תואמים על פי החוק הישראלי.
- אבטחת מידע. ה- GDPR קובע עיקרון אבטחה כללי המחייב בקרים ומעבדים לנקוט אמצעים טכניים וארגוניים מתאימים כדי להבטיח את רמת האבטחה המתאימה לרמת הסיכון. לעומת זאת, תקנות אבטחת המידע הישראלית (2017) קובעות ארבע קטגוריות של מסדי נתונים המשתנות בהתאם לרגישות הנתונים, כיצד משתמשים בנתונים, מספר האנשים בעלי גישה למסד נתונים ומספר הנבדקים. תקנות אלה כוללות דרישות גרגיריות ספציפיות ביחס לנתונים אישיים שנאספו ומתוחזקים במאגרי מידע. חלק מההתחייבויות הללו עולות על הדרישות על פי ה- GDPR.
- הגבלות על ייצוא נתונים. בכפוף לדריגציות ספציפיות, ה- GDPR מאפשר יצוא נתונים לגורמים שנקבעו על ידי הנציבות האירופית כמי שיש לה רמה מספקת של הגנה על נתונים אישיים (כלומר מופיעים ברשימה הלבנה של האיחוד האירופי) או כאשר יצואן הנתונים מספק אמצעי הגנה נאותים לנתונים; חלק מהגנות הללו מופיעות ב- GDPR. על פי החוק הישראלי, על יצוא נתונים מישראל לעמוד בדרישות ‘בסיס משפטי’ וגם ‘התחייבות בכתב’, עם ‘דרישת ההתחייבות’, כולל התחייבות להגנה על נתונים ולא להעביר נתונים לאותה מדינות או מדינות אחרות. בנסיבות רבות, נבדקים יצטרכו להסכים לייצוא נתונים, או שמקבל הנתונים יצטרך להתחייב כדי להגן על המידע בהתאם לחוק הישראלי; עילות אחרות המניעות ייצוא תחת ה- GDPR אינן זמינות על פי החוק הישראלי. בנוסף, בעוד ש- GDPR מאפשר למקבלי נתונים להעביר נתונים לעיכובי משנה במקרים מסוימים, העברות עוקבות אלה עשויות להפר את החוק הישראלי. בנוסף, עבור בסיסי נתונים רשומים, יש ליידע את יצוא הנתונים לרשם מסד הנתונים בצורה של עדכון לטופס רישום מסד הנתונים.
- קצין הגנת נתונים. על פי ה- GDPR, בקרים ומעבדים חייבים לייעד קצין להגנת נתונים (“DPO”) בנסיבות מסוימות. באופן דומה, על פי החוק הישראלי, על גורמים למנות “קצין אבטחת מידע” (שתפקידו שווה בערך לזה של DPO) במקרים מסוימים. עם זאת, יתכן שיש חובה למנות קצין אבטחת מידע על פי החוק הישראלי בו קיימת התחייבות לא דומה במסגרת ה- GDPR, למשל, במקרה של גורמים המחזיקים בחמישה מסדי נתונים או יותר הדורשים רישום.
- מיקור חוץ. במסגרת ה- GDPR, עיבוד נתונים עשוי להיות במיקור חוץ על ידי מבקר למעבד, בכפוף להסכמים כתובים ספציפיים המבטיחים כי המעבד יעבד את הנתונים האישיים מטעם הוראות הבקרים ובכפוף לחובות הגנת נתונים ספציפיות. יש להוסיף תנאים ספציפיים נוספים להסכמים למיקור חוץ של פעילויות עיבוד נתונים על מנת לעמוד בחוק הישראלי.
- רישום מסד נתונים. ה- GDPR אינו כולל את הדרישה לרישום מסד נתונים. בעוד שהחובה לשלם שכר טרחה עבור רישומי מסדי נתונים בוטלה לאחרונה, החוק הישראלי עדיין מחייב לרשום מסדי נתונים מסוימים ברשם מסד הנתונים.
הכפוף לחוקי פרטיות נתונים ישראלים?
בעוד שה- GDPR בתנאיו קובע כי החוק חל על ארגונים (כולל אלה הממוקמים מחוץ לאיחוד האירופי) המציעים למכור סחורות או שירותים על או לפקח על אנשים באיחוד האירופי, החוק הישראלי ובית המשפט שאינו מגדירים באופן סופי את היקף תחולתן הגיאוגרפית של חוקי הפרטיות של נתונים ישראלים. בהתאם לנסיבות, יתכן כי החוק הישראלי רשאי לחול במקום בו כל אחד מהבאים נכונים: (i) שרתים ממוקמים בישראל, (ii) אדם או גורם ישראלי שולטים כיצד ניתן לגשת או להשתמש בנתונים; (iii) נתונים מעובדים בישראל, או (iv) נתונים של ישראלים מעובדים.
אכיפה ועונשים
הפרות של חוקי הפרטיות הישראלים כפופים לעונשים אזרחיים ופליליים ועשויות להיות נושא לתביעות נזיקין אינדיבידואליות. הרשות להגנת המידע הישראלית הודיעה על כוונתה לבצע ביקורת ביחס לתאימות לפרטיות.
בנוסף, ישויות הנתונות לחוקי הגנת המידע הישראלים צריכים לציין מיוחד על טיוטת חוק משמעותית שעומדת כעת בפני הפרלמנט הישראלי. התיקון המוצע 13 להגנה ישראלית על חוק הפרטיות (1981), אם יועבר, יבטח את הרשות להגנת המידע של ישראל, את ההגנה על סמכות הפרטיות עם סמכויות פיקוח משופרות. זה גם יביא לעונשים גבוהים יותר באופן אקספוננציאלי בגין הפרות בדיני פרטיות, כולל קנסות עד שנת 3.2 מיליון, שני אחוזים העלאות יומיות בגין הפרות חוקיות של החוק, קנסות כפולים עבור עבריינים חוזרים ואחריות אישית עבור בעלי התפקיד במקרים מסוימים. אם יועבר, טיוטת החוק, שנמצאת על מסלול מהיר למעבר וכבר אושרה על ידי קריאה ראשונה בכנסת, תהיה מחליף משחק ביחס לתוצאות על אי עמידה בחוקי הגנת המידע הישראלים.
המלצות
בשל ההבדלים בין חוקי GDPR לבין חוקי הגנת המידע הישראלים, מומלץ לגורמים הכפופים לחוקי הגנת המידע הישראלים לנקוט בצעדים כדי להבטיח עמידה בחוקי הגנת המידע הישראלים, אפילו כאשר תוכנית תאימות חזקה של GDPR נמצאת בתהליך או במקום. עונשים מוגברים בגין הפרות הגנת נתונים עשויים להיכנס לתוקף בישראל, שאם יועברו יגדילו את פרופיל הסיכון באופן משמעותי, וביקורות אקראיות של ה- DPA הישראלי צפויות להתחיל.
ויסות הגנת המידע ישראל
דוח קצר זה מציג את החברות האמריקאיות בפני ישראל’דרישות IRDS ומספקת גם השוואה קצרה בין הוראות ה- IRDS ו- GDPR.
תקנת ה- IRDS חלה על גורמים פרטיים וגם במגזר הציבורי המעבדים את המידע האישי של אזרחי ישראל. ה- IRDS קובע דרישות שנועדו להפוך את אבטחת המידע לחלק משגרת הניהול עבור כל הגופים המעבדים נתונים אישיים הקשורים לאזרחים ישראלים.
מטרת התקנה היא לשפר באופן מהותי את רמת אבטחת המידע בישראל ולהפוך הגנה על פרטיות עידן חדש. חברות שאינן עומדות בתקנה החדשה יהיו כפופות לסנקציות, כמתואר ב “סנקציות” קטע למטה.
ה- IRDS מסווג מסדי נתונים לפי רמת הסיכון, אשר בתורו נקבע על ידי רגישות הנתונים, מספר הנבדקים ומספר מחזיקי הגישה המורשים. מאגרי נתונים מקובצים לארבע רמות סיכון: גבוה, בינוני, בסיסי ומאגרי מידע הנשלטים על ידי אנשים המעניקים גישה ליותר משלושה אנשים מורשים. חובות מנהלי מסדי הנתונים נקבעות בהתאם לרמת הסיכון הנלווית.
GDPR ו- IRDS: מטרות משותפות והפרשה
ה- GDPR ו- IRDs שניהם דורשים עסקים שאוספים ומשתמשים בהם (“תהליך”) הנתונים האישיים של העובדים, הלקוחות והספקים להיות הרבה יותר פרואקטיביים בידיעה בדיוק איזה מידע נאסף ומאיזו סיבה, כיצד מעובדים הנתונים, היכן הם מאוחסנים ובמשך כמה זמן, למי בארגון יש גישה אליהן ואילו מדינות עשויים להיות מועברים. על ארגונים להיות בעלי מדיניות שקופה להגנת נתונים, ועליהם להכשיר אנשי צוות ביישום מדיניות זו וכל הנחיות הנובעות ממדיניות זו. הנבדקים שהמידע האישי שלהם נאספים ידרשו נקודת קשר ייעודית בחברה לכל שאלה שעלולה להתעורר, וה- GDPR מחייב כי פרטי נקודת איש קשר זו (כתובת דוא”ל, מספר טלפון) ישותפה עם נבדקים.
מטרות משותפות אחרות כוללות טיפול מיוחד בנתונים רגישים כמו רשומות בריאות, נתונים ביומטריים ורישומים פליליים; הערכת הסיכונים של כל נזק לנתונים האישיים המאוחסנים; ומזעור נתונים. גם ה- GDPR וגם ה- IRDs דורשים הודעה על הפרות נתונים לרגולטור הממשלה ולנבדק הנבדקים בנסיבות מסוימות.
לחץ כאן לדוח המלא
המידע שנמסר בדוח זה נועד לסיוע ב- U.ג. יצואנים. אמנם אנו עושים את כל המאמץ להבטיח את דיוקו, אך לא ממשלת ארצות הברית ואף אחד מעובדיה לא מייצגים כל ייצוג באשר לדיוק או שלמות המידע במסמך זה או בכל מסמך ממשלתי אחר של ארצות הברית. מומלץ לקוראים לאמת באופן עצמאי כל מידע לפני ההסתמכות עליו. המידע שנמסר בדוח זה אינו מהווה ייעוץ משפטי. השירות המסחרי התייחסות או הכללת חומר על ידי אי- U.ג. ישות ממשלתית במסמך זה מיועדת למטרות מידע בלבד ואינה מהווה אישור על ידי השירות המסחרי של הישות, חומריו או מוצריה או שירותיה
האם ישראל משתמשת ב- GDPR?
קטגוריות: IP
בשל שינויים אחרונים בחוקי הפרטיות והגנת המידע העולמית, ישויות מסוימות עשויות להיות כפופות הן לחוקי הגנת המידע הישראלים והן לאיחוד האירופי’S רגולציה כללית להגנת נתונים (“GDPR”). ישויות אלה צריכות להיות מודעות לכך שבעוד אימוץ תוכנית תאימות מקיפה של GDPR עשויה לקרב אותם לעמידה בחוקים להגנת המידע הישראלית, על מנת להיות תואם לדרישות הגנת המידע בישראל יש לנקוט בפעולות נוספות.
פרטים נוספים
לַחֲלוֹק
ציוצים
משהו השתבש בטוויטר. אנא בדוק את האישורים שלך ואת שם המשתמש בטוויטר בהגדרות הטוויטר.



