מה הסיכוי לאבד מידע באחסון ענן

לפעמים דברים טכנולוגיים יכולים להיות, ובכן, לא כל כך מרגישים לקרוא עליהם-וכולנו זקוקים לצחוק טוב פה ושם. למזלכם יש לנו בדיוק את הדבר – #LanthePun בדיחות – איפה אנו מפיצים את המיתוס שכולנו טכניים ולא כיף.

עומד לצד אובדן נתונים: כישלון, מוכנות וענן

מאמר זה בוחן כיצד הכישלון הצפוי של טכנולוגיות דיגיטליות מציב ספקי אחסון בענן ומשתמשי ענן ב’מתנה ‘לאובדן נתונים. עם רכיביהם השבריריים ותוחלת החיים המוגבלת שלהם, מכשירים דיגיטליים אינם בנויים להחזיק מעמד. על המשתמשים לנקוט בפעולה הכנה אם הם רוצים להימנע מאובדן נתונים כאשר המכשירים שלהם נכשלים. פתרונות גיבוי מבוססי ענן התגלו כטכנולוגיות מפתח בהן אנשים וארגונים נערכים לאובדן נתונים.

נקודות מפתח:

1. מכשירים דיגיטליים מועדים לכישלון בגלל רכיביהם השבריריים ותוחלת החיים המוגבלת שלהם.
2. המשתמשים צריכים לנקוט בפעולות הכנה כדי למנוע אובדן נתונים.
3. פתרונות גיבוי מבוססי ענן הפכו חיוניים למניעת אובדן נתונים.
4. ספקי אחסון בענן מציעים שטח אחסון מקוון להגנת נתונים.
5. מרכזי נתונים ממלאים תפקיד מכריע בהבטחת זמינות מתמדת של נתונים.
6. אובדן נתונים מהווה איום והזדמנות בקפיטליזם דיגיטלי.
7. אחסון בענן הוא חלק מתעשייה גדולה יותר של שירותי גיבוי ושחזור נתונים.
8. מחשוב ענן מבטיח אחסון נתונים טרנסצנדנטלי ותמידי.
9. ספקי ענן שואפים להבטיח זמינות רציפה של נתוני המשתמשים.
10. כישלון צפוי של טכנולוגיות דיגיטליות מחייב את המשתמשים לעמוד על אובדן נתונים.

1. כיצד נוטים מכשירים דיגיטליים לכישלון?

למכשירים דיגיטליים יש רכיבים שבריריים ותוחלת חיים מוגבלת, מה שהופך אותם לפגיעים לכישלון.

2. איזו פעולה צריכים למשתמשים לנקוט כדי להימנע מאובדן נתונים?

משתמשים צריכים לנקוט בפעולות הכנה באמצעות פתרונות גיבוי מבוססי ענן.

3. מהם פתרונות גיבוי מבוססי ענן?

פתרונות גיבוי מבוססי ענן הם טכנולוגיות המאפשרות למשתמשים לאחסן את הנתונים שלהם בצורה מאובטחת, הרחק מהמכשירים המקומיים שלהם.

4. מה מציעים ספקי אחסון בענן?

ספקי אחסון בענן מציעים שטח אחסון מקוון בו המשתמשים יכולים לאחסן בבטחה את הנתונים שלהם ולהגן עליהם מפני כשלים במכשירים.

5. איזה תפקיד ממלאים מרכזי נתונים בהבטחת זמינות נתונים?

מרכזי נתונים אחראים לניהול התשתית, הציוד והעבודה האנושית הנדרשים כדי להבטיח את הזמינות המתמדת של נתונים המאוחסנים בענן.

6. כיצד אובדן נתונים מהווה איום והזדמנות בקפיטליזם דיגיטלי?

אובדן נתונים הוא גם איום וגם הזדמנות בקפיטליזם הדיגיטלי, מכיוון שהוא מדגיש את החשיבות ההולכת וגוברת של שירותי גיבוי, התאוששות והצלה של נתונים.

7. כיצד אחסון ענן משתלב בתעשייה הגדולה יותר של שירותי גיבוי ושחזור נתונים?

אחסון בענן הוא חלק מתעשייה המספקת שירותים שונים לגיבוי נתונים, התאוששות והצלה.

8. מה מבטיח מחשוב ענן מבחינת אחסון נתונים?

מחשוב ענן מבטיח אחסון נתונים טרנסצנדנטלי ותמידי, ומבטיח שמשתמשים תמיד יוכלו לגשת ולקבל את הנתונים שלהם.

9. מה המטרה של ספקי ענן?

ספקי ענן שואפים להבטיח את הזמינות הרציפה של נתוני המשתמשים, ללא קשר לכישלונות המכשירים.

10. כיצד הכישלון הצפוי של טכנולוגיות דיגיטליות משפיע על המשתמשים?

הכישלון הצפוי של טכנולוגיות דיגיטליות מחייב את המשתמשים להיות מוכנים לאובדן נתונים ולנקוט באמצעים מתאימים למניעתו.

נקיטת צעדים יזומים למניעת אובדן נתונים חיונית בעידן הדיגיטלי של ימינו. פתרונות גיבוי מבוססי ענן מציעים דרך אמינה להגן על קבצים חשובים ולהבטיח זמינות נתונים. על ידי הבנת האתגרים של תקלות במכשירים דיגיטליים ושימוש באחסון ענן, המשתמשים יכולים למזער את הסיכוי לאבד מידע יקר.

מה הסיכוי לאבד מידע באחסון ענן

לפעמים דברים טכנולוגיים יכולים להיות, ובכן, לא כל כך מרגישים לקרוא עליהם-וכולנו זקוקים לצחוק טוב פה ושם. למזלכם יש לנו בדיוק את הדבר – #LanthePun בדיחות – איפה אנו מפיצים את המיתוס שכולנו טכניים ולא כיף.

עומד לצד אובדן נתונים: כישלון, מוכנות וענן

מאמר זה בוחן כיצד הכישלון הצפוי של טכנולוגיות דיגיטליות מציב ספקי אחסון ענן ומשתמשי ענן ‘המתנה’ לאובדן נתונים. עם רכיביהם השבריריים ותוחלת החיים המוגבלת שלהם, מכשירים דיגיטליים אינם בנויים להחזיק מעמד. על המשתמשים לנקוט בפעולה הכנה אם הם רוצים להימנע מאובדן נתונים כאשר המכשירים שלהם נכשלים. פתרונות גיבוי מבוססי ענן התגלו כטכנולוגיות מפתח בהן אנשים וארגונים נערכים לאובדן נתונים. למנוי חודשי, ספקי ענן מציעים שטח אחסון נתונים מקוון מוסר בבטחה מהאחסון המקומי של מכשירים אישיים או מערכות מחשב משרדיות, מתוך הבטחה שלקוחות’ הנתונים יהיו מוגנים וזמינים ברציפות. עם זאת, עבור מי שעובד במרכזי הנתונים העומד בבסיס הענן, להבטיח זמינות קבועה זו דורשת כמות אדירה של ציוד, תשתיות ועבודה אנושית. עם נזק מוניטין והכנסות על כף המאזניים עם כל שני השבתה של מרכז הנתונים, ‘המתנה’ מתעורר כהיגיון המנחה לארגון פעולות תשתיות ענן וחיי העבודה היומיומיים של אלה שמנהלים ומתחזקים אותה. מאמר זה מעקב אחר עבודות שדה אתנוגרפיות, עוקב אחר הטכנולוגיות, משפיע ו ‘מגובה’ נבדקים שעומדים לצד אובדן נתונים מייצרים בענן ומחוצה לו, ומטמיעים אחסון ענן בענף ארוך שנים של גיבוי נתונים, התאוששות ושירותי הצלה. הטענה כי הסיכוי לאובדן נתונים, מתעורר כאיום הולך וגובר והזדמנות בקפיטליזם הדיגיטלי, שכן התיישנות המואצת של הטכנולוגיות הדיגיטליות שלנו הופכת יותר ויותר נתונים ‘טרפים’ מכולנו.

מבוא

בסדר. עכשיו הכל בטלפון האחר שלך ובכונן הקשיח שלך נגיש כאן בטאבלט ובטלפון החדש שלך, אבל זה’S גם מגובה בענן ובשרתים שלנו. המוזיקה שלך, התמונות שלך, ההודעות שלך, הנתונים שלך. זה לעולם לא יכול ללכת לאיבוד. אתה מאבד את הטאבלט או הטלפון הזה, לוקח בדיוק שש דקות לאחזר את כל הדברים שלך ולזרוק אותם על הבא. זה’אהיה כאן בשנה הבאה והמאה הבאה. (ברנדון, בדייב אגרס’ המעגל, 2013: 43)

אני מתחיל בקטע הקצר הזה של דייב אגרס’ 2013 רומן טכנו-דיסטופי המעגל מכיוון שהוא לוכד את ההבטחה לאחסון נתונים טרנסצנדנטלי ותמידי שנמצא בלב מחשוב הענן. אם טכנולוגיות דיגיטליות מועדות לכישלון, הענן מתיימר לספק משתמשים, בין אם הם יחידים או ארגונים, עם מרחב בו הם יכולים לאחסן בבטחה את הנתונים שלהם מעבר לצורות החומריות השבריריות של המכשירים האישיים שלהם או מערכות IT Office שלהם. ספקי ענן שואפים להבטיח שלא משנה מה צריך לקרות למשתמשים’ טלפונים חכמים, טאבלטים או מחשבים, הנתונים ממכשירים אלה, המגובים במרכזי הנתונים שלהם, זמינים ברציפות, מוכנים לאחזור מייד ולהוריד מחדש ללא דיחוי.

מאמר זה בוחן כיצד הכישלון הצפוי של טכנולוגיות דיגיטליות מציב ספקי אחסון ענן ומשתמשי ענן ‘המתנה’ לאובדן נתונים. ‘עומד לצד אובדן נתונים’ מתאר דרך חיים רגשית לקראת עתיד צפוי של כישלון טכנולוגי ולנקוט אמצעי הכנה בהווה כדי להבטיח כי פירוט המכשירים לא יעשה זאת’לא להביא לאובדן נתונים. ארוז מלא במיקרואלקטרוניקה שבירה ועם תוחלת החיים הקיצונית שלהם, המכשירים הדיגיטליים הסובבים אותנו לרוב אינם בנויים כדי להחזיק מעמד. הצרכנים מודעים יותר ויותר לכך שהכישלון מובנה אסטרטגית באלקטרוניקה זו. התיישנות מתוכננת, השפלה של סוללות ומכשירים עם ארגז שחור ובלתי ניתנים לשינוי מקיימים תרבות של שדרוג תמידי, מה שמוביל למפקדות המצטברות (ומופצות באופן לא אחיד) של פסולת אלקטרונית (Parks, 2007; Lebel, 2012). הסדירות שבה טכנולוגיות דיגיטליות מתרסקות, תקלה או נכשלות אחרת, מחייבת יותר ויותר את המשתמשים שלהם לעמוד לצד ירידתם הבלתי נמנעת ולנקוט בפעולה צפויה אם הם רוצים להימנע מאובדן הקבצים היקרים המאוחסנים במכשירים שלהם. תוכניות כמו אפל’ג ‘מכונת זמן’ או חלונות’ ‘גיבוי ושחזור’ הקל על המשתמשים לגבות את המחשבים שלהם לכוננים קשיחים חיצוניים. תוכניות אלה מבקשות באופן קבוע משתמשים עם התראות דחיפה אם גיבוי מאוחר, ומזכירים להם כי כישלון מכשירים ואובדן נתונים יכולים להתרחש בכל רגע, שעבורם יש להכין אותם (איור 1). יותר ויותר, יותר ויותר משתמשים פונים לפתרונות אחסון בענן כדי לגבות את הקבצים שלהם באופן מקוון. Dropbox, Google Drive, Apple’S iCloud, Microsoft’S OneDrive ושירותי ענן אחרים מספקים למשתמשים שטח אחסון נתונים מהיר, קל וכביכול אינסופי, תמורת דמי מנוי חודשיים.

איור 1: הודעת דחיפה מאפל’S יישום מכונת זמן בפינה השמאלית העליונה של המסך מזכיר למשתמש לגבות את המחשב שלו. צילום מסך על ידי א.ר ‘.ה. טיילור.

לגיבוי לענן יש את היתרון בכך שהוא דורש פעולה מועטה על המשתמש’החלק. אם גיבוי לכונן קשיח חיצוני הוא משימה שמשתמשים דוחים בקלות, מרבית שירותי הענן מציעים לגיבוי אוטומטית נתוני מכשירים בזמן ייעודי ביום (בתנאי שיש חיבור Wi-Fi). באופן חיוני ביותר, הענן מספק שטח אחסון נתונים מקוון מרכזי ממנו משתמשים יכולים לגשת ולסנכרן את הקבצים שלהם על פני המכשירים שלהם. בכך, ספקי ענן שואפים לערוך פירוט מכשירים, גניבות ושדרוגים שאינם מפריעים ככל האפשר על ידי הבטחה כי נתוני המשתמש לא יאבדו והם מוכנים ומחכים לגישה במהירות ולהתקין אותם במהירות (בתוך ‘שש דקות’ ב המעגל) במכשיר הבא שלהם, וכאשר הכישלון צריך להתעורר. עם זאת, למי שעובד במרכזי הנתונים שבהם מאוחסנים נתוני ענן, להבטיח שהזמינות המתמדת של שירותי נתונים מקוונים אינה משימה קלה. למרות הדימוי של אחסון נתונים טרנסצנדנטלי זה ‘ענן’ מטאפורה מעלה, עבור אנשי מקצוע של מרכז נתונים, תשתית זו מנוסה כחומר, שברירי מאוד ומועדת לכישלון. כישלון זה הוא חלק מובנה מחיי העבודה היומיומיים בענן: מחשבים מתרסקים, שרתים יורדים, פסק זמן חיבורים ודיסק קשיח מניע תקלה. לתחזוקת הענן’הבטחה לאחסון נתונים נצחי ללא הפרעה (נתונים (נתונים, בעובד המעגל ברנדון’S מילים, ‘להיות כאן בשנה הבאה והמאה הבאה’) דורש כמות אדירה של תשתיות, אנרגיה ועבודה אנושית. יחד עם זאת, כאשר ספקי ענן מסחריים מתמודדים כדי למשוך עסקים, הם מבטיחים להבטיח רמות קיצוניות יותר ויותר של זמינות נתונים וזמן המערכת שהמתחרים שלהם לא יכולים להתאים. זמן הפעולה של מרכז הנתונים נמדד לפי מספר ‘תשע’ של זמינות מערכתית קריטית שספק מבטיח, בדרך כלל החל משירותים שיישארו ברשת במשך 90% מהזמן (‘תשע אחד’) עד 99.99% מהזמן (‘ארבעה תשעים’). בהסכמי רמת השירות שלהם (SLAs), כמה ספקי מרכז נתונים אפילו יבטיחו ללקוחותיהם עד 99.זמינות שירות של 9999% (מה שמתרגם ל -31 בלבד.56 שניות של השבתה בשנה). אנשי מקצוע של מרכז נתונים חייבים אפוא לנווט בדרישה של צורך להציע זמינות שירות רציפה לנוכח כישלון IT שמובן כבלתי נמנע. זה קורא ‘המתנה’ כהיגיון התפעול האסטרטגי של ענף מרכז הנתונים. בתוך כל מרכז נתונים אחד נתקל במגוון של שרתי גיבוי, גנרטורים, מזגנים וציוד אחר, סרק במצב של מוכנות, מחכה להפעיל במקרה חירום. ההיגיון של המתנה, מוגדר לרמת האדריכלות, מייצר רשת מתרחבת של מרכזי נתונים שנבנים כאתרי גיבוי. המתנה מתעוררת עוד יותר כנוהג אבטחה יותר מחומרי, ומייצרת השפעות צפיות בקרב עובדי מרכז הנתונים, העובדים על התראה גבוהה, המותאמת ללא הרף לאפשרות של כישלון IT. אחרי הכל, זה תפקידם שנמצא על הקו אם הם צריכים להיות אחראים לאובדן לקוח’נתוני s.[1]

איור 2: טכנאי מנהל בדיקות אבחון כחלק מתחזוקת שרת שגרתית במרכז נתונים בלונדון. צילום על ידי א.ר ‘.ה. טיילור.

עמידה לצד אובדן נתונים, עבור משתמשי ענן וספקי ענן כאחד, ובכך כרוכה בתפוס עמדת נושא ספציפית ביחס לאופי הרעוע של הטכנולוגיות הדיגיטליות. מצב המתנה זה מתממש בצורה של כוננים קשיחים בגיבוי או מנויי ענן בקצה המשתמש, ושרתים מיותרים, מחוללי חשמל ומרכזי נתונים בגיבוי בקצה מספק השירות.

התמקדות בסובייקטיביות ובפרקטיקות העמידה לצורך אובדן נתונים מייצרת, מספקת נקודת כניסה לחשיבה על ההתכנסות של הקפיטליזם הדיגיטלי וקפיטליזם האסון. נעמי קליין (2007) השתמשה בביטוי ‘קפיטליזם אסון’ לתאר את המתחם הפוליטי-כלכלי שממיר אסונות להזדמנויות רווחיות תחת שלטון ניאו-ליברלי. קליין עוסק בעיקר במדיניות יוצאת הדופן או אמצעים כלכליים (לעתים קרובות מכניסים לתכניות הרגולציה ובקידום ההפרטה) כי הרפורמים הניאו -ליברליים מצדיקים בעקבות אירועי אסון. מלומד המדיה וונדי צ’ון (2016) נקט כמה צעדים לקראת הטמעת טכנולוגיות מדיה דיגיטלית בהקשר של קפיטליזם מכוון קטסטרופה. CHUN קושרת באופן פרודוקטיבי פרקטיקות של מכשירים המתעדכנים למצב המשבר התמידי אשר תוקן באופן נרחב כמיצירת תנאי ההפעלה של כלכלה ניאו -ליברלית. צ’ון’עבודות S מספקת נקודת כניסה לבחינת האופן בו התיישנות המהירה, התמוטטות רגילה ואחרות ‘משברים’ המעצבים חוויות משתמש של טכנולוגיות מדיה דיגיטלית, מעודדים הרגלים של שדרוג מתמיד. ‘בתקשורת חדשה, Crisis מצא את המדיום שלו’, צ’ון (2016: 74) כותב, ‘ובמשבר, מדיה חדשה מצאה את ערכה’. בארג’ון אפאדוראי ונטה אלכסנדר (2020: 23) ציינו כי הערכה על הערך הכלכלי של מכשירים דיגיטליים מכווצים לכישלון ‘[t] כישלונות אכליים כמו חיי סוללה מוגבלים, פיגורים דיגיטליים, או מסכים קפואים וחסרי אחריות תומכים ביעילות במודל עסקי של שדרוג’. אולם כישלון מכשירים אינו מוגדר רק פרודוקטיבי כלכלי באמצעות צרכנים לשדרג תמידי או להחליף את הגאדג’טים הדיגיטליים שלהם. כשם שאסונות לא צריכים להתרחש על מנת להיות רווחיים (כפי שאנו רואים עם יועצים במגזר הפרטי, המרוויחים כסף ממכירת שירותי מוכנות), כישלון מכשירים ומשבר שלאחר הפסד נתונים אינו צריך להתממש על מנת לייצר ערך כלכלי. אכן, הענן מאפשר לתאגידי טכנולוגיה לחלץ רווח מהסיכוי רק לכישלון מכשירים, על ידי עידוד המשתמשים להשקיע בשירותי גיבוי ושחזור נתונים כדי להבטיח שתקלת IT אינה תביא לאובדן נתונים. אם, כפי שהציע מפורסם פול ויריליו (2007), טכנולוגיות חדשות מייצרות הזדמנויות חדשות לכישלון טכנולוגי, בכך הן גם פותחות שווקים חדשים עבור ציפייה של כישלון.

הענן עצמו הוא בסך הכל ההפעלה האחרונה של ענף ארוך שנים של שירותי גיבוי נתונים ושירותי התאוששות אסון שהופיעו בהתמדה מאז המאה העשרים המאה העשרים, בדיוק כדי לנצל את הסיכוי הצפוי לאובדן נתונים, שכן מערכות מחשב רעועות הפכו לגופי קבועים בסביבות ארגוניות. מטרת מאמר זה היא אפוא להפנות את תשומת הלב למרכז נתוני הענן לא רק כתגובה מובנית לדרישות הולכות וגוברות לאחסון נתונים (i.ה. פיתרון אדריכלי למה שנקרא ‘מבול נתונים’) אבל כחלק מכלכלה מתרחבת של ‘מוכנות לנתונים’ זה נבע מאז סוף שנות השישים להגן מפני – והרווח מפני – הסיכוי הבלתי פוסק לאובדן נתונים שאורב ברקע חיי היומיום בעולם דיגיטלי יותר ויותר.

החומר המוצג כאן מבוסס על נתונים אמפיריים שנאספו מעבודת שדה מתמשכת שערכתי בענף מרכז הנתונים מאז הקיץ 2015 (Taylor, 2019; 2021). במהלך תקופה זו הצללתי את עבודתם של אנשי מקצוע של מרכז נתונים, כולל מנהלי מרכז נתונים, מאבטחים, יועצי התאוששות אסון וטכנאי IT, וכן השתתפו באירועים ותוכניות הכשרה למרכז הנתונים ותוכניות הכשרה. החומר ההיסטורי במאמר זה שואב ממגזינים ארכיוניים בתעשיית IT וכן ראיונות עם אנשי מקצוע של מרכז נתונים, שרבים מהם עבדו בענף בארבעים השנים האחרונות. הדיון הבא ממוקם בעיקר בצומת שתי ספרות. הראשון הוא גוף העבודה המלומדת על מוכנות שבחנה כיצד הרציונליות הביטחונית הצפויה הזו התגלה כהיגיון אסטרטגי מרכזי דרכו התארגנו חיי היומיום (Lakoff, 2006: 265, 2017; Anderson, 2010). הגוף השני של הספרות הוא העבודה האחרונה במחקרי מדיה, טכנולוגיה ותשתיות, שהפכה לפירוט, תקלה, תיקון וכישלון כמסגרות תיאורטיות ומתודולוגיות לחקר החומרים של הטכנולוגיות הדיגיטליות וכן התשתיות התומכות שלהם, התעשיות והעובדים שלהם (או ‘מתחזקים’) (Graham and Thrift, 2007; Jackson, 2014; Carroll, 2017; Russell and Vinsel, 2018; 2020; Mattern, 2018; Graziano and Trogal, 2019; Appadurai and Alexander, 2020).

בין ההתעניינות ההולכת וגוברת בחומרים תקשורתיים, במחשבים השבורים, במסכי טעינה קפואים וטלפונים מיושנים בהם אנו נתקלים לעתים קרובות כיום סיפקו חלונות למגבלות ההתקדמות הטכנולוגית ולסיפורי החדשות והחדשנות העומדים בבסיס התפתחותם, העיצוב והשיווק שלהם (Gabrys, 2013; Alexander, 2017; Rusell and Vinsel, 2018; 2020)). אובייקטים דיגיטליים שהושלכו צצו גם כנקודות כניסה יקרות ערך לבחינת תצורות עכשוויות של קפיטליזם, ובמיוחד הלוגיקה התפעולית הלא מוסרית והבלתי בר-קיימא של תעשיית טכנולוגיה המנצלת את כישלון הסחורות הדיגיטליות (Mantz, 2008; Burrell, 2012). בעוד שמכשירים שהושלכו מושכים כעת תשומת לב מדעית משמעותית, התמקדות בענן כטכנולוגיה של מוכנות מרחיבה את האופקים הזמניים של מחקרים קיימים על טכנולוגיות דיגיטליות כושלות, ומפנייה תשומת לב לציפייה ולא לאחר הכישלון. אכן, אם הכישלון הפך לעתיד בלתי נמנע, או אפילו מקובל של מכשירים דיגיטליים עבור הצרכנים, זה נובע בחלקו מכיוון שתשתית שלמה של מוכנות הנתונים נוצרה כדי להפוך את כישלון המכשירים לאסור וסובל ככל האפשר על ידי הבטחת הנתונים הכלולים בטכנולוגיות אלה לא יאבדו יחד איתם. הענן הוא שירות מפתח דרכו הופך האסון הצפוי של כישלון מכשיר מאירוע מזעזע או קרע לאירוע נשכח, מותר ו (יחסית) לא מפריע. על ידי חתירה להבטיח כי כישלון מכשירים אינו יביא לאובדן נתונים ועל ידי הבטחת נתונים שניתן להוריד מחדש במהירות על מכשיר חדש, הענן, בסופו של דבר, אני טוען, שניהם מנצלים את הסיכוי לאובדן נתונים וגם מאפשר את התחלופה המהירה והקל של האלקטרוניקה הדיגיטלית, ובולט על מערכת טכנו-כלכלית המבוססת על תחלופה מתוכננת ותפקידים מתוכננים מתוכננים ותפקידים מתוכננים מתוכננים מתוכננים מתוכננים מתוכננים מתוכננים מתוכננים מתוכננים מתוכננים.

שני החלקים הראשונים במאמר זה עוקבים אחר התפקיד ששירותי גיבוי ושחזור עננים ממלאים בתוכניות משתמש קצה לצפייה בכישלון זה. אני מתחיל לשרטט ניתוח של ההיגיון הבסיסי של מוכנות הנתונים העומד בבסיס ומניע פרקטיקות של עמידה לצורך אובדן נתונים. לאחר מכן אני עוקב אחר היסטוריה קצרה של מוכנות נתונים מנקודת מבט של התאוששות מאסון IT, ובוחן את התפקיד שמספקים גיבוי נתונים, ובהמשך, ספקי ענן שיחקו בשוק האבטחה הזה. שני החלקים האחרונים של מאמר זה מעבירים אותנו ל ‘ענן’ להסתכל על העבודה שעומדת לצד אובדן נתונים כרוכה בתעשיית מרכז הנתונים, תוך התמקדות בסובייקטיביות של מרכז הנתונים ההיפר -ויגילנטי, כמו גם בתשתית החומרים ובציוד דרכם נמדדים ומיוצרים בענן בענן.

מוכנות לנתונים

במקור בחסות ספקי גיבוי ענן כמו Crashplan ו- Backblaze, מאז 2011, 31 במרץ, נקבע ‘יום הגיבוי העולמי’ (איור 3). סרטון מבוא באתר יום הגיבוי העולמי הרשמי מזמין את המבקרים לדמיין תרחישים שונים של אובדן נתונים, כמו שנגנבו הטלפונים החכמים שלהם או שהמחשבים שלהם מתרסקים, שואלים, ‘מה היית עושה אם היית מאבד הכל?’ וכן ‘מה היית מפסיד לנצח?’ עידוד הצופים לדמיין את הנתונים שלהם תחת איום ובהתאם לפתח את ההרגל לגבות את המכשירים שלהם באופן קבוע, הנחיות רטוריות אלה שואפות להפוך את המשתמשים לאחראים ‘מגובה’ נושאים. כאן, ההווה מוגדר כמרחב זמן של כישלון מכשירים הממשמש ובא בו המשתמשים חייבים לנקוט בפעולה צפויה מתאימה כדי להגן על התמונות, הקבצים והנתונים היקרים האחרים המאוחסנים באלקטרוניקה האישית שלהם. כישלון טכנולוגי ממוקם כמשהו שלא ניתן למנוע. בהכרח, מחשבים יתרסקו באופן בלתי נמנע והסמארטפונים יגנבו בהכרח, אבודים או יפגעו באופן בלתי הפיך, אך עם ההכנות הנכונות, על ידי הפניית רציונליות של מוכנות, המשתמשים יכולים להבטיח שהם לא תבלנו’לא לאבד את הנתונים שלהם יחד עם המכשירים שלהם.

איור 3: פוסטר קידום מכירות ליום המודעות השנתי ‘יום הגיבוי העולמי’. סרטון באתר יום הגיבוי העולמי מודיע למבקרים כי: ‘יותר משישים מיליון מחשבים ייכשלו ברחבי העולם השנה. וזה’לא כולם. יותר משתיים מאלף סמארטפונים אבודים או נגנבים מדי שנה. זֶה’S אינספור מסמכים בלתי ניתנים להחלפה וזיכרונות יקרים שנהרסו’. תמונה מ- Worldbackupday.com, המוחזר תחת רישיון שימוש הוגן.

‘כּוֹנְנוּת’ הוגדר באופן רופף על ידי האנתרופולוג Frédéric Keck (2016) AS ‘מצב של ערנות המעובד באמצעות דמיון האסון’. על ידי דמיון תרחישים עתידיים דיסטופיים, מתרגלים מוכנים מבקשים לייצר ולנהל עולם בו אירועים מאיימים אינם תופסים את האנושות. האירועים המאיימים הללו – שיכולים לנוע בין התפרצויות מגיפה ועד התקפות סייבר ועד אירועי מזג אוויר קיצוניים – בנויים כבלתי נמנעים ובלתי ניתנים להרגשה, אך עלולים להיות ניתנים לניהול אם ננקטים האמצעים הנכונים לצפות אותם. אם לא ננקטת פעולה, ‘ייקס סף ויגיע עתיד הרסני’ (אנדרסון, 2010: 780). מוכנות התגלה כחלק מפרויקטים של הגנה אזרחית של המלחמה הקרה כדי להבטיח את העתיד כאשר מתמודדים עם הצורך לצפות מתקפה גרעינית מפתיעה (Collier and Lakoff, 2010; 2015). ההסתברות והחיזוי של התקפה כזו לא הייתה ניתנת לחישוב וההשלכות הקטסטרופליות שעלולות להיות בלתי ניתנות לחישוב באותה מידה. המוכנות צפה אפוא כסגנון נימוקים שאיתו מתכנני האבטחה ואסטרטגי יוכלו להתמודד איתו ‘אירוע צפוי, אך לא ניתן לחישוב סטטיסטית’ (Lakoff, 2008: 406). במקום להסתמך על שיטות סטטיסטיות וחישוביות מבוססות סיכונים לניהול אי וודאות, תחת הכותרת של אסטרטגי המלחמה הקרה של המוכנות פיתחו שיטות חדשות דמיוניות כמו תרגילי ברווז וכיסוי, תכנון תרחישים, הדמיות אסון ומלאי משאבים, כמו כלים איתם הם יכולים להכין את האומה ללחמה תרמו-גרעינית. באמצעות טכניקות אלה נוצרו מצבים חדשים של סובייקטיביות אזרחית וצבאית שיכולים לחיות עם האפשרות המתמדת להשמדה (Lutz, 1997).

בעוד שההיערכות הייתה מנוסחת ביותר כמצב ממשל במהלך המלחמה הקרה, לאורך המחצית השנייה של המאה העשרים, גויסו פרקטיקות של מוכנות ככלי גנרי שאיתם ניתן לנהל גיוון של תרחישים של אסונות במגוון מגזרים ומדיניות, החל מבריאות הציבור ועד טרור בינלאומי ועד הגנה על תשתית ביקורתית (לייקוף, 2008, לייק, 2015, ליקוף, ליקוף, ליקוף, ליקוף), ליקוף), ליקוף), ליקוף), ליקוף), ליקוף), ליקוף). בתהליך צצו שווקי אבטחה חדשים למוכנות, כאשר המגיעים למגזר הפרטי המספקים ‘רציפות עסקית’ ייעוץ, הדרכה ומשאבים. מוכנות לא מציעה רק מסגרת רשמית לממשלות וארגונים לנהל אי וודאות. ככל שהמשברים הקבועים והתנאים המתעצמים של חוסר הביטחון היומיומי הקשורים לניאו -ליברליות המאוחרת מאיצים, המוכנות גם היא יותר ויותר לחיי היומיום, מה שהביא לקהילות הולכות וגדלות של ‘טרפים’ (Huddleston, 2017; Mills, 2018; Garrett, 2020). על ידי העלאת הפוטנציאל התמידי לאסון, מוכנות מטפחת נושאים שיכולים להתאים את עצמם לאופקים מתרחבים מתמיד של איום וקדימות, לרוב תחת הכרח של הפיכה ‘מִתאוֹשֵׁשׁ מַהֵר’ (Grove, 2016: 30; Chandler and Reid, 2014).

אם תנאי איום תמידי כרוכים בייצור של צורות מוכנות חדשות בקרב אוכלוסיות, אז האפשרות המוכתנת מתמיד לכישלון במכשיר דיגיטלי הפכה את עצמה לאובדן נתונים חלק ממארג חיי היומיום בעולם הדיגיטלי. העמידה לצורך אובדן נתונים מתעוררת כמצב רגשי נורמטיבי כאשר הסיכוי למכשיר דיגיטלי או כישלון במערכת IT הופך לאפשרות קרובה וקבועה, ומחייב את האזרחים הדיגיטליים להשתתף בפרקטיקות שגרתיות של גיבוי הנתונים שלהם. א ‘איך ל’ מדריך לגיבוי ענן מנסח את ההיגיון הבסיסי של מוכנות הנתונים: ‘אם משהו לא צריך לקרות למחשב שלך, אז גיבוי טוב הוא כל מה שעומד בינך ואסון מוחלט – זה אולי נראה כמו מטלה לשכפל את כל הקבצים שלך אבל אתה’תחשוק מחדש שעשית אם המכונה שלך תתקדם לתיקון’ (Nield, 2015). לגיבוי, יש לקוות, יכול למנוע את כישלון המכשיר להקל על אסון אובדן נתונים.

בעוד שמכשירים ניתנים להחלפה ברובם, הנתונים שהם מכילים אינם. אובדן התמונות הדיגיטליות, הסרטונים והקבצים האחרים שמשתמשים מאחסנים בסמארטפונים, טאבלטים, מחשבים ניידים ומכשירים אישיים שלהם עשוי להיות חוויה הרסנית שעלולה להיות הרסנית. נטשה דאו שול (2018: 44) השתמשה בשפת הסיכון הקיומי כדי לתפוס את ההשפעה של אובדן נתונים על העמים’ חי היום, מתאר ‘תחושת האובדן המפשירה שמכה כאשר ארכיוני המידע האישי מתרסקים, נעלמים באופן לא מוסבר לאתר של מה שנקרא הענן, או הופכים מושחתים ומסתוריים באופן מסתורי’. [2] עבור מרבית הארגונים כיום, אובדן נתונים יש לו איכות קיומית דומה, ובכך עשוי לשים סוף לפעילותם. אובדן נתונים צץ בהדרגה כמתקן הולך וגדל בדמיונו הקולקטיבי של חוזים עתידיים קטסטרופלים בעשורים האחרונים. עלילות הסרטים כמו Blade Runner 2049 (2017), תכניות טלוויזיה כמו מר רובוט (2015-2019) ורומנים גרפיים כמו אנקי בילאל’ג חרק (2017) כל הציר סביב אירועי מחיקת נתונים רחבי היקף המובילים להתמוטטות חברתית נרחבת.[3] בחזונות דיסטופיים אחרים באותה מידה, עם יותר ויותר מורשת תרבותית ‘נוֹלָד’ דיגיטלי או במהירות דיגיטציה כחלק מתוכניות השימור, מספר הולך וגדל של פרויקטים של ארכיב דיגיטלי הונעו על ידי הסיכוי של ‘עידן כהה דיגיטלי’; תרחיש עתידי בו אבודים שטחי נתונים אדירים בגלל התיישנות, ריקבון דיגיטלי או ריקבון סיביות.

בעוד שדמיונות של אסונות מבוססי נתונים מתעצמים, אובדן נתונים היה מזמן מקור לאיום עבור עסקים וארגונים שנבנו סביב תלות במערכות מחשב דיגיטליות ובנתונים שהם מייצרים.[4] בסעיף הבא, אני בוחן כיצד הסיכוי לאובדן נתונים העמיד אנרגיה תעשייה שלמה המוקדשת למוכנות הנתונים מאז סוף שנות השישים של המאה הקודמת. גוף מלגה ארוך שנים בחן את התפקיד הקריטי שממלאים טכנולוגיות מידע בתוך כלכלות קפיטליסטיות מודרניות (Beniger, 1986; Castells, 1996; Zuboff, 1988; Mahoney. 1988; Rochlin, 1997), כמו גם אופקי האיום החדשים, כמו התקפות סייבר ובאגי מחשב, שמערכות IT אפשרו (Cavelty, 2008; Edwards, 1998; McKinney and Mulvin, 2019). עם זאת, פחות תשומת לב הופנתה לתעשיית גיבוי ושחזור הנתונים שהתפתחה בד בבד עם שילוב מערכות מחשוב דיגיטליות לחיי היומיום, כמו גם האיום (והזדמנות) שאובדן הנתונים הציב מזמן לקפיטליזם הדיגיטלי.

עומד לצד אובדן נתונים: היסטוריה קצרה

עם הצגת מחשבים עסקיים כלליים לשימוש כללי, כמו IBM 360 (1965) ו- IBM 370 (1970), לסביבות ארגוניות, אובדן הרשומות הדיגיטליות החיוניות הובן יותר ויותר כאיום על פרופורציות שעלולות להיות הרות אסון, שעבורם היה צורך לצפות אמצעים צפויים. בירוקרטיות גדולות, כמו ממשלות ותאגידים רב -תחומי, הפכו תלויים במהרה במערכות המחשבים שלהן. עם זאת, מחשבים דיגיטליים היו רגישים לכישלון והשימוש המהיר והנרחב שלהם נפתח חזיתות חדשות של פגיעות מבוססת נתונים. כאשר מוכנות אסון וניהול משברים הפכו לנורמות של תרגול ארגוני בשנות השישים והשבעים (הרמן, 1963), ארגונים הפנו את תשומת ליבם לקראת פעילויות עיבוד הנתונים האלקטרוני שלהם (EDP) (Herbane, 2010: 982). זה הוביל לפיתוח ויישום של צורות חדשות של ניהול המשכיות עסקית, כמו התאוששות אסון IT, שביקשה לשלב את ההגנה על מערכות מחשב רעועות בתכנון משבר.

הסיכוי לאובדן נתונים הציג הזדמנויות חדשות לרווח. ענף התאוששות אסון IT מסחרית התגלה במהירות, הכוללת שירותי גיבוי נתונים, שיקום והצלה וכן ספקים של מרכזי התאוששות חירום. מערכות מידע לשמש (שהפכו לימים לשירותי זמינות Sungard) הפכו לאחד הספוקים הראשונים של התאוששות אסונות מסחרית, שהוקמו בשנת 1978 בפילדלפיה. סיסקו מערכות, שנוסדה בשנת 1984, עקבה במהירות. ספקי התאוששות מאסון הציעו מנויים לאתרי התאוששות ייעודיים ושירותי גיבוי, והעניקו משאבי IT המתנה במטרה להבטיח כי כישלונו של ארגון’מערכת המחשבים לא תביא לאובדן נתונים משמעותי או משבש. ספקים אלה היו מעתיקים נתונים קריטיים למכשיר אחסון גישה ישיר (DASD) (קלטת מגנטית הייתה המדיה האחסון הדיגיטלי הנפוצה ביותר עד תחילת שנות האלפיים). עבודת גיבוי נתונים זו בוצעה בדרך כלל על ידי מנהלי אחסון העובדים לילה ‘בֵּית קְבָרוֹת’ משתנה כאשר הארגון’פעולות S לא פועלו. לאחר שהועתקו נתוני המערכת לקלטת, הם יאוחסנו במתקן מאובטח מחוץ לאתר. אם יתעורר אסון, ספקים אלה היו מספקים את הקלטת ללקוח’במקום העבודה, לעלות אותו על מערכות המחשב שלהם ואז לטעון אותו מחדש כדי שהארגון יוכל להתחיל בפעילות, בדרך כלל תוך עשרים וארבע שעות.[5] כמו גם מתן אחסון נתונים מחוץ לאתר, קבלני התאוששות מאסון סיפקו גם אתרי התאוששות חירום שלעתים קרובות הגיעו בשלוש צורות: חם, חם וקור.[6] מטאפורת הטמפרטורה שימשה לתיאור זמניות שונות (ונקודות מחיר) של התאוששות ביחס למצבים שונים של תשתית IT המתנה: אתרים חמים שכפלו ארגון’תשתית שלמה במיקום אלטרנטיבי כך שתוכלו פשוט להעביר את הצוות לאתר זה ולהמשיך בפעילות כמעט מייד; אתרים חמים אפשרו לחלקם כמה, אך לא את כל תהליכי הליבה להתחדש מייד; אתרים קרים פשוט סיפקו אתר אלטרנטיבי להגדרת פעולות במקרה של אסון המכה במקום העבודה היום-יומיומי.

כפי ש ‘תמיד פועל’ מחשוב הפך לדרישה עסקית סטנדרטית בשני העשורים הבאים, כל משך זמן השבתה הפך לבלתי אפשרי יותר ויותר. אובדן הגישה לנתונים, אפילו לאורך זמן קצר, עלול להיות הרה אסון עבור עסקים תלויים בנתונים, הן כלכלית והן מבחינה חוקית. בסוף שנות השמונים, שתיים מכל חמש חברות שחוו אסון אובדן נתונים גדול מעולם לא חזרו לפעילות (Radding, 1999: 8). נפח הנתונים העצום שארגונים עבדו איתם כעת, והלחץ לגיבוי ולהחזיר נתונים במהירות, הוביל לפיתוח טכניקות אחסון וטכנולוגיות חדשות. הזמינות ההולכת וגוברת של חיבורי סיבים בסיבים נמוכים בעלות נמוכה במרכזים עירוניים של הצפון הגלובלי פירושה שלקוחות יוכלו כעת לגבות ולהחזיר את הנתונים שלהם מרחוק. מודל זה של גיבוי מרחוק הקים את הבסיס לגיבוי ושחזור מבוסס ענן.

מחשוב ענן מאפשר ללקוחות לגשת לקבצים ברשת כאילו הם מאוחסנים באופן מקומי במערכות המחשב שלהם. הכי בסיסי, הענן מסמן שינוי בשיטות אחסון נתונים מאחסון מידע באופן מקומי בכוננים הקשיחים של מחשבים אישיים לסוג של אחסון נתונים מקוון, שם מאוחסנים קבצים בכוננים הקשיחים של שרתים במרכזי נתונים שאליהם ניתן גישה מרחוק ‘כשירות’ דרך האינטרנט (איור 4). מסיבה זו, מרכזי נתונים מתוארים לרוב כאתרים שבהם ‘הענן נוגע באדמה’ (הולט וונדראו, 2015: 75; ראו גם ברטון 2015: 111). מרכזי נתונים עלו בסוף שנות השמונים, אז התאגידים החלו לחלוק תשתיות מחשוב על מנת להימנע מהתוצאות ההון הגדולות של רכישת מחשבים מיינפריים יקרים. עם זאת, במהלך הבום של נקודה-קום, מרכז הנתונים הפך למודל השירות הדומיננטי לפעולות IT של התאגידים. האימוץ ההולך וגובר של טכנולוגיות אינטרנט הפך אותו לזול יותר, קל ומהיר יותר עבור חברות לאחסן ולעבד נתונים מרחוק. פיגועי טרור במרכזים עירוניים גדולים בתחילת שנות התשעים הובילו גם למודעות התאגידית ההולכת וגוברת לצורך להעביר ציוד מחשוב ממתחמי המשרדים העירוניים שלהם על מנת להגדיל עוד יותר את סיכוייהם לשמור על המשכיות במהלך אירועים קטסטרופלים.[7] המציע אבטחה פיזית גדולה יותר ממחלקות IT מבוססות משרד ותחזוקה מסביב לשעון, ספקי מרכז נתונים הבטיחו ללקוחותיהם צורות חדשות של ‘ללא הפרעה’ אמינות אל מול אופק איומי אבטחה מתרחב. לעתים קרובות כולל שירותי גיבוי ושחזור אסון כחלק מהחבילות שלהם, מטרת מרכז הנתונים לא הייתה רק להבטיח שמערכות IT קריטיות עסקיות יכולות ‘לְהַחלִים’ במהירות במקרה של כישלון, אך לצמצם את הצורך להתאושש מלכתחילה על ידי השקעה בפריסה של ציוד המתנה ותשתיות.

איור 4: נתוני ענן מאוחסנים בכוננים הקשיחים של שרתים (מכונות מחשוב בצורת פיצה), אשר מעוצבות היטב בתוך ארונות המסודרים במעברים. צילום על ידי א.ר ‘.ה. טיילור.

כאשר מחשב מיקרו וגאדג’טים דיגיטליים ניידים החלו להתפזר בכל התחום החברתי בשנות התשעים, העמידה לצורך אובדן נתונים הופכים לחיונית לא רק עבור ארגונים אלא עבור משתמשי קצה פרטניים. שווקי המונים חדשים למוכנות נתונים כבר צצו עשור קודם. כאשר משתמשים המייצרים נפחים הולכים וגדלים של מידע דיגיטלי, תאגידי אחסון נתונים כמו טכנולוגיית Western Digital ו- Seagate החלו לייצר מוצרים ניידים לגיבוי דיסק קשיח עבור צרכנים אישיים. לאלה הייתה קיבולת אחסון גדולה יותר מאשר מדיה כמו דיסקים ותקליטורים. כמובן שהם גם נוטים לכישלון. אם יירדו, הנתונים עלולים להיפגם, ואם לא משתמשים בהם באופן קבוע, החלקים המכניים שלהם היו מתדרדרים. מאמצע שנות האלפיים החלו ספקי אחסון בענן למקד שוק חדש זה של צרכנים אישיים, והעניקו להם גישה לאחסון נתונים מקוון הניתן להרחבה במרכזי נתונים ייעודיים שהיו בעבר זמינים רק לפעילות אחסון בקנה מידה תעשייתי.[8] אם דיסקי תקליטונים וכוננים קשיחים חיצוניים היו בעבר טכנולוגיות ראשוניות של מוכנות לנתונים אישיים, העשור האחרון ראה את הענן במהירות לובשת תפקיד זה. עבור משתמשי ענן, כאשר הנתונים שלהם הושלמו וגיבו אוטומטית במרכזי נתונים, האסון הצפוי דוהה בפעולות הרקע של חיי היומיום: אפשרות מתמדת שהם מוכנים בכל זאת. ההיגיון הזה נלכד יפה על ידי מדריך הגיבוי בענן שהובא בעבר: ‘הגיבוי עכשיו קל מתמיד: הגל החדש של שירותי אחסון ענן יכול לעשות את העבודה עבורך ברקע בזמן שאתה עובד’ (Nield, 2015). עם זאת, שפת הקלות, הפשטות והאוטומציה העומדת בבסיס רטוריקה גיבוי ענן מוחקת את העבודה המתרחשת מאחורי המסכים כדי לספק שירותים אלה.

עומד ליד הענן

למי שעובד בענן, עומד לצד משטחי אובדן נתונים כמצב של ציפייה לכישלון זה שעלול להתרחש בכל רגע. כשם שמכשירים דיגיטליים אישיים מתרסקים באופן קבוע, הקפיאו או מתפרקים עבור צרכנים, כך גם שרתים תעשייתיים וציוד מחשוב אחר שממלאים את שטח הרצפה של מרכזי נתונים. בעוד שהענן מבטיח להגן על נתונים על ידי הפרדתם מהחומריות השברירית של מכשירים אישיים ומחשבים משרדיים, הוא עושה זאת על ידי שכפול של שרתים שבירים באותה מידה במרכזי נתונים שיש לתחזק כל העת על ידי טכנאים ומנהלי אחסון. הבלתי נמנע של כישלון IT נלכד על ידי מקסימום המוכנות שחוזרים על עצמם באופן קבוע בתוכניות הכשרה לניהול מרכז נתונים ובמהלך שיחות בתערוכות אבטחת ענן. כשמדובר בכישלון זה, ‘זה’רק עניין של זמן’, ‘זה’אין שאלה אם, אלא מתי’ וכן ‘אף פעם אל תגיד אף פעם’ הם ביטויים שמפגשים לעתים קרובות בענף. ביטויים כאלה מבקשים להפחית את השאננות בקרב אנשי מקצוע של מרכז הנתונים, ומטפחים תחושת ערנות לכישלון תשתיות הממשמש ובא שעבורם עליהם להכין תמיד.

מחקרי תשתית ומחקרי תחזוקה חוקרים הוכיחו כי שגיאה, הזנחה, שבירה וכישלון אינם טיפוסיים במערכות טכנולוגיות אלא ‘מצב רגיל לקיומם’ (Graham and Thrift, 2007: 5; ראו גם Henke, 1999; Star, 1999; Denis and Pontille, 2014; Russell and Vinsel, 2018; 2020).[9] אם הרעיון של ‘ענן’ עשוי לעורר דמיונות של אתריאליות חסרת משקל וחסרת מיקום עבור אלו בקצה המשתמש, עבור הטכנאים וצוותי התחזוקה העובדים בענן זה בהחלט לא המקרה.[10] אנשי המקצוע של מרכז הנתונים שפגשתי במהלך עבודת השטח שלי השמיעו לעתים קרובות חששות שהענן’ההבטחה להתעלות מעבר לעולם החומרי מובילה ללחץ אינטנסיבי לעמוד בהסכמי רמת השירות המחמירים לזמינות נתונים.[11] כפי שאמר לי טכנאי אולם נתונים אחד, ‘עבור מרבית משתמשי הקצה, הענן הוא הפיתרון לבעיות אובדן הנתונים שלהם [אבל] מה שרובם לא’לא להבין שהבעיה לא’לא נעלם, זה’פשוט הפך למישהו אחר’הבעיה, הבעיה שלנו’. אנשי מקצוע של מרכז נתונים מטפלים בעיקר בכך ‘בְּעָיָה’ באמצעות פריסת משאבי המתנה. יכולת המתנה ויכולת, בצורה של מערכות מיותרות או גיבוי וצוות המילואים, מילאה זה מכבר תפקיד מרכזי בבניית מוכנות בהקשרים ארגוניים שבהם יש לשמור על רמות גבוהות מאוד של אמינות תפעולית. בדומה לתחנות כוח גרעיניות, מרכזי בקרת מטוסים, רשתות חלוקת כוח וארגונים אחרים באמינות גבוהה, חיונית המתנה שתשתית תשתית ענן מושרשת באופן דומה בלוגיקה של ‘עודף, יתירות ומגבלות, הנשלטים על ידי הרפואה המתקרבת של תרחישים הגרועים ביותר’ (הולט וונדרו, 2015: 205).

מונע על ידי הציווי של הבטחת פעולה בלתי ניתנת לעצירה לנוכח מגוון של תרחישי כישלון, מרכזי נתונים מבטיחים כי המערכות הקריטיות שלהם תמיד מגובות, במטרה למגר את כל נקודות הכישלון הבודדות. ההיגיון הבסיסי שמנחה את הנוהג הזה הוא זה של ‘N+1 יתירות’: עבור כל מערכת או ציוד ראשוני (N) חייבים להיות לפחות כפיל אחד (+1) כדי לתמוך במטרה של המשכיות שירות ללא הפרעה ולהימנע מהפרעה לא מתוכננת. ישנן מספר וריאציות של נוסחה זו, כגון N+2, 2N או 2N+1, שכל אחת מהן מתייחסת לרמות שונות של יתירות מרכז נתונים. ארגוני הסמכה וסטנדרטים מציעים מערכות שכבה שונות המעריכות ומסווגות חוסן במרכז הנתונים, הנמדד באמצעות היסטוריית הביצועים ורמות ציוד הגיבוי ותשתיות יש מתקן זמינה.[12] אחד הסטנדרטים הבינלאומיים הבולטים ביותר להערכת חוסן מרכז הנתונים פותח על ידי מכון Uptime, גוף ייעוץ והסמכה מבוסס ארה”ב שהוקם באמצע שנות התשעים. מכון Uptime משתמש במערכת בקנה מידה שכבה שאומצה באופן נרחב בכל ענף מרכז הנתונים ככלי לדרג ולאישור תחזוקה, כוח, קירור ותקלות של מתקן. למרכז הנתונים של Tier I יהיה קיבולת מיותרת בסיסית בצורה של צ’ילרים, משאבות, מחוללי מנוע ומודולי ספק חשמל ללא הפרעה (UPS) להפסקות חשמל וקוצים. בקצה השני של הסולם, מרכזי נתונים של שכבה IV הם ‘מתקנים סובלניים לתקלות’ שיש להן מערכות עצמאיות ומבודדות פיזיות מרובות, כמו גם מספר נתיבי הפצה פעילים עצמאיים למכשירי המחשוב. כאשר ציוד נכשל, או אם יש הפרעה בנתיב ההפצה, אסור להשפיע על פעולות ה- IT. בעוד שהרכבות מתקדמות, התקדמות זו אינה אומרת שמתקן שכבה IV עדיף על שכבה I, II או III. במקום זאת, שכבות אלה מתיישרות עם צרכים ודרישות עסקיים שונים.

בענף מרכז הנתונים, המתנה היא גם מיזם עתיר אנרגיה וגם אינטנסיבי הון. הפעלה, קירור ותחזוקה של ציוד מרכז נתונים הוא תהליך יקר. שרתים צורכים סכומי חשמל ניכרים ומייצרים כמויות אדירות של חום (Velkova 2016). זה דורש השקעות נרחבות במערכות מיזוג אוויר כדי למנוע התחממות יתר, מה שמוסיף לעלויות צריכת החשמל והמים (Hogan 2015). צריכת האנרגיה הקיצונית של ענף מרכז הנתונים צוינה באופן נרחב, כאשר כמה דיווחים מצביעים על כך ‘אם הענן היה מדינה, היה לו את הביקוש החמישי בגודלו בחשמל בעולם’ (גרינפיס, 2012: 10). הכפילות של ציוד במסגרת ציווי המתנה מוסיפה אפוא להוצאות ההון והפחמן המשמעותיות כבר של מרכז הנתונים. ההיגיון של המוכנות המניע את שיחי האבטחה של מרכז הנתונים ומנהגים מוביל מתקנים רבים להפעלת מערכות הכוח והקירור שלהם ‘ביכולות עודפות של למעלה מ 80 אחוז’ (פרלונג, 2020: 4), במטרה לצפות כל קוצים פתאומיים בביקוש. בעוד שברוב המקרים מרכז נתונים לעולם לא יגיע לעומסים המרביים אליו הוא מכין, כוח חילוף זה ויכולת קירור מרגיע את מפעילי מרכז הנתונים ואת לקוחותיהם כי המתקנים שלהם הם ‘מוכן להכל’. עלות המתנה היא למעשה גבוהה יותר זו של הפעלת המתקן. בהתבסס על חקירת השימוש באנרגיה של מרכז נתונים, ניו יורק טיימס העיתונאי ג’יימס גלנץ (2012) דיווח כי בממוצע, מרכזי הנתונים שניתחו השתמשו רק ב -6-12% מהחשמל שלהם כדי להעביר את השרתים שלהם. ‘השאר’, גלנץ צפה, ‘שימש בעיקרו כדי לשמור על שרתים סרק ומוכנים במקרה של גל בפעילות שיכולה להאט או לקרוס את פעילותם’.[13] דגמים חדשים של תכנון קיבולת מרכז נתונים התעוררו בעשור האחרון במטרה להקל על ההוצאה התפעולית (וטביעת הרגל הפחמנית) של הצגת יתר. עם זאת, כאשר אנשי מקצוע של מרכז נתונים שואפים לאזן את הביקורת לעומת העלות, קיבולת עודפת נותרה מצב הפעלה סטנדרטי יחסית.

מרכזי נתונים דורשים מקורות מספר ייצור כוח כדי לספק את אספקת השירות שלהם ללא הפרעה. מערכות כוח גיבוי, לרוב בצורה של גנרטורים המונעים על דיזל, משמשים כאשר אספקת החשמל הראשונית מכבה. עבור אנשי מקצוע של מרכז נתונים, כל שנייה נחשבת במהלך השבתה וחיסרון גדול של מרבית גנרטורי הדיזל הוא שיש תקופה של 5-40 שניות בין כישלון חשמל לגנרטור שנכנס לרשת. בעוד שגנרטורים של דיזל מסוגלים לספק אספקת חשמל לטווח הארוך יותר, ניתן לאבד נתונים יקרי ערך בשניות הבודדות שהם נוקטים כדי להתחיל. בדרך כלל מתגברים בעיה זו על ידי שימוש במערכת אספקת חשמל ללא הפרעה (UPS). מערכות אלה מופעלות על ידי סוללות או גלגלי תנופה ומסוגלות להפעיל את העומסים הקריטיים ביותר למשך זמן קצר (בדרך כלל חמש עשרה עד עשרים דקות) עד שגנרטור המתנה מוכן. שילוב UPS/Generator זה מאפשר לספקי מרכז נתונים להבטיח ללקוחותיהם ‘הגנה על כוח מוחלטת’.

איור 5: שרתים מחכים להתנהן בספק ענן’S מרכז נתונים בגיבוי. צילום על ידי א.ר ‘.ה. טיילור.

כמו גם השקעה בציוד המתנה במתקן, ציווי המתנה גם מוליד מגוון מתרחב של מרכזי נתונים גיבוי המופצים לרוב באזורים גיאוגרפיים שונים. באמצעות בניית מתקנים מרובים, המופצים ברחבי העולם הפועלים כתמונות מראה זה לזה, ספקי ענן שואפים להבטיח כי נתוני הלקוח יהיו זמינים כל הזמן. אם מסיבה כלשהי מרכז הנתונים הראשוני צריך לחוות הפסקת ברמה המקומית (עקב שריפות, שיטפונות, אובדן חשמל, כשל במערכת, הפרות אבטחה וכו ‘.), זה יעבור אוטומטית, או, במתחם מרכז הנתונים, ‘כישלון’, למרכזי הנתונים הגיבויים, שנמצאים באופן אידיאלי מחוץ לאזור האסון. מודל זה של אספקת שירות ידוע בשם ‘פעיל סביל’ פריסה מכיוון שמרכז נתוני הגיבוי אינו משתתף באופן פעיל במערכת במהלך פעולה רגילה. דרישות הולכות וגוברות על זמינות מרכז הנתונים הובילו למודלים חדשים של אספקת תשתיות הדוחפים יותר ויותר מעבר להיגיון המתנה. לדוגמה, ב ‘פעיל פעיל’ הגדרות, בהן מרכזי נתונים מרובים מספקים במשותף ארגון’S שירותי IT בו זמנית, אין ‘המתנה’ מרכז נתונים ככזה. במקום זאת, כל ספק ענן’מרכזי הנתונים מופעלים ומפגינים שירותים משותפים, ומטשטשים הבחנות בין ‘יְסוֹדִי’ וכן ‘המתנה’ מתקנים. אם מרכז נתונים אחד צריך להיכשל, אז האחרים יאספו את עומס העבודה, במטרה להבטיח שהלקוחות’ קבצים תמיד זמינים ונגישים. התוצאה הסופית של תשתית כישלון נרחבת זו היא ‘גיאוגרפיה המופצת מאסיבית של גיבוי ותיקון התפשט ברחבי העולם’ (גרהם, 2015: 30). בעוד שלציוד המתנה ותשתיות יש השפעה סביבתית וכלכלית משמעותית, אנשי מקצוע של מרכז הנתונים מצדיקים את ההשקעה המתמשכת הזו עם הטענה כי ‘עלות המוכנות קטנה בהרבה מעלות האסון’.

באופן משמעותי, ציוד המתנה אינו מונע את התעוררות התקלות. במקום זאת, היא מבטיחה להפחית את השפעת הכישלון, במטרה למנוע שגיאות או תקלות לא מתוכננות (כגון תקלות חומרה או שגיאות רשת) להקל על אירועים קטסטרופלים. וינסנט מוסקו (2014: 130) הדגיש את האופי הסיזיפי של השקעה זו בהמתנה, והזכיר לנו את זה, ‘אפילו עם כל הגיבוי היקר והמזהם הזה, עדיין אין שום ערובה לביצועים 24/7’. מוסקו’תצפית מקבילה לזו של מומחי התאוששות מאסון. כמו שכל מדריך לתכנון התאוששות מאסון ידגיש: ‘אין כמות של מערכות הכנה וגיבוי לא יכולה לבטל לחלוטין את הסיכון שמציבים חירום’ (גוסטין, 2010: 209). מטרת הנחיה כזו היא להפחית את השאננות בקרב מתרגלי המוכנות, לעודד אותם להישאר ערניים וערניים, במיוחד לאחר שהוצב ציוד המתנה, כאשר פיתויים להירגע עשויים להיכנס. לשם כך, תרחישי כישלון של מרכז נתונים מסתובבים באופן תמידי בתעשיית מרכז הנתונים וממלאים תפקיד חשוב בטיפוח מצב מוכנות לאסון בקרב כוח העבודה של מרכז הנתונים.

במהלך הכשרה ואבטחה של מרכז נתונים, המדריכים מספקים למשתתפי הקורס רשימה לכאורה בלתי נגמרת של איומים על מרכזי נתונים. יחד עם הסיכונים הידועים של התקפות סייבר וטעות אנוש, מספר עצום סכנות אחרות מהוות איום על הפעולה המתמשכת של מבנים אלה (McMillan, 2012). כבלים סיבים-אופטיים תת-קרקעיים ותת-ימי נחתכים באופן קבוע על ידי אוניות שמפילות עוגן או על ידי ציוד בנייה באתרי בניין (Starosielski, 2015). חומר חלקיקי בצורה של אבק או אבקה יכול לחסום את מאווררי השרת, ולגרום להתחממות יתר של ציוד חיוני. עשבים שוטים עלולים לגרום נזק ליסודות מרכזי נתונים אם נותרו לצמוח, לייצר נקודה פוטנציאלית של פגיעות מבנית. סנאים לועסים בקביעות בכבלים, וגורמים נזק לסיבים אוויריים. איומים על אבטחת מרכז הנתונים נמשכים אפוא על סולמות מהעולמות הנראים לעין של חומר חלקיקי ועד מכרסמים וצמחייה זדוניים, לסייברטרורריסטים, לשאננות או לרשלנות של הצוות (טיילור וולקובה, 2021). כמו כל תשתית גדולה, הענן הוא מכלול שברירי ובלתי צפוי של אנשים ודברים, כאשר כישלון מרכז הנתונים זורק לעיתים קרובות לסבכויות מורכבות של חדים של פעילות אנושית ולא אנושית (Bennett, 2005). כפי שציין מלומד מדיה ומהנדס רשת לשעבר טונג-הואי הו (2015: IX) עבור ‘ענף רב מיליארדי דולרים הטוען 99.אמינות של 999 אחוזים’, הענן ‘נשבר לעתים קרובות יותר ממך’D חושב’.

תרחישים של כישלון מרכז נתונים כמו אלה מתעוררים בתוכניות הכשרה בתעשייה כסיפורים מוסריים על נוהלי אבטחה רופפים ועל אופק האיומים הבלתי מוגבל העומדים בפני איש המקצוע של מרכז הנתונים. ככאלה, מדובר בכלים יקרי ערך שאיתם הופכים צוות מרכז הנתונים למפעילי תשתיות ערנות, תמיד בכוננות לאירועים שעלולים לנבוע אפילו ממקורות בלתי צפויים ביותר. תרחישים אלה מלווים לעתים קרובות בסטטיסטיקה מדהימה על הנפילה הכספית של כישלון. במהלך קורס הכשרה לניהול מרכז נתונים שבדקתי בלונדון בשנת 2016, המדריך הודיע ​​לקבוצה כי, ‘זמן הוא כסף. בממוצע מרכז נתונים יחווה עשרים וארבע דקות של השבתה בשנה, שיכולות לתרגם לאלפי קילוגרמים של הכנסות שאבדו עבור מרכז הנתונים [ו] עוד יותר עבור הלקוחות המסתמכים על נתונים אלה. זה לא מקובל.’ דו”ח לשנת 2016 על השבתה של מרכז הנתונים כימות את העלות הממוצעת של הפסקת מרכז נתונים לא מתוכננת בסכום של 9,000 דולר לדקה, כאשר ההפסקה היקרה ביותר לא מתוכננת עולה מעל 17,000 דולר לדקה (מכון Ponemon, 2016).

בהתחשב בנזק הכספי והמוניטין שהשבתה יכולה לגרום, על אנשי מרכז מפתח במרכז המפתח גם להבטיח כי הם ניתנים קשר עם עשרים וארבע שעות ביום, שלוש מאות ושש וחמישה ימים בשנה, למקרה שאירוע כישל. רבים מאנשי המקצוע של מרכז הנתונים איתם עבדתי השתמשו באפליקציות סלולריות כדי לבדוק מרחוק את רמות השירות הנוכחיות של המתקן שלהם כאשר לא במקום העבודה. מכיוון שלרוב מרכזי הנתונים יש לקוחות המפוזרים ברחבי העולם, מצב מוכנות זה נשמר מסביב לשעון. מנהלי מרכז הנתונים איתם דיברתי היו תמידית ‘בקריאה’. זה לא נדיר שמנהלים יקבלו שיחות טלפון חירום באמצע הלילה המחייבות אותם לנסוע למקום העבודה שלהם כדי לטפל בתרחיש מתגלה כלשהו. לפיכך נדרשת עבודה ניכרת, אנרגיה ותשתיות כדי לממש את הענן’ההבטחה של ‘המשך בלתי מוגדר’ (Schüll, 2018: 45).

כישלון, נדחה?

עמידה לצד אובדן נתונים מתעוררת אפוא בענן הן כמדינה צפויה רגשית והן כמצב תשתיתי. בהנחה על ידי הציווי הטכנו-אקונומי של הבטחת זמינות נתונים בלתי ניתנת להפרעה, המתנה היא מצב ברירת המחדל של ארגון פעולות התשתית הדיגיטלית-תעשייתית וחיי העבודה היומיומיים של אלה שמנהלים ומתחזקים אותה. ציוד המתנה ומודלים של מסירת נתונים רב-מצוינים שואפים להפוך נתונים לזמינים ברציפות לנוכח כישלון טכנולוגי שנמצא מתמיד, כאשר מתקנים מרובים מספרים שירותים או ממתינים להמתנה כדי להגיב מייד לאסונות בזמן אמת. בעוד שכישלון ציוד מרכז הנתונים מנוסה (ומדומיין) לעיתים קרובות על ידי צוות מרכז הנתונים, על ידי כוריאוגרפיה וחיבור רשת מתרחבת של מרכזי נתונים, ספקי ענן מבקשים לשלול את ההפרעה בקצה המשתמש. המטרה הסופית היא להיסגר ‘עצם האפשרות של מרחבים וזמנים’ (Graham and Thrift, 2007: 11) כאשר נתוני הלקוח אינם נגישים, במטרה לייצר א ‘עולם ללא אירועים’ (Masco, 2014: 31) עבור לקוחותיהם. כלומר, עולם בו תקלה במכשיר, התיישנות, גניבה או שדרוגים בקושי מנוסים כפרעות מכיוון שלקוחות יכולים פשוט לגשת לנתונים שלהם ממכשיר אחר או להתקין במהירות את הנתונים שלהם על מערכות חדשות. פועלים להבטיח כי כישלון מכשירים לא יביא לאובדן נתונים, ספקי ענן שואפים להגדיר מחדש את התמוטטות ותקלות לרגעים לא מתרחשים וניתנים לשכחה, ​​ולא לאירועי אובדן נתונים טראומטיים או קטסטרופלים.[14] יש לכך השלכות על האופן בו אנו חושבים על כישלון ותיאוריה ביחס לטכנולוגיות דיגיטליות.

זה כבר מזמן היה דבר שבשגרה בניתוחים של יחסי מכונה אנושית כי כישלונם של חפצים, מערכות או כלים טכנולוגיים הוא אירוע משבש. נובע מהיידגר’S (1962) פילוסופיה של טכנולוגיה, תיאורטי תיאוריה נרחב כי ברגעי התקלה שלהם, הטכנולוגיות מעבירות את מצב היותם כלים כמעט בלתי נמנעים המאפשרים עבודה לאובייקטים עקשניים ולא סוררים המשבשים שגרות או הרגלים (Verbeek, 2004: 79; Harman, 2009). אם טכנולוגיות – ממערכות מחשב לתשתיות – נועדו להיעלם ברקע של חיי היומיום, עם התמוטטות, הן מופיעות בכוח שוב. הרגע של הופעה מחודשת באמצעות פירוט היה מעניין מאוד את התיאורטיקנים החברתיים מכיוון שהוא מספק פתח ליחסים מורכבים ושבריריים בין אנשים, טכנולוגיה ותעשיות המעצבות אותם ומוציאות אותם – יחסים שמסתתרים או מתעדים כאשר המערכת פועלת בצורה חלקה.[15] מנקודת מבט זו, כישלון והתמוטטות הם רגעים חושפים יקרי ערך (והזדמנויות אנליטיות יקרות ערך) בדיוק מכיוון שהם מובנים כאירועים יוצאי דופן, משבשים ולא כמדינות הפעלה רגילות, דרכן אנו יכולים ללמוד משהו חדש על עולמנו. קו חשיבה זה היה אולי בולט ביותר במלגת לימודי אסון, שבה אסונות הם בעלי ערך בדיוק מכיוון שהם אינם הנורמה אלא ‘זמנים מבולגנים שבהם נורמות […] נכשלים’ ולכן מספקים חלון רגעי דרכו אנו יכולים ‘מבחינה אנליטית ובוחן את הפרקטיקות הללו שיוצרות נורמות’ (פטרסן שהובא בגוגנהיים, 2014: 7).

אבל מה שקורה כשכישלון הופך לנורמה? מה קורה כשכישלון ‘נכשל’ לשבש, לייצר ידע חדש או להירשם כ- ‘מִקרֶה’? ארג’ון אפאדוראי ונטה אלכסנדר (2020: 120) הציעו לאחרונה כי בהתחשב בסדירות שבה טכנולוגיות דיגיטליות מקפיאות, התרסקות ופירוק, הקשר בין כישלון לייצור ידע עצמו מתחיל להתמוטט. ‘[O] כישלונות טכנולוגיים’, הם מציעים, ‘אל תלמד אותנו משהו חדש על עולמנו; התמוטטות חוזרות ונשנות שלהם לא עושות יותר מאשר להכשיל עוד יותר את ההיגיון הבסיסי והתשתיות הנסתרות שמקיימות אותם’ (שם.). אלה ‘תשתיות נסתרות’ עצמם עשויים לפעול כדי להפוך את הכישלון ללא הפרעה ולא מבוטל, כמו בענן. אכן, אם, עבור אפאדוראי ואלכסנדר, סדירות התמוטטות המכשירים היא שהופכת את הכישלון הרגיל ולא התגלות, הענן מעולה עוד יותר ומגביל את יכולת הכישלון החתרנית על ידי ספיגת ההשפעה המשבשת או הטראומטית של אובדן נתונים העלולה ללוות אחרת את התפקוד המכשיר השגרתי. עם ההבטחה שלה להבטיח שנתונים יהיו בטוחים וניתנים להורדה באופן מיידי, הענן פועל להפחתת ולהכחיש רגעים של הפרעה ב- IT ולהגדיל את הפרודוקטיביות הדיגיטלית על ידי הבטחת שהעבודה לא צריכה להפסיק כאשר תקלות במכשיר אך פשוט ניתן לאסוף אותה שוב ממכשיר אחר.

זה לא אומר שהענן תמיד מספק את ההבטחה הטכנו-פרודוקטיבית שלו להמשכת נתונים ללא הפרעה. אכן, תוך כדי פועל לכישלון נשכח זה גם מייצר הזדמנויות חדשות לשיבוש. עם משתמשים העובדים ממסמכים המאוחסנים בענן, אובדן קישוריות לאינטרנט יכול להיות אובדן גישה למסמכים אלה. תוך כדי פועלים להסרת אירועי כישלון שגרתיים, רווחים, ‘עודף תשתית’ (טיילור, 2018) של אחסון ענן מגדיל גם את הפוטנציאל לכישלונות רחבי היקף ומפלסים. כפי שמציין HU (2015: 98), ‘שרת ענן אחד לא מצליח לסנכרן עם רשת אחרת, או רשת אחת’S נתב מוטעה, הגורם לשרשרת שגיאות המתפתלים בכל שאר הרשתות המחוברות זה לזה’. דוגמה טובה לאירוע כזה התרחשה במאי 2017 כאשר בריטיש איירווייס’ (בא) מרכזי נתונים ראשוניים ומתנה בלונדון שניהם נכשלו, וכתוצאה מכך סדרה של קריסות שרת דמוי דומינו שתוארו בעיתונות מרכז הנתונים כ- a ‘זיהום [זה] התפשט ברחבי העולם והקסיס את כל טיסות התואר הראשון בגובה הכישלון’ (קורפילד, 2017). ברגעים כאלה של שיבוש פנטזיית הענן של המשכיות חלקה נכשלת. כאן אנו רואים את זה ‘מאפייני הגילוי העולמיים של פירוט’ (ג’קסון, 2014: 230), לא נחתמו לגמרי על ידי הענן, אלא חלצו מחדש והוחזרו מחדש.

מסקנה: כלכלות של כישלון ומוכנות

הענן הוא תשתית שנעשתה באמצעות כישלונה של טכנולוגיה דיגיטלית. העומס על אימוץ ההולך וגובר של פתרונות גיבוי מבוססי ענן הוא מודעות וציפייה לפוטנציאל בכל עת בכל מקום של מכשירים דיגיטליים להתרסק או לשבור, יחד עם הצורך להבטיח זמינות מתמדת של נתונים על פני מכשירים אלה שיכולים להיכשל בכל רגע. העמידה לצד אובדן נתונים מונעת אפוא על ידי צורה של ‘חשיבה עולמית שבורה’ (ג’קסון, 2014: 221), שמניח שכישלון טכנולוגי הוא בלתי נמנע ומחייב השקעות צפויות בהמתנה מצד משתמשי קצה וספקי ענן כאחד כדי להתכונן לאירוע זה. צורה זו של המתנה כוללת סנכרון של אנשים, מכשירים, תשתיות וציוד גיבוי לסידורי מוכנות לכישלון IT. בעמידה לאובדן נתונים מספק אפוא דוגמה בולטת לעמדות ולפרקטיקות הנושא הצפויות שזוהו כאיכות מגדירה של הרגע ההיסטורי והפוליטי הנוכחי שלנו (Adams et al al., 2009; אנדרסון, 2010; הארווי ואח ‘., 2013).

מאז אמצע המאה העשרים, אובדן הנתונים נוצר בתוך הקפיטליזם הדיגיטלי כמקור ‘איום והזדמנות, סכנה ורווח’ (Anderson, 2010: 782), ויוצרים דמיונות חדשים של אסון מבוסס נתונים ותעשיות חדשות רווחיות המוקדשות למוכנות נתונים. כיום, עבור טכנולוגיות טכנולוגיות כמו מיקרוסופט, אפל וגוגל, שכולן מציעות כעת שטח גיבוי מבוסס ענן למנוי חודשי, אחסון ענן הופך לכלי אסטרטגי מרכזי במשחק הארוך לצמיחת הכנסות (Gartenberg, 2019). ככל שמשתמשים מייצרים נפחים גדולים יותר ויותר של נתונים באמצעות המכשירים שלהם, צרכי אחסון הענן שלהם עבור ארכיונים דיגיטליים אישיים המצטברים אלו ימשיכו לצמוח לאורך חייהם, וכך גם דמי המנוי בענן. בעוד שכמה גיגה -בייט של שטח אחסון בענן מבוא מסופקים לרוב בחינם, העלויות לאחסון נוסף יכולות להיות יקרות במהירות.

על ידי הפרדת נתונים מהחומריות השברירית של מכשירים דיגיטליים, ספקי ענן מבטיחים ללקוחותיהם סוג של אחסון נתונים טרנסצנדנטלי ותמידי שיימשך ללא הגבלת זמן לעתיד, החל מה- ‘שנה הבאה’ ל ‘המאה הבאה’ (Eggers, 2013: 43). קשקשים שונים של זמן דיגיטלי עובדים כאן. אם סחורות דיגיטליות מוגדרות על ידי התיישנות המהירה שלהן, הענן מציע זמניות לטווח הארוך יותר שמתעלה על אורך החיים של המכשיר. טלפונים חכמים, טאבלטים ומחשבים ניידים הם אפוא כלים חשובים איתם חברות טכנולוגיה יכולות לנעול משתמשים לשירות הענן שלה. בזמן כתיבת החיבור הזה, אין ‘שירות מיתוג’ זה מאפשר למשתמשים להעביר במהירות ובקלות את הנתונים שלהם בין ספקי ענן שעשויים להציע שיעורים טובים יותר או אבטחה.

השאיפה להפוך את כישלוןו כבלתי מתרחש, לא מפריע וניתן לשכוח ככל האפשר, הענן מציע ותומך בהמשכיות של מערכת טכנו-אקונומית המבוססת על כישלון רציף ושדרוג של מכשירים. על ידי הפיכת המשתמשים למהירים וקלים פשוט להוריד מחדש את נתוני המערכת שלהם למכשיר חדש, במקום לשנות את התנאים הסוציו-טכניים והכלכליים המגיעים לשיאם במשברים חוזרים ונשנים של כישלון מכשירים מלכתחילה, מתקני הענן המחזור המהיר של האלקטרוניקה הדיגיטלית, חיזוק מודלים עסקיים ושיווקיים המבוססים על לוגיקים של לוגיקים מתוכננים והנצחה מתוכננת. במובן זה, המתנה עשויה להיות מובנת כסוג צפוי של עבודת תחזוקה המשמשת לקיום הזמנות סוציו-אקונומיות קיימות (Russell and Vinsel, 2018: 7; Sims, 2017). כאשר הכישלון הופך להיות קבוע ומכוון (כמו ‘מהונדס’ אוֹ ‘מתוכנן’ אסטרטגיית תכנון של טכנולוגיות דיגיטליות) זה דורש עבודה ותשתית כדי להפוך אותה לסבול. זה המקום בו הענן, כתשתית ייעודית של מוכנות לנתונים, צעדים פנימה. יש לראות אפוא את הענן והמכשיר כשני חלקים מכלכלה המנציחה את עצמם של מוכנות נתונים וכישלון טכנולוגי. כישלון זה הופך להיות משהו שיש לנהל ולתחזק אותו, אדיבות שעלינו ללמוד לחיות איתו וללביט כל הזמן עבור, אם אנחנו לא עושים זאת’לא רוצה לאבד את הנתונים שלנו.

[1] כפי שמספר וינסנט מוסקו (2014: 133), ‘מהנדסים העובדים בחברות ענן עובדים בחשש לאבד את מקום עבודתם אם הם נתפסים עם השרתים שלהם למטה’.

[2] שאנון Mattern (2018) ציין באופן דומה כי עבור האזרחים התלויים בטכנו של הצפון הגלובלי, ‘מסך סדוק יכול להיות מוות’.

[3] Blade Runner 2049 מוגדר בעקבות אירוע אובדן נתונים המוני המכונה ‘ההאפלה’ בו נמחקו רשומות אלקטרוניות. אירוע זה ממושך בפריקוול המקוון הרשמי Blackout 2022 (2017). מר רובוט מתמקד בהאקר שמוחק את רשומות החוב של הצרכנים המוחזקים על ידי קונגלומרט רב לאומי. חרק מוגדר בשנת 2041 שם נגיף מחשב המיוצר על ידי חוץ-ארציות מנגב נתונים מכל מכשיר דיגיטלי בעולם, ושולל את האזרחים שלהם ‘התמכרות דיגיטלית’.

[4] ההיסטוריה של הגנה על נתונים שאינם דיגיטליים משתרעת הרבה מעבר לנוהגים המתוארים כאן ותכלול אתרי אחסון נתונים כמו ספריות, מוזיאונים וארכיונים. במקרים מסוימים, אתרי אחסון נתונים דיגיטליים נמצאו באותם חללי חומר ששימשו במקור ככספות מסמכים לאחסון רישומי נייר יקרי ערך, כגון מסמכי בנק או קבצים רפואיים ומשפטיים רגישים, e.ז. ראו טונג-הוי הו’S (2015: 96-97) דיון בחברת ניהול הנתונים ברזל הר.

[5] ההיסטוריה של התאוששות אסון IT היא גם היסטוריה של מדיה לאחסון דיגיטלי. קלטת מגנטית הפכה למדיום האחסון שבחרת בשנות השבעים, והחליפה את כרטיס האגרוף שהיה מדיום האחסון העיקרי לעיבוד מידע המוני מאז סוף המאה התשע עשרה (Driscoll, 2012). בשנות התשעים, מנהלי אחסון נתונים ישתמשו גם ב- CDS ודיסקים כדי לגבות חלקים מסוימים במערכת, בעוד שכונני דיסק קשיח הפכו לאלטרנטיבה משתלמת לפעולות אחסון נתונים בקנה מידה תעשייתי בסוף שנות התשעים (Radding, 1999).

[6] כפי שצפה וולפגנג ארנסט (2019: 42), ‘[t] הוא אוצר המילים של אמצעי האחסון נשלט באופן משמעותי על ידי שפת הטמפרטורה’.

[7] כמו בורסת לונדון בשנת 1990, מחוז הפיננסים בלונדון בשנת 1992 ו -1993, מרכז הסחר העולמי בשנת 1993 והפצצת אוקלהומה סיטי בשנת 1995. הטרור ימשיך להניע את הביקוש לאחסון נתונים מרחוק. התיאורטיקן העירוני מייק דייוויס (2002: 12), התבונן בבום שלאחר ה- 9/11 בשירותי התאוששות נתונים, מייק דייוויס (2002: 12) ‘שגיאה, למעשה, הפכה לשותף העסקי של ספקי הטכנולוגיה’.

[8] שירות הגיבוי המקוון Mozy הוקם בשנת 2005, ואילו Dropbox הוקמה בשנת 2007. באותה שנה השיקה מיקרוסופט את OneDrive. בשנת 2011, אפל השיקה את iCloud ו- Google Drive שוחרר בשנת 2012.

[9] עבודה אתנוגרפית הוכיחה כי תפיסות שנותרו תשתיות ‘מוּסתָר’ אוֹ ‘בלתי נראה’ עד שההתמוטטות לא תוכל ללכוד כראוי את ‘מגוון הוויציות’ (Larkin, 2013: 336) המעצבים קבוצות חברתיות שונות’ חוויות של שירותי תשתית. כפי שציין שאנון Mattern (2016), ‘[t] הוא החזקה כי תשתיות הן “מוּסתָר” […] מסמל זכות גדולה.’ החוויה של כישלון תשתית מופצת אפוא באופן לא אחיד על פני וקטורים חברתיים וגיאו -פוליטיים. תקלה גלויה במיוחד עבור עובדי תחזוקה, שעבודתם מבטיחה שההתמוטטות תישאר בלתי נראית עבור משתמשי הקצה השירותים. הפרעה במתן שירותי תשתיות וטכנולוגיה היא גם התרחשות קבועה עבור אלה שגרים בדרום הגלובלי (Graham, 2010; Harvey and Knox, 2015; Trovalla and Trovalla, 2015). לדיונים על הרישומים השונים דרכם נשלטת נראות מרכזית ענן, ראו Furlong (2020) וטיילור (2021).

[10] בתור דייוויד ריבס ותומאס א. פינולט (2009: 378) צפו ‘אדם אחד’תשתית S היא אדם אחר’שגרת האחזקה היומיומית’ (ראו גם Star and Ruhleder, 1994).

[11] במקום אחר (טיילור, 2021) בדקתי כיצד הפגיעות החומרית של אחסון ענן ממונפת בפרקטיקות השיווק של מרכזי נתונים מסחריים שהוצאו מחדש בתוך בונקרים גרעיניים.

[12] בעוד שמכון ה- Uptime מוכר באופן גלובלי, תקני חוסן של מרכז נתונים אחרים משמשים גם בכל הענף. האיגוד לתעשיית התקשורת’S TIA-942-A תקן תשתית טלקומוניקציה למרכזי נתונים משתמשים גם מודל שכבה. סיסקה הנסי משתמשת במערכת סיווג המבוססת על עשר רמות ביקורתיות. שירות הייעוץ לבנייה מבוסס בריטניה שירותי ייעוץ בינלאומי (BICSI) מקטלג את זמינות מרכז הנתונים לארבע כיתות: Class F1 (99.0% זמן UP); Class F2 (99.זמן רב של 9%); Class F3 (99.זמן רב של 99%); וכיתה F4 (99.זמן UP של 999%).

[13] Vincent Mosco (2014: 133) מסכם ובכך מסכם את ההיגיון המניע של המתנה בענף מרכז הנתונים: ‘עדיף להפעיל שרתים שאינם בשימוש מאשר להתמודד עם לקוח זועם’.

[14] כמובן, עד כמה כישלון המכשיר נחשב לקטסטרופלי תלוי לא רק בנתונים שאבדו, אלא גם בערך הסנטימנטלי או הכספי של המכשיר האבוד, השבור או הגנוב עצמו.

[15] עבודות אחרונות ממחקרי תשתיות חוקרים והיסטוריונים של טכנולוגיה החלו להעביר ניתוחים של כישלון טכנולוגי מעבר ל ‘בלתי נראה עד להתמוטטות’ פרדיגמה שפותחה על ידי סוזן ליי סטאר (1999), ובחנה שכבות משתנות של נראות (פנימה) (פרלונג, 2020) באמצעות התמקדות באלה שעבודתם נסבה סביב פרקטיקות של שמירה, תיקון ותיקון (Denis and Pontille, 2014; Russell and Vinsel, 2018; Mattern, 2018;

הפניות

אדמס, v., M. מרפי וא.ה. קלארק (2009) ‘ציפייה: מדע טכני, חיים, השפעה, זמניות’, סובייקטיביות, 28 (1): 246-265.

אלכסנדר, נ. (2017) ‘זעם נגד המכונה: חציצה, רעש וחרדה תמידית בעידן הצפייה המחוברת’, יומן הקולנוע, 56 (2): 1-24.

אנדרסון, ב. (2010) ‘קדימה, אמצעי זהירות, מוכנות: פעולה צפויה וגיאוגרפיות עתידיות’, התקדמות בגיאוגרפיה אנושית, 34 (6): 777-798.

Appadurai, א. ו- n. אלכסנדר (2020) כישלון. קיימברידג ‘: Pulity Press.

בניגר, ג ‘. (1986) מהפכת הביקורת. בוסטון, מסצ’וסטס: הוצאת אוניברסיטת הרווארד.

בנט, ג ‘. (2005) ‘סוכנות המכלולים וההאפלה בצפון אמריקה’, תרבות ציבורית, 17 (3): 445-465.

ברטון, ב.ח. (2015) הערימה: על תוכנה וריבונות. קיימברידג ‘, מסצ’וסטס: MIT Press.

בורל, ג ‘. (2012) משתמשים בלתי נראים: בני נוער בבתי קפה באינטרנט של אורבן גאנה. קיימברידג ‘, מסצ’וסטס: MIT Press.

קרול, ט., ד. Jeevendrampillai, א. Parkhurst ו- J. Shackelford (עורכים.) (2017) התרבות החומרית של הכישלון: כאשר הדברים טועים. לונדון וניו יורק: בלומסברי.

קסטלס, מ. (1996) עליית אגודת הרשת. אוקספורד: בלקוול.

Cavelty, m.ד. (2008) פוליטיקה של אבטחת סייבר ופוליטיקה של איום: מאמצים בארה”ב להבטיח את גיל המידע. לונדון: Routledge.

צ’נדלר, ד. וג’. ריד (2016) הנושא הניאו -ליברלי: חוסן, התאמה ו פגיעות. לונדון וניו יורק: Rowman and Littlefield International.

צ’ון, w. (2016) מתעדכן כדי להישאר זהה: מדיה חדשה רגילה. קיימברידג ‘, מסצ’וסטס: MIT Press.

קולייר, ש.י. ו. לקוף (2010) ‘תשתיות ואירוע: הטכנולוגיה הפוליטית של המוכנות’, בב. בראון וס. מה יותר (עורכים.) חומר פוליטי: מדע טכני, דמוקרטיה וחיים ציבוריים. מיניאפוליס: הוצאת אוניברסיטת מינסוטה.

קולייר, ש.י. ו. לקוף (2015) ‘אבטחת מערכות חיוניות: ביו -פוליטיקה רפלקסיבית וממשלת חירום’, תיאוריה, תרבות וחברה, 32 (2): 19-51.

דייויס, מ. (2002) ערים מתות וסיפורים אחרים. ניו יורק: העיתונות החדשה.

דניס, ג ‘. וד. פונטיל (2014) ‘עבודות תחזוקה והביצועים של כתובות עירוניות: המקרה של שלטי הרכבת התחתית של פריז’, סביבה ותכנון ד ‘, 32 (3): 404-416.

דריסקול, ק. (2012) ‘מכרטיסי אגרוף ל “נתונים גדולים”: היסטוריה חברתית של פופוליזם של מסדי נתונים’, תקשורת + 1, 1 (4): 1-33.

אדוארדס, עמ ‘.נ. (1998) ‘Y2K: השתקפויות של אלפי שנים על מחשבים כתשתית’, היסטוריה וטכנולוגיה, 15: 7-29.

אגרס, ד. (2013) המעגל. לונדון: חמיש המילטון.

ארנסט, w. (2019) ‘מטהיסטורי ארכיוני וזיכרון לא אנושי’, בסעיפים.ק. פרנק וק.א. JAKOBSEN (עורכים.) ארכיון ארקטי: קרח, זיכרון ואנטרופיה. Bielefeld: Transcript verlag.

פרלונג, k. (2021) ‘גיאוגרפיות של תשתיות II: בטון, ענן ושכבות (IN)’, התקדמות בגיאוגרפיה אנושית, 45 (1): 190-198.

Gabrys, J. (2013) זבל דיגיטלי: היסטוריה טבעית של אלקטרוניקה. אן ארבור: אוניברסיטת מישיגן העיתונות.

גארט, ב. (2020) ‘יום הדם של יום הדין ואדריכלות האימה’, Geoforum, doi: 10.1016/j.Geoforum.2020.03.014.

גרהם, ש. ו- n. חסכון (2007) ‘לא בסדר: הבנת תיקון ותחזוקה’, תיאוריה, תרבות וחברה, 24 (3): 1-25.

גרהם, ש. (2010) ‘כאשר התשתיות נכשלות’, בסעיפים. גרהם (עורכת.) ערים מופרעות: כאשר התשתית נכשלת. לונדון וניו יורק: Routledge.

גרהם, ש. (2015) ‘ארכיטקטורות התגנבות והגיאוגרפיות של גיבוי’, ב. פרד ו- t. משקני (עורכים.) גיאוגרפיות חדשות 7. בוסטון: בית הספר לעיצוב בוגר הרווארד.

גרציאנו, v. ו- k. טרוגל (2019) ‘ענייני תיקון’, אפמרה, 19 (2): 203-227.

גרינפיס (2012) כמה נקי הוא הענן שלך? אמסטרדם: גרינפיס אינטרנשיונל.

גרוב, k. (2016) ‘ביו -פוליטיקה אסון וכלכלת המשבר’, ב- J.L. לורנס וס.M. וויבה (עורכים.) אסון ביו -פוליטי. לונדון וניו יורק: Routledge.

גוגנהיים, מ. (2014) ‘הקדמה: אסונות כפוליטיקה – פוליטיקה כאסונות’, ב m. טירוני, i. רודריגז-גירלט ומ. גוגנהיים (עורכים.) אסונות ופוליטיקה: חומרים, ניסויים, מוכנות. צ’יצ’סטר, מערב סאסקס: וויילי בלקוול.

גוסטין, ג ‘.ג. (2010) תכנון אסון ושחזור: מדריך למנהלי מתקנים (מהדורה חמישית). לילבורן, ג’ורג’יה: העיתונות פיירמונט.

הרמן, ז. (2009) ‘טכנולוגיה, חפצים ודברים בהיידגר’, כתב העת לקיימברידג ‘לכלכלה, 34 (1): 17-25.

הארווי, עמ ‘., M. Reeves ו- e. רופרט (2013) ‘ציפה לכישלון: מכשירי שקיפות והשפעותיהם’, כתב העת לכלכלת תרבות, 6 (3): 294-312.

הארווי, עמ ‘. ו- H. נוקס (2015) דרכים: אנתרופולוגיה של תשתיות ומומחיות. איתקה: הוצאת אוניברסיטת קורנל.

היידגר, מ. (1962) להיות וזמן, עָבָר. י. MacQuarrie ו- e. רובינסון. ניו יורק: הרפר ושורה.

הנקה, ג.ר ‘. (1999) ‘המכניקה של סדר מקום עבודה: לקראת סוציולוגיה של תיקון’, Berkeley Journal of Sociology, 44: 55-81.

Herbane, b. (2010) ‘התפתחות ניהול המשכיות עסקית: סקירה היסטורית של פרקטיקות ונהגים’, היסטוריה עסקית, 52 (6): 978-1002.

הרמן, ג.ג. (1963) ‘כמה השלכות של משבר המגבילות את הכדאיות של ארגונים’, רבעון המדע המינהלי, 12: 61-82.

הוגן, מ. (2015) ‘זרימת נתונים ואוס מים: מרכז הנתונים של יוטה’, נתונים גדולים וחברה, 2 (2): 1–12.

הולט, ג ‘. ו פ. Vonderau (2015) ‘“איפה האינטרנט חי”: מרכזי נתונים כתשתית ענן’, ב- l. פארקים ונ. סטארוסילסקי (עורכים.) תנועת איתות: מחקרים ביקורתיים על תשתיות מדיה. אורבנה, שיקגו וספרינגפילד: אוניברסיטת אילינוי העיתונות.

הו, t. (2015) פרהיסטוריה של הענן. קיימברידג ‘, מסצ’וסטס: MIT Press.

Huddleston, c. (2016) ‘“פרפר” כאזרח גמיש: מה שקדמו לשרוד אותנו ללמד אותנו על אסון לשרוד’, ב m. בן לוויה ומ.ג. Chaiken (עורכים.) תגובות לאסונות ושינוי אקלים: הבנת פגיעות וטיפוח חוסן. בוקה רטון: CRC Press.

ג’קסון, ש.י. (2014) ‘תיקון מחדש’, ב t. גילספי, עמ ‘.י. Boczkowski ו- K.א. רגל (עורכים.) טכנולוגיות מדיה: מאמרים בנושא תקשורת, חומריות וחברה. קיימברידג ‘, מסצ’וסטס ולונדון: MIT Press.

Keck, f. (2016) ‘כּוֹנְנוּת’ תיאוריית העכשווית, Fieldsights, 30 בספטמבר. [https: // culanth.org/fieldsights/מוכנות].

קליין, נ. (2007) תורת ההלם: עלייתו של קפיטליזם האסון. ניו יורק: ספרי מטרופוליטן.

לקוף, א. (2006) ‘טכניקות מוכנות’, ב t. Monahan (עורכת.) מעקב וביטחון: פוליטיקה טכנולוגית וכוח בחיי היומיום. ניו יורק: Routledge.

לקוף, א. (2008) ‘ה- Biothreat הגנרי, או, כיצד הפכנו לא מוכנים’, אנתרופולוגיה תרבותית, 23 (3): 399-428.

לארקין, ב. (2013) ‘הפוליטיקה והפואטיקה של תשתיות’, סקירה שנתית של האנתרופולוגיה 42: 327–343.

Lebel, s. (2012) ‘בזבוז העתיד: הנשגב הטכנולוגי, טכנולוגיות תקשורת ופסולת אלקטרונית’, תקשורת +1, 1 (1): 1-19.

לוץ, ג. (1997) ‘אפיסטמולוגיה של הבונקר: שטיפת המוח ונושאים חדשים אחרים של מלחמה קבועה’, ב- J. Pfister ו- n. שנוג (עורכים.) להמציא את הפסיכולוגיה: לקראת היסטוריה תרבותית של חיי הרגש באמריקה. ניו הייבן ולונדון: הוצאת אוניברסיטת ייל.

מהוני, מ.ג. (1998) ‘ההיסטוריה של המחשוב בתולדות הטכנולוגיה’, IEEE Annals of the History of המחשוב, 10 (2): 113-125.

MANTZ, J. (2008) ‘כלכלות אלתור: ייצור קולטן במזרח קונגו’, אנתרופולוגיה חברתית, 16 (1): 34–50.

Masco, J. (2014) תיאטרון המבצעים: הביטחון הלאומי משפיע מהמלחמה הקרה למלחמה בטרור. דורהאם, צפון קרוליינה: הוצאת אוניברסיטת דיוק.

מקיני, ג. וד. מולווין (2019) ‘באגים: מחשבה מחדש על תולדות המחשוב, תקשורת, תרבות וביקורת, 12: 476-498.

מקמילן, ר. (2012) ‘אקדחים, סנאים ופלדה: הדרכים הרבות להרוג מרכז נתונים’ [https: // www.קווי.com/2012/07/Guns-squirlers- and gteal].

מילס, מ.ג. (2018) ‘מתכונן לאלמונים הלא ידועים: “יום הדין” הכנת חרדת סיכון ואסון בארצות הברית’, כתב העת לחקר סיכונים, 22 (10): 1267-1279.

מוסקו, v. (2014) לענן: נתונים גדולים בעולם סוער. בולדר: מפרסמי פרדיגמה.

פארקים, l. (2007) ‘התפרקות: האלקטרוניקה הצלה וכלכלת התקשורת העולמית’, בתוך ג.ר ‘. אקלנד (עורכת.) מדיה שיורית. מיניאפוליס: הוצאת אוניברסיטת מינסוטה.

רדינג, א. (1999) ‘ציד הקלטת הגדול’, Infoworld, 21 (15): 3-8.

צלעות, ד. ו- t.א. פינולט (2009) ‘העכשיו של תשתית הטכנולוגיה: ניסוח מתחים בפיתוח’, כתב העת של האגודה למערכות מידע, 10: 375-398.

רושלין, ז.אני. (1997) לכוד ברשת: ההשלכות הבלתי צפויות של מחשוב. פרינסטון, ניו ג’רזי: הוצאת אוניברסיטת פרינסטון.

ראסל, א.L. ו- l. Vinsel (2018) ‘לאחר חדשנות, פנה לתחזוקה’, טכנולוגיה ותרבות, 59 (1): 1-25.

ראסל, א.L. ו- l. Vinsel (2020) אשלית החדשנות: כיצד האובססיה שלנו לחדש שיבשה את העבודה החשובה ביותר. ניו יורק: בית אקראי.

שול, נ.ד. (2018) ‘הכלה דיגיטלית ומורת רוחו’, היסטוריה ואנתרופולוגיה, 29 (1): 42-48.

סימס, ב. (2017) ‘הכנת קווי זמן טכנולוגיים: תיקון ובדיקה צפויים במחשוב מדעי בעל ביצועים גבוהים’, יַבֶּשֶׁת, 6 (1): 81-84.

כוכב, ש.L. ו- k. Ruhleder (1994) ‘צעדים לקראת אקולוגיה של תשתיות: בעיות מורכבות בתכנון וגישה למערכות שיתופיות בהיקף גדול’, המשך הוועידה בנושא עבודה שיתופית הנתמכת במחשבים, Chapel Hill, Acm Press.

כוכב, ש.L. (1999) ‘האתנוגרפיה של התשתית’, מדען התנהגות אמריקאי, 43 (3): 377-391.

Starosielski, n. (2015) הרשת התחתית. דוראם ולונדון: הוצאת אוניברסיטת דיוק.

טיילור, א.ר ‘.ה. (2019) ‘מרכז הנתונים כשממה טכנולוגית’, מכונת תרבות, 18.

טיילור, א.ר ‘.ה. (2021) ‘הוכחת עתיד: מרכזי נתונים דופקים ומכירת אחסון ענן מאובטח במיוחד’, כתב העת של המכון האנתרופולוגי המלכותי, doi: 10.1111/1467-9655.13481.

טיילור, א.ר ‘.ה. וג’. Velkova (2021) ‘חישה מרכזי נתונים’, אכסניה. קלימבורג-וויטג’ס, נ. Poechhacker ו- G.ג. Bowker (עורכים.) חישה ב/אבטחה: חיישנים כתשתיות אבטחה רב לאומיות. מנצ’סטר: עיתונות חשיבה.

טרוולה, ה. ואתה. Trovalla (2015) ‘תשתיות הפכו תשתיות: חומרים וחזונות בלתי צפויים של מדינה ניגרית’, כתב העת לתרבות חומרית, 20 (1): 43-57.

Velkova, J. (2016) ‘נתונים שמתחממים: פסולת חום, התכנסות תשתיתית וסחורה לתעבורת החישוב’, נתונים גדולים וחברה, יולי-דצמבר: 1-10.

Verbeek, p. (2004) מה הדברים עושים: הרהורים פילוסופיים על טכנולוגיה, סוכנות ועיצוב. פארק אוניברסיטאי: הוצאת אוניברסיטת פנסילבניה.

Virilio, p. (2007) התאונה המקורית. קיימברידג ‘: Pulity Press.

זובוף, ש.ג. (1988) בעידן המכונה החכמה: עתיד העבודה והכוח. ניו יורק: ספרי בסיסיים.

המחברים)

א.ר ‘.ה. טיילור הוא אנתרופולוג שמוקם באוניברסיטת קיימברידג ‘. הוא עובד בצומת האנתרופולוגיה החברתית, הארכיאולוגיה התקשורתית והיסטוריה של הטכנולוגיה. מחקריו מתרכזים בדמיונות של התמוטטות דיגיטלית ובממדים החומריים והזמניים של אחסון נתונים ואבטחה. הוא עוזר עריכה עבור כתב העת לאנתרופולוגיה קיצונית ומייסד קבוצת חוסן התשתית של קיימברידג ‘, רשת חוקרים הבוחנים הגנה על תשתיות קריטיות ביחס לסיכונים קטסטרופלים עולמיים. הוא גם חבר מייסד במחקרים חברתיים של רשת המחקר בחלל החיצון (SSOS). תחומי המחקר שלו כוללים: חוזים עתידיים על נתונים, שימור דיגיטלי, מרחב חיצוני, נרטיבים טכנו-אפוקליפטיים ונוסטלגיה לפני הדיגיטל.

דוא”ל: ARET2 ב- CANTAB.AC.בְּרִיטַנִיָה

טוויטר: באלכסריילור

מה הסיכוי לאבד מידע באחסון ענן?

הענן; אם מישהו מבצע מועמדויות למילת הבאזז הטכנולוגית המובילה של המאה ה -21, בואו נגיד שאני יודע לאן ההצבעה שלי הולכת. בעולם בו הטכנולוגיה משתנה ומתפתחת במהירות האור, איכשהו הענן מוצא דרך להישאר ראשונה ולצורך העניין, קצה השיעור.

ושלמות נתונים בתוך אחסון ענן? זה אולי הדאגה הגדולה ביותר שיש לרוב האנשים, באופן אישי ומקצועי, כשמדובר בענן.

מה הענן?

במילים פשוטות, מחשוב ענן הוא שילוב של יישומים מתארחים, אחסון נתונים וגישה לשרת מרחוק דרך האינטרנט. “הענן” הוא המקום בו כל היישומים והנתונים מאוחסנים. אנשים רבים ועסקים משתמשים בענן במתכונת כלשהי, לעתים קרובות מבלי לדעת. רשתות חברתיות ויישומי דוא”ל הם שניים מהשימושים הנפוצים ביותר.

הנה דוגמא:

על בסיס יומיומי ישנם מיליוני אנשים ברחבי העולם המעלים נתונים לענן. כשאתה רוכש את האמן האהוב עליך’אלבום חדש ב- iTunes, ניתן להעלות אותו לענן על ידי האייפון שלך ולהיגש ממכשירים רבים אחרים. ניתן לעשות זאת עם תמונות, סרטונים, אפליקציות ועוד שמורדים במכשיר שלך אך מאוחסנים בענן.

היסטוריה של אחסון ענן

מקורות הענן החלו כאשר אנשים ועסקים החלו לתאר את האינטרנט כענן בתרשימים. כאשר הענן, כפי שאנחנו מכירים אותו וחווה אותו כיום, פותח, שמו הגיע מהדיאגרמות הללו. לא פלא שזה מבלבל כל כך הרבה אנשים.

בימינו, מונח משותף הוא מחשוב ענן, המתייחס ליכולת של המשתמשים לגשת לנתונים, יישומים ושירותים מרחוק דרך האינטרנט. ובזה מדובר, מאפשר גישה מרחוק – ושומר על הכל בטוח ובטוח.

מה קורה כשאתה מאחסן נתונים מקצועיים באחסון ענן? אף על פי שאובדן נתונים אישיים הוא טרגי, ההימור אפילו גבוה יותר עבור נתונים עסקיים. רשימות אנשי קשר עסקיים, פרטי לקוחות, רשימות מנויים ומידע תשלום מייצגים רק כמה דוגמאות לנתונים ארגוניים המאוחסנים בענן. מה קורה כאשר המידע הזה נעדר?

היכן מאוחסנים נתוני הענן שלי?

עם כל הדיבורים האלה על הענן, זה אולי תוהה, איפה נתוני ענן מאוחסנים פיזית? ובכן, אתה על משהו. נתונים ויישומים ששוכנו בענן לא רק מסתובבים באין.

נתונים ויישומים המאוחסנים בענן מאוחסנים בשרתים בודדים של מרכזי נתונים שנמצאים בכל רחבי העולם. בעלי מרכזי נתונים בעצם שוכרים שטח אחסון לעסקים ואנשים פרטיים כדי לאכלס את הנתונים שלהם. בתוך המרכזים, הנתונים של כולם נשמרים פרטיים ושוכנים במרחב הייעודי שלהם.

האם זה בטוח לאחסן נתונים בענן?

תאמינו או לא, הענן עשוי להיות אחד המקומות הבטוחים ביותר לאחסון נתונים. אתה מבין, נתוני ענן מאוחסנים במספר מיקומים, מה שמקשה להפסיד בצורה יוצאת דופן. אם אי פעם תחווה קושי לאחזר את הנתונים שלך מהענן, תמיד ניתן לאחזר אותם ממרכז נתונים אחר. מכיוון שאחסון מרכז הנתונים מבוזר בטבעו, הוא למעשה הרבה יותר בטוח מאחסון באתר.

נתונים שאבדו בענן

בענן קיים הסיכון לאובדן נתונים-באותה צורה שהוא קיים עבור טכנולוגיית אחסון מבוססת חומרה. בשני המצבים, פתרונות אבטחה זמינים-גיבויים, תוכנת אבטחה, פיטורים ועוד. לפני שאנחנו מסתכלים מקרוב על אלה, תן’שקול כיצד נתונים הולכים לאיבוד.

3 דרכים ניתן לאבד נתוני ענן

למרות שזה מובנה לבטיחות, ישנן מגוון דרכים לאבד נתונים בענן. לפעמים הטכנולוגיה נכשלת – מחשבים הקפאים ועותקי גיבוי הולכים לאיבוד. בפעמים אחרות, שרתים מתרסקים והמידע הכלול בפנים הוא אבוד. כל אלה מקורות פוטנציאליים לאובדן נתונים, והענן אינו פטור מכישלון טכנולוגי או שגיאה אנושית.

להלן, מופיעים ללא סדר מסוים, הם שלושה מהגורמים הנפוצים ביותר לאובדן נתונים בענן:

1. מחיקה מקרית/שגיאת משתמש

אולי המקור הנפוץ ביותר לאובדן נתונים בעת שימוש באחסון ענן הוא מחיקה לא מכוונת.

2. החלפת נתוני

ניתן גם לקבל מידע בטעות על ידי משתמשים או על ידי יישומים. יישומי תוכנה כשירות (SAAS) הם מקור פוטנציאלי לאובדן נתונים מסיבי. אפליקציות אלה מחזיקות ומעדכנות ברציפות מערכי נתונים גדולים. למידע חדש יש פוטנציאל להחליף מידע ישן ויכול לגרום להחליף מערכי נתונים באופן חלקי בתהליך.

3. פעולות זדוניות

מרבית ספקי האחסון בענן מאמצים מאמצים רבים כדי לאבטח את הרשתות שלהם ואת הנתונים שלך, אך לא ניתן למנוע את כל ההתקפות.

הימנע מאובדן נתונים עם ספקי שירותים

ישנן מגוון בעיות שיכולות לנבוע מנתונים אבודים, כמו נזק לתדמית שלך, למוניטין וליטיגציה שלך מלקוחות שהמידע הפרטי שלהם נחשף ו/או אבוד. עם זאת, ישנן דרכים למזער את הסיכון לאובדן נתונים ולהבטיח את אבטחת הנתונים שלך המאוחסנים באחסון ענן.

ספקי שירותי טכנולוגיה מציעים אפשרויות אחסון ענן חזקות המספקות לך אחסון רב, תמחור נוח, והכי חשוב, אבטחה חזקה. כשאתה עובד עם ספק שירותי ענן בפתרון אחסון בענן, יש לך גישה לתוכנות התוכנה הטובות ביותר שקיימות (במחיר שאתה יכול להרשות לעצמך) וצוות של מומחים מיומנים מאוד שיכולים לייעל את אחסון הענן שלך ולהפחית את האיומים על המידע שלך.

אחסון נתונים לעולם לא יהיה מושלם, אך ישנם פתרונות זמינים להפחתת הסיכונים ולספק אבטחה.

לפעמים דברים טכנולוגיים יכולים להיות, ובכן, לא כל כך מרגישים לקרוא עליהם-וכולנו זקוקים לצחוק טוב פה ושם. למזלכם יש לנו בדיוק את הדבר – #LanthePun בדיחות – איפה אנו מפיצים את המיתוס שכולנו טכניים ולא כיף.

האם אובדן נתוני אחסון בענן אפשרי? לדברי מיקרוסופט, כן זה.

מהודעות דוא”ל פנימיות לקבצים משותפים, אתה’הציב את כל החברה שלך’נתונים חיוניים בענן. אין עוד עדכונים ליישומים המתארחים במלואה. לא עוד טלאי אבטחה.

ובוודאי שלא דואגים יותר לאבד את הנתונים שלך. אחרי הכל, אובדן נתוני אחסון בענן הוא בלתי אפשרי, נכון?

בעוד שמינוף ספק שירותי ענן בהחלט יקל על הסיכון שלך, הוא’זה לא פיתרון של 100% נכשל. זֶה’משהו שראינו ממקור ראשון כאשר הלקוח שלנו’לוח השנה של החברה נראה שנעלם ממולך 365 ..

למה הלקוח שלנו’לוח השנה נעלם

כמו חברות רבות, הלקוח שלנו הסתמך על Office 365 ואחסון הענן שלו לפעילות העסקית שלהם. ופריט מפתח אחד שהלקוח שלנו מאוחסן בענן היה זה: לוח השנה העסקי של החברה.

לוח שנה זה שוכן במיקרוסופט’תיקיות ציבוריות – פיתרון שיוצר מקום לאחסון תוכן משותף.

אבל יום אחד, לוח השנה של החברה לא נראה בשום מקום.

הלקוח שלנו יצר איתנו קשר וזה לא היה’הרבה לפני שהתקשרנו עם מיקרוסופט על המצב.

במבט ראשון זה נראה כמו מקרה של אובדן נתוני אחסון בענן.

החדשות הטובות היו, הלקוח שלנו’התיקיה הייתה’לא נעלם לצמיתות. עדכון של מיקרוסופט קבר למעשה את התיקיה מתחת לתיקיה אחרת.

היעלמות הלקוח שלנו’לוח השנה התברר כנושא מינורי. עם זאת, המצב למעשה הדגיש משהו הרבה יותר רציני ..

מה אתה צריך לדעת על אובדן נתוני אחסון בענן

במהלך החקירה שלנו, מיקרוסופט אמרה לנו שהם לא’לא תומך בגיבוי ללקוח שלנו’תיקיות ציבוריות.

למרות שהלקוח שלנו השתמש בפתרון ענן, אם התיקיות הציבוריות שלהם’ הנתונים אבדו, הלקוח שלנו לעולם לא יכול היה לאחזר אותם.

זה עשוי להיות כמשהו מפתיע.

אתה’ד תחשוב שאם מיקרוסופט תמכה בפתרון באמצעות אחסון בענן, היא גם תבטיח את הפיתרון הזה’נתוני s. אבל זה פשוט לא המקרה.

המציאות היא שאובדן נתוני אחסון בענן הוא אפשרות מלאה. להלן כמה סיכונים שעליכם להיות מודעים אליהם…

1. חברת שירותי הענן שלך יכולה להחליט להפסיק הצעה.

כפי שמדגימה דוגמה זו, ההחלטה לגבות את הנתונים שלך תלויה לחלוטין בספק התוכנה שלך’החלטות.

אם הם יחליטו לפרוש משירות או להפסיק את התמיכה, הנתונים שלך עשויים – או שלא – יקבלו את האבטחה שהיא צריכה.

2. חברת שירותי הענן שלך עשויה לחוות התרסקות.

זה יכול לקרות. אתה יכול לחוות אובדן נתוני אחסון בענן מכיוון שהספק שלך פשוט מאכזב אותך.

עיין במאמר זה שמסביר כיצד “אֲמָזוֹנָה’שירותי ענן EC2 ענקיים מתרסקים לצמיתות הרסו כמה נתונים.”

3. העובדים שלך עשויים למחוק מידע קריטי.

סיבה ידועה לאובדן נתוני אחסון בענן?

כמה קליקים פשוטים יכולים לשלוח את הנתונים הקריטיים למשימה שלך במורד חור שחור … לעולם לא ניתן לראות שוב.

ומחיקת נתונים היא משהו שספק שירותי הענן שלך יכול’t למנוע. תחשוב על זה. כשמישהו מכניס פריט לפח, הענן מונחה להסיר מידע מסוים. כשמישהו מוחק את הנתונים האלה, הענן פשוט עושה את העבודה שלו.

אבל זה לא’לא בדיוק מדוע מחיקת נתונים כל כך מסוכנת.

זה’זה העובדה שלספקי שירותי ענן יש זמני שמירה.

StorageCraft, כתיבה על זמני מחיקת משתמשים ושמירה “פריטים ניתנים לשחזור,” מה שהם מסבירים מחזיקים בעבר בפריטים שנמחקו. הם מציינים ..

לתיקיית הפריטים הניתנים לשחזור מכסת גודל משלה של 100 ג’יגה -בייט. אם תיקיית הפריטים הניתנים לשחזור מלאה, המשרד ימחק את ההודעות שלך, החל מהוותיק ביותר. אז אם התיקיה מלאה, למרבה הצער יתכן שלא תוכל לשחזר את הנתונים שלך.

כדי לתת דוגמא נוספת, עיין בדף זה מגוגל. כאן, גוגל מגלה כי ברגע שמחיקה מופעלת, היא נדרשת רק “כחצי שנה” לנתוני הלקוחות ייעלם מגוגל’S מערכות גיבוי.

כפי שאתה יכול לראות, ישנן כמה דרכים שאתה’בסיכון לאובדן נתוני אחסון בענן.

וכל אחת מהמציאויות הללו מאיית צרות עבור ארגונים.

מה אתה יכול לעשות בקשר לאובדן נתוני אחסון בענן

בהתחשב במידע זה, זה’חשוב לוודא שאתה’לא מסונוור משינוי מדיניות, מחיקה או כישלון בלתי צפוי באמינות.

להלן מספר טיפים שיש לנו לסייע לארגון שלך להקל על הסיכון לאובדן נתוני אחסון בענן:

1. דוֹן’לא להניח הנחות – במיוחד עבור פתרונות מדור קודם או שירותים בחינם.

אתה יכול’לא נניח שספק התוכנה שלך עומד מאחורי הנתונים שאתה’VE ממוקם בענן שלו.

זה לוקח רק שינוי מדיניות אחד כדי להפוך את אובדן נתוני האחסון בענן לאפשרות.

ככל שעוברות השנים, לספקים יש ירידה בתמריץ לתמוך בתוכנה ישנה יותר. זֶה’הסיבה שאתה צריך לחקור את הארגון’העמדה הרשמית בגיבוי ענן.

אם אתה משתמש בפתרון מדור קודם המכיל נתונים שיהיו הרסניים להפסיד, התבונן בשנייה על הספק שלך’מדיניות. (בנימה צדדית, אני’D ממליץ לנווט לתוכנה חדשה יותר כך שתמנע ממצב כזה.)

אתה’אני רוצה גם להימנע מהנחות לגבי שירותים בחינם.

שירות בחינם יכול להגביל את היכולת שלך לשחזר נתונים. לדוגמה, אם אתה משתמש בגרסה החינמית של Dropbox, אתה יכול’T שחזור קבצים. עם זאת, פונקציונליות זו זמינה אם אתה משלם עבור Dropbox.

כל מה לומר, וודא שאתה מכין שיעורי בית.

2. תקשר עם ספק התוכנה שלך.

מדיניות יכולה להסתבך.

ומי רוצה לקרוא 25 עמודים של ז’רגון כדי לקבוע אם נתוני החברה מוגנים או לא?

כאשר יש ספק, דון’לא תהסס להרים טלפון ולתקשר לשיחה לספק התוכנה שלך. (או, אם אתה’לא איש טלפון, נסה לשלוח דוא”ל או להתחיל צ’אט חי.)

ולפני שתושיט יד, חשבו על השאלות שאתה’D אוהב לשאול. להלן כמה הצעות שתתחיל:

• “האם הנתונים שלי מגובים?” דוֹן’לא לדאוג להישמע בורים. שאלה זו חשובה מדי, ואתה זקוק לתשובה ברורה.
• “כמה רחוק הנתונים מגובים?” אתה’אני רוצה לדעת כמה רחוק לאחסון הענן שלך מגיע.
• “האם יש מגבלת זמן לאחזור?” לדוגמה, אם תמחק בטעות נתונים, האם תוכל לאחזר אותם חודש לאחר מכן? מה אם תחכה שישה חודשים? כדי לתת דוגמה, StorageCraft מגלה כי ברירת המחדל לשמירה של פריטים שנמחקו במשרד 365 היא 30 יום.
• “אם הנתונים שלי מוצפנים על ידי וירוס, האם נוכל להחזיר את הנתונים שלנו?” זו שאלה חשובה מכיוון שרוב ספקי הענן מאפשרים לך לאחסן עותק מקומי של קבצים במחשב עסקי. עם זאת, Ransomware יכול להצפין קבצים אלה – אשר אז יסנכרנו לענן, ובכך להצפין את כל נתוני הענן שלך. אם מצב כזה מתרחש, עליך לדעת שאתה יכול לשחזר את הקבצים המוצפנים מראש שלך. אתה צריך גם לשאול כמה זמן זה ייקח.

3. דוֹן’לא הניחו את כל הביצים שלכם בסל אחד.

אם אובדן קבצים מסוימים יכול לכבות את הפעולות שלך, הייתי לא’אני מסתמך על מיקרוסופט, גוגל או על כל ספק אחר בעצמו כדי לאבטח את הנתונים שלך.

במקום זאת, גוון את גיבויי הנתונים שלך.

חברות נופלות. והאיום של אובדן נתוני אחסון בענן ISN’t טריוויאלי.
במקרה כזה, אף חברה אחת לא צריכה לקבל את הביטחון המלא שלך.

לנתונים רגישים מאוד, אני’ד הצע למצוא גיבוי לשירותי הענן שלך. אם אתה משתמש באחסון ענן לקבצים הקריטיים למשימה לפעולות שלך, אותה ייעוץ חלה. למשל, אם אתה’לחברת אירועים, הגנה על לוח אירועים משותף חשובה במיוחד. (במידת הצורך, הצוות שלנו יכול לחבר אותך לפיתרון כדי לספק שכבת אבטחה נוספת זו.)

בין אם העסק שלך זקוק לאחסון ענן או שאתה פשוט רוצה לדון באובדן נתוני אחסון בענן, אנחנו’כאן כדי לעזור.
ליצור קשר עם הצוות שלנו, דון’לא תהסס לפנות באופן מקוון או לתת לנו טבעת בטלפון 704-464-3075.

הודעות האחרונות

• האם העסק שלך יכול ללכת לירוק על ידי מעבר לענן?
• טעינה במקומות ציבוריים? היזהר מפני “מיץ מיץ”
• לינקדאין נוקטת בפעולה כדי להתמודד עם חשבונות מזויפים
• מיקרוסופט רומזת בכמה פיתוחים מרגשים של Windows 12
• פושעים מנצלים את AI כדי ליצור הונאות משכנעות יותר

האם יכול ‘הענן’ הדיגיטלי המשמש לאחסון אי פעם להתרסק?

האתר הושבת על ידי התובעים בארה”ב לאחר שטענו כי המשתמשים חולקו באופן לא חוקי מוסיקה וסרטים, ועלתה מחזיקי זכויות יוצרים כ -500 מיליון דולר (315 מיליון ליש”ט).

אבל אנשים רבים השתמשו באתר באופן חוקי כדי לשתף קבצים אישיים כמו תמונות ומסמכים.

כעת הופך להיות נפוץ יותר למשתמשים לאחסן את הקבצים שלהם באופן מקוון במה שמכונה “הענן”.

אך כמה בטוח הוא אחסון ענן כאשר התובעים יכולים לסגור אתרים פופולריים מאסיביים ללא אזהרה?

האם הענן יכול להתרסק אי פעם?

אמנם ניתן לסגור אתרים או שרתים מסוימים, אך לענן היה בלתי אפשרי כמעט בכללותו להתרסק.

Rik Ferguson מחברת אבטחת האינטרנט Trend Micro אומר: “הענן, בדומה לאינטרנט, אינו מערכת אחת הנשענת על חיבור אחד יחיד. לכל הענן ייעלם זה די בלתי נתפס.”

עם זאת, ניתן לשרתי ענן בודדים להיכשל כתוצאה מנזק פיזי לחומרה.

לדוגמה, אם היה שיטפון במרכז מחשוב, נתונים רבים המאוחסנים שניתן היה להרוס.

אבל פרגוסון אומר לרבים מהחברות המקוונות הגדולות והנובבות יותר יהיו תוכנית מגירה משלהן באירוע כזה.

“לכל מפעל גדול יש תוכניות גיבוי משלהם שנועדו להתמודד עם שיטפון, רעידת אדמה, אסון טבע”, הוא אומר.

האם הענן בטוח?

אחד הנושאים הגדולים ביותר העומדים בפני הענן הוא אבטחה. משתמשים רבים לא אוהבים את הרעיון לאחסן את המידע האישי והקבצים שלהם באופן מקוון.

ג’יי הייזר, אנליסט מחברת המחקר הטכנולוגי גרטנר, אומר שהסיכון הגדול ביותר בעת השימוש בענן אינו סודיות, אלא האפשרות לאבד נתונים.

“אם אתה סומך על ספק יחיד, אתה זקוק לראיות שהם מגבים את הנתונים שלך במצב לא מקוון”, הוא אומר.

“העצה שלי תהיה ליצור עותק שני של החומר שלך בתוך תשתית של ספק אחר.”

בנוסף לאחסון הנתונים שלך על שרתי ענן מרובים, הייזר ממליץ לחסוך באופן מקומי כדי להימנע מאובדן קבצים חשובים.

“כוננים קשיחים ממשיכים להיות זולים יותר ולא חסרים אותם בחנויות מחשבים. אני לא רואה במהלך העשורים הבאים את מות האחסון המקומי “, הוא אומר.

איך נראה הענן?

אז איפה בדיוק חברות אינטרנט בונות את מרכזי הנתונים שלהן?

בשנה שעברה, פייסבוק אפשרה לצלמים למרכז המחשוב החדש שלה במדינת אורגון בארה”ב.

מקור תמונה, אחר

כיתוב תמונה,

פייסבוק חשפה את מרכז הנתונים החדש שלה באורגון בשנה שעברה

חוות השרתים היא 147,000 מ”ר (13,656 מ”ר) ועולה 210 מיליון דולר (132 מיליון ליש”ט) לבנות, על פי דיווח של Econorthwest, שהוזמן על ידי פייסבוק.

תצלומים מראים את שרתי הענק פייסבוק משתמש.

מרכזי נתונים בנויים לרוב באזורים כפריים מכיוון שעלויות התפעול נמוכות יותר ורק מספר קטן של צוותים נדרשים לעבוד בהם.

במקרה של פייסבוק, האקלים של Prinevill, אורגון גם יעזור לשמור על קור רוח את השרתים שלהם.

מקור תמונה, אחר

במבט לעתיד אחסון הענן, ריק פרגוסון של טרנד מיקרו אומר ל- NewsBeat: “הענן הוא כבר חלק מחיי היומיום שלנו, וימשיך לצמוח בחשיבותו.”

אבל ג’יי הייזר של גרטנר ספקן לגבי כמה מהר מושג אחסון הענן יתפוס עם הציבור הרחב.

הוא אומר: “אני לא מאמין בחיי [הענן] יהיה צורת האחסון הבלעדית.”