האם H2S עולה או נופל?
סיכום
- מימן גופרתי הוא גז רעיל חסר צבע אך מריח כמו ביצים רקובות. זה נמצא בענפים שונים כמו ביוב, בתי זיקוק ומכרות.
- מימן גופרתי מזיק מכיוון שהוא דליק מאוד ויכול לגרום למצבים מסכני חיים. זה יכול גם להוביל לחוסר הכרה ונפילות.
- H2s יכולים לפגוע בגוף על ידי גרימת עין ונשימה. ריכוזים גבוהים יכולים לגרום לחוסר הכרה מהיר ולמוות.
- תעשיות כמו מערכות ביוב, נפט וגז, כרייה, עיסת נייר, חקלאות ובנייה צריכות להיות מודאגות מסכנות מימן גופרתי.
- כדי להקל על סכנות H2S, חשוב שיהיה תוכנית לבקרת חשיפה.
- מימן גופרתי הוא קטלני מכיוון שהוא דליק מאוד, כבד יותר מאוויר ויכול להצטבר באזורים שוכבים נמוכים ובמרחבים מוגבלים. זה יכול גם להתגבר על עובדים במהירות.
שאלות
- איך מריח מימן גופרתי?
- מהם הסכנות הבריאותיות התעסוקתיות של מימן גופרתי?
- היכן ניתן למצוא מימן גופרתי?
- איך מימן גופרתי פוגע בגוף?
- מהם כמה תסמינים של הרעלת מימן גופרתי?
- מדוע גילוי מוקדם של מימן גופרתי חשוב?
- אילו תעשיות צריכות להיות מודאגות מסכנות מימן גופרתי?
- כיצד ניתן להקל על סכנות מימן גופרתי במקום העבודה?
- מהם כמה מאפיינים של מימן גופרתי שהופכים אותו לקטלני?
- מה הריח של מימן גופרתי בריכוזים נמוכים?
- כמה מקרי מוות של עובדים נגרמו כתוצאה מימן גופרתי בין 2011 ל -2017?
מימן גופרתי מריח כמו ביצים רקובות.
הסכנות הבריאותיות התעסוקתיות של מימן גופרתי כוללות דליקות, רעילות וחוסר הכרה פוטנציאלי.
ניתן למצוא מימן גופרתי בתעשיות כמו מערכות ביוב, נפט וגז, כרייה, עיסת נייר, חקלאות ובנייה.
מימן גופרתי יכול לפגוע בגוף על ידי גרימת עין ונשימה, בלבול, בחילה וחוסר הכרה.
כמה תסמינים של הרעלת מימן גופרתי כוללים גירוי בעיניים, כאב ואף וגרון, כאב ראש, בלבול והקאות.
גילוי מוקדם של מימן גופרתי הוא חשוב מכיוון שהוא יכול להיות ההבדל בין חיים למוות.
תעשיות כמו מערכות ביוב, נפט וגז, כרייה, עיסת נייר, חקלאות ובנייה צריכות להיות מודאגות מסכנות מימן גופרתי.
ניתן להקל על סכנות מימן גופרתי במקום העבודה על ידי קיום תוכנית בקרת חשיפה.
מימן גופרתי הוא קטלני מכיוון שהוא דליק מאוד, כבד יותר מאוויר, ויכול להתגבר במהירות על עובדים לא מוכנים.
למימן גופרתי יש ריח “ביצה רקובה” חריפה בריכוזים נמוכים.
מימן גופרתי גרם ל 46 מקרי מוות של עובדים בין 2011 ל -2017.
מחלקת לוגו עבודה ארצות הברית מחלקת העבודה
הכותבים מבקשים להכיר בשימוש במתקני ארגון השירותים הרפואיים של ארמקו (SAMSO) לנתונים ולמחקר, שהביאו למאמר זה. דעות המובאות במאמר זה הן של המחברים ולאו דווקא של סמסו.
סכנות בריאות תעסוקתיות של מימן גופרתי
מימן גופרתי או H2S הוא גז רעיל מאוד. אין לו צבע, אבל הוא מריח כמו ביצים רקובות. בכמויות גדולות H2S חוסם את חוש הריח.
מימן גופרתי הוא תוצר לוואי בענפים רבים ושונים, כמו: ביוב ומפעלי טיפול בשפכים שבהם חומר אורגני מתפרק ללא חמצן. ענף הנפט, במיוחד בבאר נפט וגז, בבתי זיקוק בהם H2S מוסר משמן וגז טבעי; ובצינורות המשמשים לנשיאת נפט לא מזוקק. בכמה מוקשים ומנהרות שבהם סלע מינרלי עשוי להכיל H2S. ענף העיסה והנייר בו H2S הוא תוצר לוואי של עץ מתפרק לעיסה.
מדוע מזיק מימן גופרתי?
מימן גופרתי הוא גז נפיץ דליק מאוד ויכול לגרום למצבים מסכני חיים אפשריים אם לא מטפלים בהם כראוי. בנוסף, גז מימן גופרתי שורף ומייצר אדים וגזים רעילים אחרים, כמו דו חמצני גופרית.
ככל שהריכוז של מימן גופרתי עולה, רמת הסיכון עולה גם כן. בריכוזים גבוה.
ל- H2S רעילות הדומה לפחמן חד חמצני, המונע את הנשימה הסלולרית. מעקב אחר H2S במקום העבודה שלך וגילוי מוקדם עשוי להיות ההבדל בין חיים למוות.
H2S נחשב לסכנת חלל מוגבלת. זה כבד יותר מאוויר. זה מתיישב בנקודות נמוכות. זה יכול להוות סיכונים בעת כניסה לאזורים כמו מרחבים מוגבלים בהם הגז עשוי להיות קיים. ריכוזים יכולים להגיע לרמות קטלניות בפרק זמן קצר מאוד.
איך מימן גופרתי פוגע בגופי?
ברמות נמוכות יותר של הגז, התסמינים הבאים יכולים להופיע מספר דקות לאחר חשיפה למימן גופרתי, או להתעכב במשך מספר שעות.
תסמיני הרעלת מימן גופרתי
- H2S הוא מגרה. גירוי בעיניים יכול לכלול כאב, רגישות לאור, לראות קשתות גשם או כאב גרגר עם עווית של העפעף המכונה עין גז.
- גירוי נשימה יכול לכלול כאב ואף גרון, תחושה בוערת בחזה ובהצטברות נוזלים בריאות.
- תסמינים אחרים כוללים כאב ראש, בלבול, בחילה, חוסר התמצאות או הקאות.
עם ריכוזים גבוהים של H2S, הרעלה יכולה להיות מהירה וקטלנית – עם מעט אזהרה. אם עובד אינו מוגן כראוי, ההשפעות יכולות להתרחש בתוך כמה נשימות, ואולי גם נשימה יחידה אם הריכוזים מספיק גבוהים. חוסר הכרה מהיר המכונה גם “דחיפה” או התמוטטות מיידית יכול להתרחש תוך 1 עד 2 נשימות.
הגוף יכול לנער, והמוות נמשך תוך שניות או דקות כתוצאה מכישלון נשימה.
מי צריך להיות מודאג מסכנות מימן גופרתי במקום העבודה?
לתת’סקור כמה תעשיות ופעילויותיהם המוצרות מימן גופרתי.
מערכות ביוב
- בכל מקום נשאר חומר אורגני להתפרק
נפט וגז
- אתרי באר גז טבעי, בבתי זיקוק נפט ובצינורות המשמשים לנשיאת נפט גולמי וגז טבעי, שם H2S מתרחשת באופן טבעי. לפעילויות רבות של נפט וגז יש פוטנציאל לשחרר H2S. זה יכול לכלול פעולות קידוח והשלמות, בדיקות זרימה, פעולות מפעלים וטיפול בבאר והובלת נוזלי ייצור. ניתן לייצר H2S גם כתוצר לוואי במהלך הטיפול בבארות עם חומצות מינרליות.
כְּרִיָה
- במנהרות בהן סלע מינרלי מכיל מימן גופרתי.
עיסת נייר
- תוצר לוואי של עץ מתפרק לעיסה.
חַקלָאוּת
- ערימות קומפוסט וזבל
בְּנִיָה
- חפירות במזבלות ובביצות
כיצד להקטין את סכנות H2S במקום העבודה
אם אתה עובד באחת מהתעשיות המפורטות לעיל, חשוב להבטיח שיש תוכנית בקרת חשיפה מימן גופרתי כאשר אסון מכה. צור קשר עם טכנולוגיות בטיחות Chemscape היום כדי ללמוד כיצד אנו יכולים לעזור להעלות את רמת הסטנדרטים הבריאותיים התעסוקתיים עבור החברה שלך.
האם H2S עולה או נופל?
מימן גופרתי הוא אחד הגורמים המובילים למקרי מוות בשאיפת גז במקום העבודה בארצות הברית. על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה (BLS), מימן גופרתי גרם ל 46 מקרי מוות של עובדים בין 2011 ל -2017.
מדוע מימן גופרתי כל כך קטלני?
- זה מאוד דליק ורעיל, אפילו בריכוזים נמוכים.
- זה כבד יותר מאוויר ועשוי לנסוע לאורך האדמה.
- זה יכול להצטבר באזורים שוכנים נמוכים, ובמרחבים מוגבלים (כולל אזורים סגורים, מאווררים בצורה לא טובה, כמו בורות זבל, ביוב, חורים וכספות תת-קרקעיות).
- לאחר זמן מה נמוך או יותר מהר בריכוזים גבוהים, אתה כבר לא יכול להריח את זה כדי להזהיר אותך שהוא שם.
- זה יכול במהירות, כמעט מייד, להתגבר על עובדים לא מוכנים, כולל עובדי הצלה.
מימן גופרתי (הידוע גם בשם ח2S, גז ביוב, גז ביצה, לח סירחון ולחות חמוץ) הוא גז חסר צבע הידוע בריח “ביצה רקובה” החריפה שלו בריכוזים נמוכים. זה מאוד דליק ורעיל ביותר.
מימן גופרתי משמש או מיוצר במספר תעשיות, כגון
- זיקוק נפט וגז
- כְּרִיָה
- שִׁזוּף
- עיסת עיסת ונייר
- ייצור רייון
מימן גופרתי מתרחש גם באופן טבעי בביוב, בורות זבל, מי באר, בארות נפט וגז, ור געש. מכיוון שהוא כבד יותר מאוויר, מימן גופרתי יכול לאסוף בחללים שוכנים וסגורים, כמו חורים, ביוב וכספות טלפון תת-קרקעיות. נוכחותו הופכת את העבודה בחללים מוגבלים שעלולים להיות מסוכנים מאוד.
ההשפעות הבריאותיות של מימן גופרתי תלויות בכמה h2עובד נושם וכמה זמן. עם זאת, השפעות רבות נראות אפילו בריכוזים נמוכים. ההשפעות נעות בין כואבים קלים, כאבי ראש או גירוי בעיניים, ועד רציני מאוד, חוסר הכרה ומוות.
דף אינטרנט זה מספק מידע כיצד מימן גופרתי יכול להשפיע על בריאותך, שם אתה עשוי למצוא אותו וכיצד למנוע חשיפות מזיקות.
תקנים
חשיפה למימן סולפיד המופנה בסטנדרטים ספציפיים של OSHA לתעשייה כללית, ימית ובנייה.
סכנות
מספק מידע על ההשפעות הבטיחותיות והבריאותיות של מימן גופרתי.
מימן גופרתי במקומות עבודה
דן היכן ניתן למצוא מימן גופרתי.
הערכת/שליטה בחשיפה
מספק מידע על הערכת האם קיים גז מימן גופרתי וכיצד לבטל או לשלוט על המקור במידת האפשר.
משאבים נוספים
מספק קישורים והפניות למשאבים נוספים הקשורים למימן גופרתי.
עיקרי הדברים
מימן גופרתי הוא אחד הגורמים המובילים למקרי מוות בשאיפת גז במקום העבודה בארצות הברית. על פי נתוני הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה (BLS), מימן גופרתי גרם ל 46 מקרי מוות של עובדים בין 2011 ל -2017.
מדוע מימן גופרתי כל כך קטלני?
- זה מאוד דליק ורעיל, אפילו בריכוזים נמוכים.
- זה כבד יותר מאוויר ועשוי לנסוע לאורך האדמה.
- זה יכול להצטבר באזורים שוכנים נמוכים, ובמרחבים מוגבלים (כולל אזורים סגורים, מאווררים בצורה לא טובה, כמו בורות זבל, ביוב, חורים וכספות תת-קרקעיות).
- לאחר זמן מה נמוך או יותר מהר בריכוזים גבוהים, אתה כבר לא יכול להריח את זה כדי להזהיר אותך שהוא שם.
- זה יכול במהירות, כמעט מייד, להתגבר על עובדים לא מוכנים, כולל עובדי הצלה.
גז H2S – מה שאתה צריך לדעת על מימן גופרתי
מימן גופרתי (H2S) הוא גז שנמצא בדרך כלל במהלך הקידוח והייצור של נפט גולמי וגז טבעי, בתוספת טיפול בשפכים ובמתקני שירות וביוב של שפכים. הגז מיוצר כתוצאה מהתמוטטות החיידקים של חומרים אורגניים בהיעדר חמצן. גז H2S חסר צבע, דליק, רעיל ומאכל, מורגש על ידי ריח הביצה הרקוב שלו. עם רעילות הדומה לפחמן חד חמצני, המונע נשימה סלולרית, ניטור וגילוי מוקדם של H2s עשויים להיות ההבדל בין חיים למוות.
השפעה על בטיחות (לטווח קצר)
גז הוא איום שקט, לעתים קרובות בלתי נראה לגוף’S חושים. שאיפה היא מסלול החשיפה העיקרי למימן גופרתי. אם כי יש להריח בקלות על ידי אנשים מסוימים בריכוזים קטנים, חשיפה רציפה לרמות נמוכות אפילו של H2s מהירות את חוש הריח (הרגיזציה של הריח). חשיפה לרמות גבוהות של הגז יכולה להכות את חוש הריח באופן מיידי. למרות שהניחוח של H2S הוא מאפיין, ריח אינו אינדיקטור אמין לנוכחות גז H2S או להצביע על ריכוזי הגדלים של הגז.

H2S מרגיז את הממברנות הריריות של הגוף ואת דרכי הנשימה, בין היתר. בעקבות חשיפה, לטווח קצר או חריף, תסמינים עשויים לכלול כאב ראש, בחילה, עוויתות וגירוי בעיניים ועור. פגיעה במערכת העצבים המרכזית יכולה להיות מיידית וחמורה לאחר חשיפה. בריכוזים גבוהים נדרשים רק נשימות מעטות בכדי לגרום לחוסר הכרה, תרדמת, שיתוק נשימה, התקפים, אפילו מוות.
השפעה על הבריאות (לטווח הארוך)
אלה בעלי חשיפה ממושכת לרמות גבוהות מספיק של גז H2S כדי לגרום לחוסר הכרה עשויים להמשיך לחוות כאבי ראש, מופחתת טווח הקשב ופונקציות המוטוריות. השפעות ריאתי של חשיפת גז H2S עשויות שלא להיות ניכרות עד 72 שעות לאחר הסרת הסביבה המושפעת. בצקת ריאתי מעוכבת, הצטברות של עודף נוזלים בריאות, עשויה להתרחש גם לאחר חשיפה לריכוזים גבוהים.
H2S אינו מצטבר בגוף, אך חשיפה חוזרת/ממושכת לרמות מתונות עלולה לגרום ללחץ דם נמוך, כאב ראש, אובדן תיאבון וירידה במשקל. חשיפה ממושכת לרמות נמוכות עלולה לגרום לפריחות עור כואבות ועיניים מעצבנות. חשיפה חוזרת ונשנית לאורך זמן לרמות גבוהות של H2s עלולה לגרום לעוויתות, לתרדמת, נזק למוח ולב, אפילו למוות.
השפעה על מתקנים
גז H2S כבד יותר, H2S מצטבר באזורים שוכבים נמוכים של חללים מאווררים גרועים. ביישומי נפט וגז, גז חמוץ (מוצרים המכילים גז H2S) בנוכחות אוויר ולחות עלולים ליצור חומצה גופרתית, המסוגלים למתכות מאשרים. ציוד מתקנים, כולל המשטחים הפנימיים של רכיבים שונים, פנים עמידות מופחתת וחוזק ההשפעה, מה שעלול להוביל לכישלון בטרם עת.
איתור גז H2S
מימן גופרתי הוא רעל מהיר בפועל, ומשפיע על מערכות רבות בגוף. חיישני גז לבישים נחוצים לגילוי מוקדם והתרעה, כגוף’החושים אינם אינדיקטורים אמינים. חשוב לציין כי יש לקחת בחשבון גלאי גז כמו גלאי הגז האלחוטי של Blackline G7, כאשר הם מתריעים למעקב אחר אנשי חשיפת גז H2S H2S. מכשירים עם זמן תגובה מהיר ובנייה יציבה חשובים לשימוש בסביבות קשות בהן H2s עלולים להתרחש. נוסף.

מינהל הבטיחות והבריאות התעסוקתית (OSHA) מגדיר מגבלות חשיפה מותרות (PELS) לגז H2S כדלקמן:
- מגבלת תקרה כללית בתעשייה: 20 עמודים לדקה
- מגבלת שיא תעשייה כללית: 50 עמודים לדקה (עד 10 דקות אם אין חשיפה אחרת במהלך המשמרת)
- בנייה מגבלה של 8 שעות: 10 עמודים לדקה
- מספנה מגבלה של 8 שעות: 10 עמודים לדקה
יַחַס
אלה שנחשפים לגז H2S צריכים להסיר את עצמם מהסביבה הרעילה מייד. מצילים צריכים לנקוט בזהירות כאשר מתקרבים לקורבנות שאינם יכולים להתפנות באופן עצמאי, כדי שלא להיפגע עצמם על ידי חשיפת H2S. מומלץ להגנה על הנשימה בעת כניסה לסביבת H2S, כמו גם קו בטיחות, בגלל ההשפעות הרעילות המהירות מאוד של הגז. אין תרופות מוכחות להרעלת גז H2S, אך ניתן לטפל או לנהל תופעות לוואי ותסמינים. במקרים חמורים, יתכן שיהיה צורך באשפוז.
הסוכנות לחומרים רעילים ולרישום מחלות (ATSDR) ממליצה להתקשר לרופא שלך או לבקר בחירום אם תפתח תופעות לוואי או תסמינים חריגים תוך 24 שעות:
- שיעול, צפצופים, קושי נשימה, קוצר נשימה
- כאבי חזה או הידוק
- כאבי בטן, הקאות
- כאב ראש
- אדמומיות מוגברת, כאב או מוגלה מאזור שריפת עור
חשוב להישאר ערניים ולהימנע משאננות בתוכנית הבטיחות שלך. יש לכייל ציוד לגילוי גז באופן קבוע ולעתים קרובות נבדק בליטה.
משאבי H2S נוספים:
- OSHA: תסמינים של חשיפה לגז מימן גופרתי
- ATSDR: H2S מידע כללי
לגלות משאבי נפט וגז נוספים
![]()
הגנה על עובדי נפט וגז של חוף מפרץ המפרץ
למידע נוסף על הסכנות הספציפיות שעובדי נפט וגז מתמודדים באזור חוף המפרץ/ PADD 3, כולל מאמרים נוספים, ספרים אלקטרוניים וניירות לבנים.
מימן גופרתי
מימן גופרתי (גז ביוב) הוא גז חסר צבע עם ריח של ביצים רקובות. הריח ניתן לגילוי בריכוזים נמוכים מאוד, בערך 0.0005 חלקים למיליון (PPM) עד 0.3 ppm. מימן גופרתי מיוצר באופן טבעי על ידי חומר אורגני מתפורר ומשוחרר מנפט גולמי, גז טבעי, גזים וולקניים, זבל נוזלי, בוצה ביוב, מזבלות ומעיינות חמים גופרית. מימן גופרתי מעט יותר כבד מאוויר ועשוי להצטבר באזורים סגורים, מאווררים בצורה לא טובה ושכבה נמוכה.
היכן משתמשים במימן גופרתי?
מימן גופרתי משמש במספר תעשיות והוא תוצר לוואי של תהליכים תעשייתיים רבים הכוללים זיקוק נפט, כרייה, שיזוף, עיבוד עיסת עץ, עיבוד מזון, ייצור נייר מלאכה וייצור רייון.
איך אני יכול להיחשף למימן גופרתי?
שאיפה היא המסלול העיקרי של חשיפה למימן גופרתי לבני אדם. הגז נספג במהירות על ידי הריאות. למרות שהוא מבחין בקלות מהריח החזק שלו, האף שלנו “להתרגל ל” הריח במהירות, תהליך שנקרא עייפות הריח. המשמעות היא שאם אדם לא מתרחק מהמקור, הוא יכול להיחשף לרמות מסוכנות מבלי להבין זאת מכיוון שהוא כבר לא יכול להריח את זה.
חשיפה היא ככל הנראה עבור אנשים החיים או עובדים בקרבת סוגים מסוימים של אתרים תעשייתיים, כולל טחנות עיסת ונייר, בתי זיקוק, תחנות כוח גיאותרמיות, או הטמנה.
מהן ההשפעות הבריאותיות הקשורות לחשיפה למימן גופרתי?
הריכוז הנמוך ביותר בו נצפו כמה השפעות בריאותיות באסתמטיקה הוא 2 עמודים לדקה למשך 30 דקות. ריכוזים נמוכים של 20-50 עמודים לדקה גורמים לגירוי בעיניים; ריכוזים מעט גבוהים יותר עלולים לגרום לגירוי בדרכי הנשימה העליונות. אם החשיפה ממושכת, בצקת ריאות עלולה לגרום. ככל שהריכוזים מתקרבים ל 100 עמודים לדקה, הריח הופך להיות בלתי מורגש בגלל עייפות הריח. בריכוז של 150 עמודים לדקה, עצב הריח משותק. בריכוזים גבוהים יותר של 200 עד 300 עמודים לדקה, מימן גופרתי יכול להיות מסכן חיים מייד.
עד כמה סביר להניח מימן גופרתי לגרום לסרטן?
אין מחקרים המראים בבירור מימן גופרתי גורם לסרטן אצל בני אדם או בעלי חיים.
כיצד יכול מימן גופרתי להשפיע על ילדים?
מכיוון שמימן גופרתי הוא מעט כבד יותר מאוויר ונוטה לשקוע, ילדים עשויים להיות נחשפים יותר לכמויות גדולות יותר מאשר מבוגרים באותם מצבים מכיוון שהם קצרים יותר ממבוגרים. מבוגרים וילדים עם אסתמה עשויים להיות רגישים במיוחד אפילו לריכוזים נמוכים של מימן גופרתי.
האם יש בדיקה רפואית כדי לקבוע אם נחשפתי למימן גופרתי?
במקרים של הרעלת מימן גופרתי מסכני חיים, ניתן להשתמש במדידות של דם גופרתי או רמות תיוסולפט בשתן כדי לאשר חשיפה. עם זאת, יש לקחת דגימות תוך שעתיים מרגע החשיפה.
מה קורה למימן גופרתי כאשר הוא נכנס לסביבה?
כאשר משוחררים לסביבה, מימן גופרתי מתפוגג לאוויר והוא עשוי ליצור דו תחמוצת הגופרית וחומצה גופרתית. על פי ההערכה, מימן גופרתי יישאר באטמוספרה במשך כ 18 שעות. במקרים מסוימים זה עשוי להשתחרר כפסולת נוזלית ממתקן תעשייתי.
חשיפה למימן גופרתי אצל זכר בוגר
התכתבות: ד”ר. יפר א. Al-Tawfiq · דואר 76, חדר A-420B, בניין 61, מרכז הבריאות דהראן, סעודי ארמקו, דהרן 31311, ערב הסעודית · T: +966-3-877-3524 F: [email protected]
התקבל 2009 יוני.
זכויות יוצרים © Annals of Saudi Medicine
זהו מאמר עם גישה פתוחה המופץ בתנאי רישיון הייחוס של Creative Commons, המאפשר שימוש, הפצה ורבייה בלתי מוגבל.
תַקצִיר
מימן גופרתי (ח2S) אחראי לתקריות רבות של חשיפה רעילה תעסוקתית, במיוחד בענף הנפט. ההשפעות הקליניות של H2S תלוי בריכוזו ובמשך החשיפה. ח2S הוא קטלני מייד כאשר הריכוזים הם מעל 500-1000 חלקים למיליון (PPM) אך חשיפה לריכוזים נמוכים יותר, כמו 10-500 עמודים לדקה, יכולה לגרום לתסמיני נשימה שונים הנעים בין נזלת ועד אי ספיקת נשימה חריפה. ח2S עשויים להשפיע גם על איברים מרובים, ולגרום לניתוק זמני או קבוע במערכות העצבים, הקרדיווסקולריים, הכליות, הכבד והמטולוגי. אנו מציגים מקרה של חשיפה תעסוקתית ל- H2S מובילה למעורבות רב-איברים, אי ספיקת נשימה חריפה, ארגון דלקת ריאות והלם הדומה לספסיס חריף. המטופל פיתח גם מחלות ריאה חסימות ומגבילות קלות ונוירופתיה היקפית.
מימן גופרתי (ח2S) אחראי לתקריות רבות של חשיפה רעילה תעסוקתית, במיוחד בענף הנפט. ההשפעות הקליניות של H2S תלוי בריכוזו ובמשך החשיפה. ח2S הוא קטלני מייד כאשר הריכוזים הם מעל 500-1000 חלקים למיליון (עמודים לדקה).
מכאן, ח2S נקרא “להפיל גז” מכיוון ששאיפה של ריכוזים גבוהים עלולה לגרום לאובדן מיידי של התודעה והמוות. 2, 3 עם זאת, חשיפה ממושכת לריכוזים נמוכים יותר, כמו 10-500 עמודים לדקה, יכולה לגרום לתסמיני נשימה שונים הנעים בין נזלת ועד אי ספיקת נשימה חריפה.
ישנם מקרים רבים של ח2החשיפה לתעשייה החקלאית 4 ושכיחותם גדלה במידה ניכרת עם פיתוח מתקני הכליאה של החזה. 1, 5 שעות2S הוא הסיכון הכימי העיקרי לייצור גז טבעי. 6 אנו מדווחים על מקרה חמור של מימן גופרתי (ח ‘2S) שיכרון. המטופל שרד מספיק זמן כדי לצפות בהמשך של ישות זו, שיכולים לכלול תחלואה נוירופסיכיאטרית.
מקרה
המטופל היה זכר בן 31 שעבד בבית זיקוק. הוא הובא למחלקת החירום עם חום (טמפרטורה של 39.3 מעלות צלזיוס) ותסמיני נשימה. הוא היה היפוטטי בלחץ דם של 68/40 מ”מ HG. הוא דיווח כי הוא ריתך במכולה גדולה המשמשת לאחסון תרכובות גופרית בחלל פתוח לפני הופעת הסימפטומים. לא נעשה שימוש בתרכובות כימיות אחרות והמכולה הייתה נקייה באותה תקופה, אך היו כמה שאריות נוזלים לא ידועים על הרצפה. בתחילת תהליך הריתוך, אדים לבנים עם א “ביצה רקובה” ריח הנובע מהמכולה. המטופל הרגיש מיד סחרחורת ופיתח נזלת, עיניים דומעות, בחילה וקוצר נשימה, הידוק חזה ושיעול. תסמינים אלה גדלו במהלך השעות שלאחר מכן ואחריו המופטיזיס. הוא נראה על ידי ספקי עזרה ראשונה והוצא מהזירה, בהינתן חמצן והועבר לחדר המיון. באותו מקום לא היו עובדים אחרים במהלך ההרעלה. הוא השתמש בציוד המגן האישי שלו, כולל שמלות ומסיכה.
בהמשך, המטופל אושפז ביחידה לטיפול נמרץ. בבדיקה נמצא כי הוא היה היפוטטיבי (BP 68/40 מ”מ HG) וטכיפני (קצב הנשימה של 26/דקה). הצוואר היה גמיש ללא לימפדנופתיה. בדיקת חזה חשפה רונצ’י דו צדדי, אך בדיקת הלב והבטן לא מצאה חריגות. מבחינה נוירולוגית, הוא היה לוחם ומבולבל בהתחלה והפך לטרום. לא היו נגעי עור. זמן קצר לאחר הקבלה, המטופל פיתח אי ספיקת נשימה חריפה הדורשת אוורור מכני. רדיוגרפיה של חזה (CXR) הראתה שפיכה וגיבוש ימניות של pleural (איור 1). מעבדה ראשונית ובעקבותיה (טבלה 1) חשפה סימנים של פגיעת לב איסכמית, פרופיל קרישה לא תקינה, אי ספיקת כליות ולוקוציטוזיס קלה. גז דם עורקי הראה pH של 7.34; PCO2: 44 מ”מ HG; PO2: 77 מ”מ HG; ורוויה בחמצן: 95% על חמצן בהשראה של 35%. נתוני מעבדה אחרים היו כדלקמן: BUN 43 MEQ/L, קריאטינין 2.6 מ”ג/dl, Na 135 meq/l, k 4.8 MEQ/L, CL – 105 MEQ/L, ו- CO2 19 MEQ/L.

צילום רנטגן בחזה בקבלה לטיפול נמרץ, מראה איחוד נכון ואפוזיה של pleural.
שולחן 1
נתוני המעבדה של המטופל במהלך קורס בית החולים.
| יום 1 | יום 2 | יום 3 (כניסה לטיפול נמרץ) | יום 4 | יום 7 | |
|---|---|---|---|---|---|
| WBC (k/mm 3) | 14.7 | 1.5 | 1.6 | 8.5 | 22.9 |
| Neutrophils % | 88 | 21 | 8 | 16 | 70 |
| המוגלובין (G/DL) | 13 | 12.7 | 13 | 12.4 | 11.5 |
| טסיות דם (k/mm 3) | 289 | 237 | 223 | 202 | 294 |
| BUN (MG/DL) | – | – | 43 | 25 | 31 |
| קריאטינין (mg/dl) | – | – | 2.6 | 1.1 | 0.9 |
| INR (יחס) | – | – | 1.9 | 1.3 | 1 |
| PTT (שניות) | – | – | 44 | 49 | 32 |
| טרופונין I (ng/ml) | – | – | 37.6 | 9.4 | |
| EKG | – | – | אוטם נחות | – | נורמלי |
| אקוקרדיוגרמה | – | – | EF 30%, תנועת קיר LV לקויה | – | EF> 55%, פונקציית LV מנורמלת |
BUN = חנקן אוריאה בדם; INR = יחס בינלאומי; PTT = זמן טרומבין חלקי; EKG = אלקטרוקרדיוגרמה
מכיוון שהמטופל היה היפוטטי, הוא הוחזר בנוזל תוך ורידי ווסופרסורים. הידרוקורטיזון תוך ורידי הוחל לדלקת ריאות כימית, אך הוא הופסק לאחר ארבעה ימים מכיוון שלא היו סימנים לשיפור. לאחר מכן הופסקו זיהומים והופסקו אנטיביוטיקה רחבה-ספקטרום אמפירית. כל המחקרים הסרולוגיים היו שליליים, כולל Mycoplasma, לגיונלה, ו- HIV. בית החזה חשף נוזל פלוראלי אקסודטיבי. כתם הגרם הראה תאים רבים, 90% נויטרופילים, לא אורגניזמים והתרבויות היו שליליות. ציטולוגיה על שטיפה ברונכואלוולארית הראתה כמה תאים התואמים את זיהום הרפס סימפלקס, שנחשבו כזיהום מדרכי הנשימה העליונות וזיהום באף. לאחר מספר ימי טיפול תומך, המטופל הפך ליציב המודינמי עם תפקוד לב משופר ונחשף בהצלחה.
עם זאת, הוא המשיך להתבסס באונה נמוכה ימנית (איורים 2A ו- 2B) 2B) למרות טיפול אנטי -מיקרוביאלי מתאים, כולל ACYCLOVIR. ביופסיה של ריאות באמצעות ניתוח בית חזה בסיוע בווידיאו בוצעה והראו נזק אלוואולי מפוזר עם ארגון דלקת ריאות. כתמים מיוחדים לנגיפי הרפס היו שליליים. קטעי הריאה הראו נוכחות של מרחבים אלווולריים רבים מרופדים על ידי פנאומוציטים תגוביים מסוג II. רבים מהחללים האלוואולריים היו מלאים בתערובת של מקרופאגים, אאוזינופילים מפוזרים ונויטרופילים. בנוסף, מספר alveoli הראו גושים של פיברובלסטים מתפשטים המעורבים בהיסטיוציטים ותאים דלקתיים אחרים, ומציין את נוכחותם של ארגון דלקת ריאות. הוא הופעל מחדש על הידרוקורטיזון תוך ורידי והראה תגובה מדהימה עם שיפור משמעותי בתסמיני הנשימה וממצאים רדיוגרפיים (איור 3).

צילום רנטגן בחזה שלושה שבועות לאחר הצגת.

סריקת CT של החזה, שלושה שבועות לאחר הצגתם, והראתה איחוד אונה נמוכה מתמשכת ימינה.

CXR, יומיים לאחר התחלת סטרואידים במינון גבוה בעקבות ביופסיה של ריאות, הראו שיפור משמעותי בגיבוש האונה הנמוך הימני.
בערך 40 יום לאחר האירוע, ספירומטריה חשפה חסימה קלה עם תגובה לא משמעותית לסחמפונים מרחיבים. נפח הריאה הראה הגבלה קלה ויכולת הדיפוזיה הייתה ברמות נורמליות נמוכות לאחר תיקון לנפח alveolar. הממצאים היו בקנה אחד עם מחלת ריאות מגבילה וחסימתית מעורבת. הוא פיתח שינוי צבע מיטות ציפורניים אפרפרות, המרמז על חשיפה לתרכובת גופרית. הערכה נוירולוגית, כולל אלקטרומוגרפיה, חשפה עדות לנוירופתיה היקפית. צילום רנטגן של חזה מעקב לאחר השחרור הראה רזולוציה מוחלטת של חדירת הריאה שלו.
דִיוּן
מימן גופרתי (ח2S) הוא הסיכון הכימי העיקרי לייצור גז טבעי. 6, 7 בסקירה רטרוספקטיבית מתעשיית הנפט והגז בקנדה חשפו 221 מקרים של H2חשיפת S משנת 1969 עד 1973, ו -173 חולים הועברו לבית החולים; 14 קורבנות (6%) מתו עם ההגעה. 8
הממצאים במקרה זה תואמים את החשיפה ל- H2ג. הייתה היסטוריה של ריח של ביצים רקובות שנבעו משאריות באתר העבודה שהציע את H2S עם תסמינים קשורים וממצאים קליניים, כמתואר קודם. 9 – 11 שעות2S הוא גז חסר צבע עם ריח אופייני. 12 עם זאת, חשיפה מתמשכת לריכוזי אוויר מעל 100 עמודים לדקה מייצרת עייפות הריח, הפוגעת ביכולת לגלות את הריח האופייני של ביצים רקובות. 12
בעקבות תאונת השאיפה, המטופל פיתח מעורבות מרובת איברים המדמה אלח דם: אי ספיקת נשימה חריפה, אבטחה, לאוקופניה, נויטרופיליה, פרופיל קרישה לא תקינה, אי ספיקת כליות, הלם, פגיעה בבגדי לב והפחתת תפוקת לב (שבריר פליטה של 30%). 9, 13 הסתננות ריאתי מתמשכת הוכיחה כדלקת ריאות מארגנת. ארגון דלקת ריאות מאופיין בנוכחות של רקמת גרנולציה בחללי האוויר הדיסטליים המורכבים מפיברובלסטים – מיופיברובלסטים משובצים ברקמת חיבור. 14 כאשר ארגון דלקת ריאות הוא תכונה קשורה, המונח, “bronchiolitis obliterans” מתווסף. ברונכיוליטיס אוברליטרנים המארגנים דלקת ריאות (BOOP) עלולים לעקוב אחר זיהום ריאתי, רעילות תרופתית או עלולים להופיע בהקשר של מחלות רקמות חיבור או לאחר השתלת מח עצם או מח עצם. 15 ארגון קריפטוגני דלקת ריאות (COP), הצורה האידיופטית של ארגון דלקת ריאות (הידועה גם בשם BOOP אידיופתי), היא ישות קלינית מובחנת. ל- COP יש את המאפיינים השולטים של דלקת ריאות, ולא הפרעת דרכי הנשימה הראשוניות. 14 עמוד התווך של הטיפול בבופ הוא עם קורטיקוסטרואיד וכתוצאה מכך שיפור קליני מהיר וניקוי האטימות על הדמיית החזה ללא המשך משמעותי. 14, 16
פציעה בגלל H2חשיפה S מתרחשת בעיקר על ידי שאיפה. לאחר שנספג, התרכובת מופצת בדם ומופעלת על ידי המוח, הכבד, הכליות, הלבלב והמעיים הדקים. תרכובות גופרית מעצבנות קשות לדרכי הנשימה, מה שמוביל לנרנף, עיטוש, כאב גרון, צפצופים, קוצר נשימה, הידוק חזה, המופטיזה ותחושת חנק. 1 תרכובות גופרית יכולות לגרום לאוקופניה ונויטרופניה, 9, 13 כמו גם פגיעה לבבית עם העלאת טרופונין I וקריאטין קינאז. 9, 10 המנגנון של ח2רעילות S קשורה לעיכוב זרחן חמצוני, הגורם לירידה באנרגיה הסלולרית הזמינה. תופעה המכונה “למוטט” דווח בעובדי שדה נפט כדי לתאר אובדן תודעה פתאומי וקצר של תודעה הקשורה לאמנזיה, ואחריו התאוששות מלאה מיידית. תופעה זו מתרחשת בדרך כלל לאחר חשיפה לטווח קצר לריכוזים גבוהים מאוד של H2ג. 17
סיבוכים ריאתיים שונים עשויים לבצע פגיעה בשאיפה. במחקר שנערך על 203 חולים עם כוויות מדרגה ראשונה עד שלישית, התפתחו סיבוכי ריאה ב- 7.8%, מה שמוביל לתסמונת מצוקה נשימה למבוגרים (ARDS) ב- 5.4%. 18 ארגון דלקת ריאות עשוי להתרחש בעקבות שאיפת אדים רעילים וכימיקלים. שינויים פתולוגיים אלה ידועים יחסית עבור חולים שנחשפו לריכוזים גבוהים יחסית של תרכובת מעט מסיסה במים, רעילה, בשאיפה (לא ייחודית ל- H2ס) ועשוי לייצג ספקטרום של ריכוזי שאיפה וחומרת. מעניין לציין כי חריגות ריאות חד -צדדיות התרחשו במקרה הנוכחי. באופן דומה, במחקר שהובא לעיל, 36% מהמטופלים היו רק מעורבות ריאה ימנית. 18 נוכחותם של לאוקופניה ונויטרופניה במקרה הנוכחי מעניינת גם היא. במחקר על חשיפה כרונית ל- H2S, המספרים הממוצעים המוחלטים של תאי דם לבנים, לימפוציטים ונויטרופילים נראו ירידה משמעותית בקבוצה החשופה בהשוואה לבקרה. 19
המטופל הראה עדות לנוירופתיה בביקורי המשך. בדיקות נוירולוגיות ונוירופסיכולוגיות שנתיות לפחות חמש שנים מומלצות לחולים עם H2חשיפה S בגלל ההמשך הנוירולוגי הכרוני הפוטנציאלי. 20 דיווחים אחרים מראים כי אובדן זיכרון זמני, גירעונות קשב, השפעה בוטה, אמנזיה רטרוגרדית קבועה, ליקויים בתפקוד מנהלים, האטה בעיבוד מידע מרכזי וחסרי תכנון עלולים להתרחש אצל חולים כאלה. 17
עמוד התווך של הטיפול הוא טיפול תומך. ישנם דיווחים המציעים מתן מוקדם של חמצן היפרברי, אמיל ניטריט ונתרן ניטריט עשוי להועיל. 2, 21 מתמוגלובינמיה הנגרמת על ידי אמיל ניטריט נובעת מכריכה תחרותית של אניון ההידרוסולפיד. השפעה זו ככל הנראה מפעילה מחדש ומגנה על ציטוכרום אוקסידאז. 22 עם זאת, אחת ההשפעות הרעילות של H2S הוא עיכוב של ציטוכרום אוקסידאז. ניטריטים מייצרים מתמוגלובין שיש לו זיקה גבוהה יותר ל- H2S מאשר עבור ציטוכרום אוקסידאז. Sulfmethemoglobin שהתקבל חוזר בסופו של דבר להמוגלובין. חמצן היפרברי בכמה דיווחים על מקרה ומחקרי בעלי חיים עשויים לעבוד כטיפול מסייע בחולים עם פגיעה נוירולוגית מתמשכת או פגמים בחמצון. 23 חילופי תאים אדומים טיפוליים עשויים לשמש גם לטיפול ב- H2רעילות S הדומה לטיפול באנילין, ארסין, כלורמינים, פחמן חד חמצני, ציאניד ומתמוגלובינמיה. 24
כמו ח2S היא בעיה פוטנציאלית בהובלה ואחסון של נפט גולמי, אמצעי מניעה חשובים ביותר במניעת חשיפה קטלנית לרעילות מימן גופרתי. ציוד מגן אישי צריך לכלול משקפי בטיחות, הגנה על נשימה או ציוד, וחולצות עם שרוולים ארוכים. 25 בנוסף, הגבלת חשיפה במקום העבודה והשימוש בגלאי גז בטיחות אישי עשויה לסייע בהגנה על עובדים העובדים עם חשיפה פוטנציאלית של גז. בניתוח רטרוספקטיבי, 77 מתוך 80 מקרי המוות נחשבו להיות ניתנים למניעה עם שימוש ב- H2אזעקה או מטרים ניידים. 26
לסיכום, אנו מדווחים על מקרה של חשיפה תעסוקתית ל- H2S מוביל לאי ספיקת נשימה חריפה, מעורבות מרובת איברים המדממת אלח דם וארגון דלקת ריאות. האבחנה של הרעלת מימן גופרתי נשענת בעיקר על המצגת והחשיפה הקלינית. ח2הרעלת S עלולה להוביל לתחלואה נוירופסיכיאטרית מתמשכת. הטיפול נותר תומך בדרך כלל וניטריטים של עמיל עשוי להועיל.
תודות
הכותבים מבקשים להכיר בשימוש במתקני ארגון השירותים הרפואיים של ארמקו (SAMSO) לנתונים ולמחקר, שהביאו למאמר זה. דעות המובאות במאמר זה הן של המחברים ולאו דווקא של סמסו.
הפניות
1. Predicala B, Nemati M, Stade S, Laguë C. בקרה על פליטת H2S מזבל חזירים באמצעות Na-Nitrite ו- Na-Molybdate. J Hazard Mater. 2007; 154: 300–9. [PubMed] [Google Scholar]
2. Belley R, Bernard N, Côté M, Paquet F, Poitras J. טיפול בחמצן היפרברי בניהול שני מקרים של רעילות מימן גופרתי מזבל נוזלי. CJEM. 2005; 7: 257–61. [PubMed] [Google Scholar]
3. Knight LD, Presnell SE. קישורים מוות על ידי גז ביוב: דו”ח מקרה של הרוגים כפולים וסקירה של הספרות. אני J Forensic Med Pathol. 2005; 26: 181–5. [PubMed] [Google Scholar]
4. Kirkhorn SR, Garry VF. מחלות ריאה חקלאיות. מבט בריאותי בסביבה. 2000; 108: 705–12. [מאמר חינם של PMC] [PubMed] [Google Scholar]
5. Kim KY, Ko HJ, Kim HT, Kim YS, Roh YM, Lee CM, et al. מעקב אחר מזהמי אוויר שנפלטו מבתי החזירים בקוריאה. Environ Monit הערכת. 2007; 133: 255–66. [PubMed] [Google Scholar]
6. Guidotti tl. חשיפה תעסוקתית למימן גופרתי בתעשיית הגז החמוץ: כמה בעיות לא פתורות. Int arch Cocke Health Health. 1994; 66: 153–60. [PubMed] [Google Scholar]
7. אוונס ח. היגיינה תעסוקתית במפעל לעיבוד גז טבעי של אלברטה (קנדה). אן שוחח היג. 1989; 47: 221–2. [Google Scholar]
8. ברנט WW, King EG, Grace M, Hall WF. הרעלת מימן גופרתי: סקירת ניסיון של 5 שנים. יכול Med Assoc J. 1977; 117: 1277–80. [מאמר חינם של PMC] [PubMed] [Google Scholar]
9. Nikkanen He, Burns mm. חשיפה חמורה של מימן גופרתי במתבגר עובד. Pediatr. 2004; 113: 927–9. [PubMed] [Google Scholar]
10. Napoli AM, Mason-Plunkett J, Valente J, Sucov A. התאוששות מלאה של שני מקרים סימולטניים של רעילות מימן גופרתי. רופא בית חולים. 2006; 42: 47–50. [Google Scholar]
11. Parra O, Monso E, Gallego M, Morera J. שאיפה של מימן גופרתי: מקרה של ביטויים תת -מוחיים והמשכיות לטווח הארוך. Br J Ind Med. 1991; 48: 286–7. [מאמר חינם של PMC] [PubMed] [Google Scholar]
12. Policastro MA, Otten EJ. תיקי מקרה של מלגת אוניברסיטת סינסינטי בטוקסיקולוגיה רפואית: שני חולים עם חשיפה תעסוקתית קטלנית חריפה למימן גופרתי. J Med Toxicol. 2007; 3: 73–81. [מאמר חינם של PMC] [PubMed] [Google Scholar]
13. אנדרסון ד”ר, הולמס WW, Lee RB, Dalal SJ, Hurst CG, Maliner BI, et al. נויטרופניה הנגרמת על ידי חרדל גופרית: טיפול בגורם מגרה מושבה גרנולוציטים. Mil Med. 2006; 171: 448–53. [PubMed] [Google Scholar]
14. Cordier JF. דלקת ריאות מארגנת קריפטוגנית. Eur Respir J. 2006; 28: 422–46. [PubMed] [Google Scholar]
15. Cordier JF. ברונכיוליטיס אוברליטרנס המארגנים דלקת ריאות. Semin Respir Crit Care Med. 2000; 21: 135–46. [PubMed] [Google Scholar]
16. מארק EJ, Ruangchira-urai R. ברונכיוליטיס דלקת ריאות ביניים: מחקר פתולוגי שנערך על 31 ביופסיות ריאות עם תכונות ביניים בין ברונכיוליטיס אוברליטרנים המארגנים דלקת ריאות ודלקת דלקת ריאות ביניים רגילה, עם מתאם קליני. אן אבחנה פתול. 2008; 12: 171–80. [PubMed] [Google Scholar]
17. Nam B, Kim H, Choi Y, Lee H, Hong ES, Park JK, et al. רצף נוירולוגי של הרעלת מימן גופרתי. IND בריאות. 2004; 42: 83–7. [PubMed] [Google Scholar]
18. Sergaicomi GL, Mazzetti di Pietralata G, Moscone A, Ciorra DM, Motta MR, Palmisano P, et al. תפקיד ההדמיה האבחנתית בהערכת סיבוכי הריאות של כוויות. Radiol Med (טורינו) 1998; 96: 454–61. [PubMed] [Google Scholar]
19. Saadat M, Bahaoddini A. שינויים המטולוגיים כתוצאה מחשיפה כרונית לדליפת גז טבעי באזורים מזוהמים של מסג’יד-אי-סולימן (מחוז חוזסטן, איראן. Ecotoxicol Environ SAF. 2004; 58: 273–6. [PubMed] [Google Scholar]
20. Snyder JW, Safir EF, Summerville GP, Middleberg RA. הרוגים תעסוקתיים ותרופות נוירולוגיות מתמשכות לאחר חשיפה המונית למימן גופרתי. האם J Emerge Med. 1995; 13: 199–203. [PubMed] [Google Scholar]
21. Gunn B, Wong R. חשיפת גז רעילה באאוטבק: שני מקרים של רעילות מימן גופרתי. Emerg Med (Fremantle) 2001; 13: 240–6. [PubMed] [Google Scholar]
22. Stine RJ, Slosberg B, Beacham Be. שיכרון מימן גופרתי: דוח מקרה ודיון בטיפול. אן מתמחה Med. 1976; 85: 756–8. [PubMed] [Google Scholar]
23. Smilkstein MJ, Bronstein AC, Pickett HM, Rumack BH. טיפול בחמצן היפרברי להרעלת מימן גופרתי קשה. J Emerge Med. 1985; 3: 27–30. [PubMed] [Google Scholar]
24. Valbonesi M, Bruni R. יישום קליני של אריתרוציטפרה טיפולי (TEA) TRANDS SCI. 2000; 22: 183–94. [PubMed] [Google Scholar]
25. Yalamanchili C, סמית ‘MD. רעילות חריפה של מימן גופרתי כתוצאה מחשיפה לגז ביוב. האם J Emerge Med. 2008; 26: 518. E5-7. [PubMed] [Google Scholar]
26. Fuller DC, Suruda AJ. מקרי מוות מימן גופרתי הקשורים לתעסוקות בארצות הברית בין השנים 1984 עד 1994. J Pockenviron Med. 2000; 42: 939–42. [PubMed] [Google Scholar]
מאמרים מתולדות הרפואה הסעודית ניתנים כאן באדיבות בית חולים ומרכז מחקר מומחה קינג פייסל



