מאמר על ההשפעה של שימוש באינטרנט על בני נוער

האינטרנט והחינוך

במובנים רבים, קשה לדון בכל היבט של החברה העכשווית מבלי לשקול את האינטרנט. חייהם של אנשים רבים רוויים כל כך ביסודיות בטכנולוגיה דיגיטלית, עד שההבחנה הברורה שפעם בין להיות מקוונת או לא מקוונת כעת לא מצליחה לעשות צדק למצב בו האינטרנט תמיד נמצא באופן מרומז. אכן, לעתים קרובות נצפים כי דורות צעירים אינם מסוגלים לדבר על האינטרנט כישות נפרדת. במקום זאת, נוהגים מקוונים היו חלק מחייהם של צעירים מאז הלידה, ובדומה לחמצן, מים או חשמל, מניחים שהם מצב בסיסי של החיים המודרניים. כפי שניסח זאת דונלד טפסקוט (2009, 20), “להם הטכנולוגיה היא כמו האוויר.”לפיכך, במובנים רבים, דיבורים על האינטרנט והחינוך פירושו פשוט לדבר על חינוך עכשווי. האינטרנט הוא כבר מרכיב אינטגרלי של חינוך במדינות מפותחות (מעל), ואנחנו יכולים להיות בטוחים כי המשמעות החינוכית העולמית שלו תמשיך לעלות לאורך עשור זה.
עם זאת, ההשפעה החינוכית של האינטרנט אינה פשוטה. ברמה הבולמנטרית, חשוב לזכור שלמעלה ממחצית מהאוכלוסייה בעולם אין שום ניסיון ישיר בשימוש באינטרנט בכלל. אמנם סביר להניח שזה ישתנה עם ההתרחבות הגלובלית של הטלפוניה הסלולרית, אך סוגיית הגישה הלא שוויונית לצורות המאפשרות ומעצימות ביותר של שימוש באינטרנט נותרה דאגה מרכזית. יתר על כן-כפי שהמשך הדומיננטיות של צורות מסורתיות של הדרכה בכיתה ובחינות נייר ועיפרון מציעות-השינויים החינוכיים הנחווים בעידן האינטרנט מורכבים ולעתים קרובות נפגעים. בטיפול בנושא “האינטרנט והחינוך” לפיכך עלינו להמשיך בזהירות. ככאלה, פרק זה ישקול את השאלות הבאות:

• מהן ההשלכות הפוטנציאליות של האינטרנט על חינוך ולמידה?
• אילו צורות דומיננטיות של חינוך מבוסס אינטרנט צצו במהלך 20 השנים האחרונות?
• כיצד הפוטנציאל החינוכי של האינטרנט מתייחס למציאות השימוש בו?
• והכי חשוב, כיצד עלינו להבין את הרווחים וההפסדים הפוטנציאליים של מה שמתקדם?

האינטרנט ככלי חינוכי

עבור פרשנים רבים, האינטרנט תמיד היה כלי חינוכי מטבעו. אכן, אנשים רבים יטענו כי המאפיינים העיקריים של האינטרנט מתיישרים מקרוב לדאגות הליבה של החינוך. לדוגמה, גם האינטרנט והחינוך עוסקים בהחלפת מידע, תקשורת ויצירת ידע.
האופי המשותף, הקהילתי של יישומים ופעילויות אינטרנט חברתיות רבות, מיושרים באופן הדוק עם התכונות הבסיסיות של האופן בו בני אדם לומדים, לא פחות מהנהגים של יצירת, שיתוף, שיתוף פעולה וביקורת.
לפיכך, לאור יכולת האינטרנט לאפשר פעילויות אלה להתקיים בקנה מידה עצום וכמעט מיידי, ההשלכות החינוכיות של האינטרנט מתוארות לעתים קרובות במונחים מפוארים. קח, למשל, את ההצהרה האחרונה של ג’ב בוש:
האינטרנט אינו רק כלי רב עוצמה לתקשורת. זה ללא ספק הכוח החזק ביותר ללמידה וחדשנות מאז הדפוס. וזה במרכז מה שאולי המאבק החזק ביותר של אמריקה וההזדמנות הגדולה ביותר: כיצד לדמיין מחדש את החינוך לעידן טרנספורמטיבי.
(בוש ודוסון 2013)
מעבר להיפר -בול כזה, ניתן להבין את השלכות האינטרנט על חינוך ולמידה בארבע דרכים מובחנות לפחות. ראשית, הוא הפוטנציאל של האינטרנט להציע ללומדים בודדים חופש מוגבר מהמגבלות הפיזיות של העולם האמיתי. לרוב זה בא לידי ביטוי במונחים של הפחתת אילוצים של מקום, מרחב, זמן וגיאוגרפיה, כאשר אנשים מסוגלים לגשת להזדמנויות למידה באיכות גבוהה והספקה חינוכית ללא קשר לנסיבות המקומיות. לכן האינטרנט מוצג כמאפשר לחינוך להתקיים בכל זמן, בכל מקום, כל בסיס קצב. פרשנים רבים מרחיבים חירויות אלה להתעלות של חסרון חברתי וחומרי, כאשר האינטרנט נתפס כמדיום דמוקרטי מטבעו. נראה כי היכולת לתמוך באינטראקציות וחוויות חינוכיות חופשיות והוגנות יותר משקפת את התכונות הבסיסיות של האינטרנט כ”אזור דמוקרטי קיצוני של קישוריות אינסופית “(Murphy 2012, 122).
שנית, נראה כי האינטרנט תומך בתרבות חדשה של למידה – אני.ה., למידה שמבוססת על עקרונות מלמטה למעלה של חקר קולקטיבי, משחק וחדשנות ולא הוראות אינדיבידואליות מלמעלה למטה (תומאס וסילי-בראון 2011). האינטרנט מאפשר למידה להתקיים על בסיס רב-לרבים ולא אחד לרבים, ובכך לתמוך במצבי סוציו-קונסטרוקטיביסטים של למידה והתפתחות קוגניטיבית שהם חברתיים ותרבותיים עמוקים באופיין. מחנכים רבים היו רואים את הלומדים ליהנות מהסביבות העשירות חברתית שהאינטרנט יכול לתמוך בהן (ראה Luckin 2010). לדוגמה, לעתים קרובות נטען כי האינטרנט מציע לאנשים משופרים גישה למקורות ידע ומומחיות שקיימים מחוץ לסביבתם המיידית. במובן זה, כעת יש עניין רב ב
1. מהן ההשלכות הפוטנציאליות של האינטרנט על חינוך ולמידה?
ההשלכות הפוטנציאליות של האינטרנט על חינוך ולמידה הן עצומות. זה מציע לאנשים חופש מוגבר מהמגבלות הפיזיות של העולם האמיתי, ומאפשר לחינוך להתקיים בכל זמן ובכל מקום ובכל קצב. האינטרנט נתפס כמדיום דמוקרטיזציה שמתעלה על החיסרון החברתי והחומרי על ידי מתן גישה שווה להזדמנויות חינוכיות. זה גם תומך בתרבות חדשה של למידה המבוססת על חקר קולקטיבי, משחק וחדשנות, בה הלומדים יכולים לעסוק באינטראקציות רבות לרבים. האינטרנט מאפשר ללומדים לגשת לידע ומומחיות הקיימים מחוץ לסביבתם המיידית.
2. אילו צורות דומיננטיות של חינוך מבוסס אינטרנט צצו במהלך 20 השנים האחרונות?
במהלך 20 השנים האחרונות התגלה צורות דומיננטיות שונות של חינוך מבוסס אינטרנט. קורסים מקוונים וכיתות וירטואליות הפכו פופולריות ומציעות לאנשים אפשרות ללמוד מרחוק. קורסים מקוונים מאסיביים פתוחים (MOOCs) צברו משיכה, ומספקים גישה חינם למשאבים וחומרים חינוכיים. פלטפורמות ואתרי אינטרנט חינוכית צצו, המציעים חוויות למידה אינטראקטיביות באמצעות תוכן מולטימדיה. פלטפורמות המדיה החברתית מילאו גם תפקיד משמעותי בהקלת חוויות חינוכיות בלתי פורמליות ושיתוף ידע.
3. כיצד הפוטנציאל החינוכי של האינטרנט מתייחס למציאות השימוש בו?
בעוד שהפוטנציאל החינוכי של האינטרנט הוא עצום, מציאות השימוש שלו חושפת חוויות מורכבות ולעתים קרובות פגורות. גישה לא שוויונית לאינטרנט נותרה דאגה משמעותית, כמו גם מגבלות באיכותם ובאמינותם של חיבורי אינטרנט בתחומים מסוימים. צורות מסורתיות של הדרכה ובחינות בכיתה עדיין שולטות בנוף החינוכי, מה שמצביע על שילוב איטי של חינוך מבוסס אינטרנט. בנוסף, כישורי אוריינות דיגיטלית ויכולות חשיבה ביקורתית הן מכריעות בניווט בכמות המידע העצומה הזמינה באופן מקוון.
4. כיצד עלינו להבין את הרווחים וההפסדים הפוטנציאליים של מה שמתקדם?
הבנת הרווחים וההפסדים הפוטנציאליים של חינוך מבוסס אינטרנט דורשת נקודת מבט מאוזנת. הרווחים כוללים גישה מוגברת למשאבים חינוכיים, הזדמנויות למידה מגוונות ויכולת להתחבר למומחים ועמיתים ברחבי העולם. חינוך מבוסס אינטרנט מקדם גם למידה מכוונת עצמית ומטפח יצירתיות ושיתוף פעולה. עם זאת, ישנם הפסדים פוטנציאליים, כמו הפרידה הדיגיטלית המחמירה את אי השוויון בהזדמנויות חינוכיות. אמינותו ותוקף המידע המקוון יכולים להוות אתגר, מה שמוביל למידע שגוי ופלגיאט. איזון היתרונות והחסרונות דורש גישה מקיפה העוסקת בהיבטים האתיים, הטכניים והפדגוגיים של חינוך מבוסס אינטרנט.

מאמר על ההשפעה של שימוש באינטרנט על בני נוער

“מאמר על ההשפעה של שימוש באינטרנט על בני נוער.” Edubirdie, 01 בספטמבר. 2022, Edubirdie.com/דוגמאות/חיבור-על-השפעה של אינטרנטר-שימוש-על-ים/

האינטרנט והחינוך

במובנים רבים, קשה לדון בכל היבט של החברה העכשווית מבלי לשקול את האינטרנט. הרבה אנשים’חייהם רוויים כל כך ביסודיות בטכנולוגיה דיגיטלית, עד שההבחנה המובהקת בעבר בין אחת מהן באינטרנט אוֹ לא מקוון כעת לא מצליח לעשות צדק למצב בו האינטרנט באופן מרומז תמיד פועל. אכן, לעתים קרובות נצפים כי דורות צעירים אינם מסוגלים לדבר על האינטרנט כישות נפרדת. במקום זאת, פרקטיקות מקוונות היו חלק מצעירים’הם מחיים מאז הלידה, ובדומה לחמצן, מים או חשמל, מניחים שהם מצב בסיסי של החיים המודרניים. כפי שניסח את דונלד טפסקוט (2009, 20), “עבורם, הטכנולוגיה היא כמו האוויר.” לפיכך, במובנים רבים, מדברים על האינטרנט וחינוך פשוט אומר לדבר על עכשווי חינוך. האינטרנט הוא כבר מרכיב אינטגרלי של חינוך במדינות מפותחות (מעל), ואנחנו יכולים להיות בטוחים כי המשמעות החינוכית העולמית שלו תמשיך לעלות לאורך עשור זה.

עם זאת, ההשפעה החינוכית של האינטרנט אינה פשוטה. ברמה הגועשת, חשוב לזכור כי יותר ממחצית העולם’לאוכלוסייה אין ניסיון ישיר בשימוש האינטרנט בכלל. אמנם סביר להניח שזה ישתנה עם ההתרחבות הגלובלית של הטלפוניה הסלולרית, אך סוגיית הגישה הלא שוויונית לצורות המאפשרות ומעצימות ביותר של שימוש באינטרנט נותרה דאגה מרכזית. יתר על כן – כהמשך הדומיננטיות של מָסוֹרתִי צורות של הדרכה בכיתה ובחינות נייר ועיפרון מציעות-השינויים החינוכיים הנחווים בעידן האינטרנט הם מורכבים ולעתים קרובות נפגעים. בטיפול בנושא “האינטרנט והחינוך” לכן עלינו להמשיך בזהירות. ככאלה, פרק זה ישקול את השאלות הבאות:

• מהן ההשלכות הפוטנציאליות של האינטרנט על חינוך ולמידה?
• אילו צורות דומיננטיות של חינוך מבוסס אינטרנט צצו במהלך 20 השנים האחרונות?
• כיצד הפוטנציאל החינוכי של האינטרנט מתייחס למציאות השימוש בו?
• והכי חשוב, כיצד עלינו להבין את הרווחים וההפסדים הפוטנציאליים של מה שמתקדם?

האינטרנט ככלי חינוכי

עבור פרשנים רבים, האינטרנט תמיד היה כלי חינוכי מטבעו. אכן, אנשים רבים יטענו כי המאפיינים העיקריים של האינטרנט מתיישרים מקרוב לדאגות הליבה של החינוך. למשל, גם האינטרנט וכן החינוך עוסק בהחלפת מידע, תקשורת ויצירת ידע.

האופי המשותף, הקהילתי של יישומים ופעילויות אינטרנט חברתיות רבות, מיושרים באופן הדוק עם התכונות הבסיסיות של האופן בו בני אדם לומדים, לא פחות מהנהגים של יצירת, שיתוף, שיתוף פעולה וביקורת.

לפיכך, לאור האינטרנט’היכולת לאפשר פעילויות אלה להתקיים בקנה מידה עצום וכמעט מיידי, ההשלכות החינוכיות של האינטרנט מתוארות לעתים קרובות במונחים מפוארים. קח, למשל, את ההצהרה האחרונה של ג’ב בוש:

האינטרנט הוא’רק כלי רב עוצמה לתקשורת. זה’ניתן לטעון כי הכוח החזק ביותר ללמידה וחדשנות מאז הדפוס. וזה’S במרכז מה שאולי אמריקה’המאבק החזק ביותר וההזדמנות הגדולה ביותר: כיצד לדמיין מחדש את החינוך לעידן טרנספורמטיבי.

(בוש ודוסון 2013)

מעבר להיפר -בול כזה, ניתן להבין את השלכות האינטרנט על חינוך ולמידה בארבע דרכים מובחנות לפחות. ראשית, הוא הפוטנציאל של האינטרנט להציע ללומדים בודדים חופש מוגבר מהמגבלות הפיזיות של עולם אמיתי. לרוב זה בא לידי ביטוי במונחים של הפחתת אילוצים של מקום, מרחב, זמן וגיאוגרפיה, כאשר אנשים מסוגלים לגשת להזדמנויות למידה באיכות גבוהה והספקה חינוכית ללא קשר לנסיבות המקומיות. לכן האינטרנט מוצג כמאפשר לחינוך להתקיים ב- AN בכל פעם, כל מקום, כל קצב בָּסִיס. פרשנים רבים מרחיבים את אלה חירויות להתעלות של חסרון חברתי וחומרי, כאשר האינטרנט נתפס כמדיום דמוקרטיז מטבעו. היכולת לתמוך חופשי יותר וכן הוגן יותרנראה כי אינטראקציות וחוויות חינוכיות משקפות את האינטרנט’את התכונות הבסיסיות כ- “אזור דמוקרטי באופן קיצוני של קישוריות אינסופית” (מרפי 2012, 122).

שנית, נראה כי האינטרנט תומך א תרבות למידה חדשה-אני.ה., למידה שמבוססת סביב מלמטה למעלה עקרונות של חקר קולקטיבי, משחק וחדשנות ולא מלמעלה למטה הוראות אינדיבידואליות (תומאס וסילי-בראון 2011). האינטרנט מאפשר למידה להתקיים ב- רבים לרבים ולא אחד לרבים בסיס, ובכך תומך סוציו-קונסטרוקטיביסט אופני למידה והתפתחות קוגניטיבית שהם חברתיים ותרבותיים עמוקים באופיים. מחנכים רבים היו רואים את הלומדים ליהנות מהסביבות העשירות חברתית שהאינטרנט יכול לתמוך בהן (ראה Luckin 2010). לדוגמה, לעתים קרובות נטען כי האינטרנט מציע לאנשים משופרים גישה למקורות ידע ומומחיות שקיימים מחוץ לסביבתם המיידית. במובן זה, כעת יש עניין רב ביכולתו של האינטרנט לתמוך בצורות עוצמתיות של מקום למידה ופוזר דיגיטלית קהילות של תרגול. לכן האינטרנט נתפס ככלי רב עוצמה לתמיכה בלמידה אוֹתֶנְטִי פעילויות ואינטראקציות בין אנשים לסביבות חברתיות מורחבות.

שלישית, יכולת האינטרנט לתמוך במסה קישוריות בין אנשים ומידע מורגש כי שינה באופן קיצוני את הקשר בין יחידים לידע. לפעמים נטען כי האינטרנט תומך בצורות של יצירת ידע וצריכת ידע השונות מאוד מההנחות האפיסטמולוגיות של לימוד רשמי והדרכה המונית. מערכות היחסים ברשת שיש למשתמשים באינטרנט עם מידע מקוון הובילו הערכות מחדש סיטונאיות של אופי הלמידה. יש חינוכנים שמתחילים כעת לקדם רעיונות אינטליגנציה נוזלית וכן קונטיקטיביזם– השקפה של האמונה שלמידה דרך האינטרנט מותנית ביכולת לגשת ולהשתמש במידע מבוזר על א בדיוק בזמן בָּסִיס. מנקודת מבט זו, לְמִידָה מובן כיכולת להתחבר לצמתים ומקורות מידע מיוחדים לפי הצורך. כך להיות בעל ידע מתייחס ליכולת לטפח ולשמור על קשרים אלה (ראו צ’אטי, ג’ארקה וקוויקס 2010). כהגודת ג’ורג ‘סימנס (2004) “יכולת לדעת יותר” דרך האינטרנט ולא להתייחס לצבירה אינדיבידואלית של ידע קודם מבחינת “מה שידוע כיום.”

רביעית, נראה שהאינטרנט הוא באופן דרמטי מותאם אישית הדרכים בהן אנשים לומדים – אם הופכים את החינוך לתהליך נחוש הרבה יותר באופן אינדיבידואלי ממה שהיה בעבר המקרה. האינטרנט קשור לאוטונומיה ושליטה חברתית משופרת, ומציע לבחירה מוגברת של אנשים על אופי וצורתם של מה שהם לומדים, כמו גם היכן, מתי ואיך הם לומדים זאת. חינוך הוא אפוא היבט לשליטה לחלוטין של אחד’החיים האישיים, כאשר האינטרנט מקל על א ג’אגלינג דיגיטלי של מעורבות חינוכית לצד פעילויות יומיומיות והתחייבויות אחרות (Subrahmanyam and šmahel 2011). אכן, משתמשי אינטרנט נחגגים לרוב כמועילים מיכולת משופרת לארגון עצמי ו עוֹזֵר לְכּוֹמֶר מעורבות חינוכית לעצמם, במקום להסתמך על הנורמות והציפיות של חינוך מערכת.

ההשלכות החינוכיות של האינטרנט

כל המשמרות וההתאמות השונות הללו מהוות בבירור אתגר מהותי ל מָסוֹרתִי צורות של אספקת חינוך ותרגול שהוקמו לאורך המאות התשע -עשרה והעשרים, במיוחד מצבים ממוסדים של רִשְׁמִי לימוד וחינוך אוניברסיטאי. עבור פרשנים רבים, אפוא, האינטרנט סותר את המונופול של מערכות החינוך הממלכתיות והאינטרסים המוקנים של המקצועות העובדים בתוכם. בכל הדרכים המתוארות זה עתה, נראה שהאינטרנט בודק גבולות חינוכיים מבוססים בין לְשֶׁעָבַרהנבות וכן טירונים, ייצור וצריכת הידע, כמו גם העיתוי והמיקום של הלמידה. מבחינת אופן הניתן לחינוך, האינטרנט קשור למגוון של נוהלי למידה שונים באופן קיצוני ויחסים חברתיים משתנים.

האינטרנט בוודאי עורר דיון ודאגה שוטפת בקהילה החינוכית. מצד אחד, אנשי חינוך רבים מתעסקים בחשיבה מחודשת ומדמיינים מחדש את הרעיון של בית הספר וכן האוניברסיטה בדרכים המגיבות לדרישות עידן האינטרנט. היו הצעות שונות בעשור האחרון לפיתוח מוסדות חינוך המותאמים יותר עם המאפיינים של לומדים המונעים באינטרנט וידע מקוון. כדברי קולינס והלברסון (2009, 129) “מחשבה מחדש את מה שחשוב ללמוד” אבל גם “הלמידה מחדש.” זה ראו מצבי לימוד המפותחים שנבנו סביב היצירה הקהילתית (ולא צריכה פרטנית) של ידע, בניסיון לחטט למידה עם תחושת משחק, ביטוי, השתקפות וחקירה. בעשר השנים האחרונות חלה פריחה של רעיונות של מחנכים נלהבים המציעים פיתוח פדגוגיות ותכניות לימודים חדשות שנבנו סביב אינטראקציה חברתית, חקר, משחק, וכן הֲכָנָה. כל ההצעות הללו ל בית ספר 2.0 לשקף את מה שוויטבי (2013, 9–11) מתאר כ- מודלים חדשים של מתן חינוך המבוסס סביב “פתיחות ללמידה ומירידת טכנולוגיה אדירה.”

עם זאת, בניגוד לאלה בית ספר מחדש ההצעות היו תנועה נגדית ליישור האינטרנט עם צורות רדיקליות יותר של דיינוסטיזציה חינוכית. אלה דה-בית ספר טיעונים הוכחו פופולריים בקרב קבוצות מחוץ למסורת מפעל חינוך, מסגור את האינטרנט כמי שמסוגל לגלות את הצורך במוסדות חינוך לחלוטין. מושגי מפתח כאן כוללים הגדרה עצמית, ארגון עצמי, ויסות עצמי ו (בפיתול מסודר על הרעיון של עשה זאת בעצמך) הרעיון של עשה זאת בעצמם. כל הרעיונות הללו מיישרים את האינטרנט עם דחייה כללית של חינוך ממוסד – במיוחד מה שנזכח זה מכבר כמיושן מודל בנקאי של הצטברות תוכן ידע. במקום זאת, חינוך מבוסס אינטרנט נתפס בשורות של דיון פתוח, דיון פתוח, תשאול רדיקלי, ניסויים רציפים ושיתוף הידע.

כמו בהיבטים אחרים של פעילות דיגיטלית, אפוא חינוך מדמיין כמשהו שעכשיו פתוח לתכנות מחדש, שינוי ופריצה כדי להתאים טוב יותר לאחד’הצרכים האישיים.

כמו דייל סטפנס (2013, 9) סיבות:

המערכות והמוסדות שאנו רואים סביבנו – של בתי ספר, מכללה ועבודה – מפורקים באופן שיטתי … אם אתה רוצה ללמוד את הכישורים הנדרשים כדי לנווט בעולם – ההמולה, הרשת והיצירתיות – אתה’מחדש תצטרך לפרוץ את החינוך שלך.

כל אלה מתמודדים מאוד אך הצעות מאוד מפתות. אכן, בין אם מסכימים איתם ובין אם לא, טיעונים אלה מדגישים את האתגר הבסיסי של האינטרנט למה שחווה במהלך מאה השנים האחרונות בערך כדרך החינוך הדומיננטית. מובן אפוא שהאינטרנט נדון כעת במונחים של שינוי חינוכי בלתי נמנע, טרנספורמציה והגנרל הפרעה של מודלים של המאה העשרים של אספקת חינוך ותרגול. כפי שפרשן הטכנולוגיה המפורסם ג’ף ג’רוויס (2009, 210) סיכם בסקירה שזכתה לשבחים של האינטרנט’חשיבות חברתית, “חינוך הוא אחד המוסדות הראויים לשיבוש – ועם ההזדמנויות הגדולות ביותר לבוא ממנו.” הצהרות נועזות כמו אלה מתבצעות כעת בתדירות וברשעה מספקת על כך שמדברים על הממשמש ובא שיבוש דיגיטלי כעת לעיתים רחוקות מחלוקת חינוך. אנשים רבים, אפוא, רואים את הסיכוי לאינטרנט שממציא מחדש לחלוטין את החינוך לא כעניין של אם, אבל כעניין מתי.

צורות בולטות של חינוך מבוסס אינטרנט

אל מול תחזיות כה כוחניות של מה רָצוֹן לקרות, זה אולי הגיוני לקחת צעד אחורה ולשקול את המציאות של מה שכבר קרה עם האינטרנט והחינוך. כפי שהוצע בתחילת פרק זה, בתוך הטענות הגדולות הללו על טרנספורמציה ושיבוש, חשוב לשאול כיצד הפוטנציאל החינוכי של האינטרנט הוא בעצם להתממש בפועל. במובן זה, עלינו להכיר בכך שהאינטרנט משמש מזמן למטרות חינוכיות, ומספר מודלים בולטים של חינוך מבוסס אינטרנט התגלו במהלך 20 השנים האחרונות. אולי המבוססים שבהם הם צורות שונות של מה שנודע בשם למידה אלקטרונית– מנוגדים מקורסים מקוונים ועד כיתות וירטואליות ואפילו בתי ספר וירטואליים. צורות מוקדמות רבות של למידה אלקטרונית כללו את המסירה חד-כיוונית בעיקר של תוכן למידה, ובכך שוכפלות מסורתיות הִתכַּתְבוּת צורות של חינוך מרחוק. תוכניות אלה (שנמשכות עד ימינו) נוטות להסתמך על מערכות ניהול תוכן מקוונות, אם כי נתמכות על ידי סוג כלשהו של אינטראקטיביות בצורה של דואר אלקטרוני, לוחות מודעות ומערכות תקשורת אחרות. לצד צורות אלה של מסירת תוכן נמצאת המשך הפיתוח של מה שמכונה כיתות וירטואליות-בדרך כלל ייצוגים מרחביים של כיתות או תיאטראות הרצאות שיכולים להיות מְאוּכלָס על ידי לומדים ומורים. לעיתים קרובות חללים וירטואליים אלה נועדו לתמוך בצורות סינכרוניות של לחיות הוראות ומשוב, כאשר הלומדים מסוגלים להאזין להרצאות ולצפות בסרטונים ומצגות חזותיות תוך אינטראקציה עם לומדים אחרים באמצעות טקסט וקול. צורות אסינכרוניות אחרות של כיתה וירטואלית קיימות בצורה של מרחבים דיגיטליים שבהם ניתן לגשת ולשתף משאבים – כמו הקלטות שמע ותמלילי טקסט של הרצאות, קריאות משלימות ופורומי דיון. צורות למידה אלקטרונית אלה המשיכו להתפתח מאז שנות התשעים, עם שלמות בתי ספר לסייבר ואוניברסיטאות מקוונות כיום תכונות מבוססות של מערכות חינוך ברחבי העולם.

ואילו דוגמאות אלה ל למידה אלקטרונית נוטים לשכפל את המבנה והנהלים הבסיסיים של לבנים וטיט בתי ספר ואוניברסיטאות, מגוון מודלים אחרים של חינוך הנתמך באינטרנט התגלו בעשרים השנים האחרונות. אחת הצורות המוכרות ביותר של חינוך מבוסס אינטרנט היא הקולקטיב לִפְתוֹחַ יצירת מידע וידע, כפי שמודגם על ידי האנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה. למרות הוויכוחים המתמשכים על דיוקו וכיסויו, המשמעות החינוכית של ויקיפדיה היא משמעותית. כמו גם להיות משאב מידע עצום, נראה כי יכולתם של המשתמשים לתרום ולשכלל תוכן וויקי כלים כמו ויקיפדיה כלי חינוכי משמעותי. האמונה נמשכת כעת בקרב מחנכים רבים כי יישומים המונעים על ידי משתמשים המוניים כמו ויקיפדיה מאפשרים לאנשים לעסוק בפעילויות למידה משמעותיות יותר ומשמעותיות יותר בפומבי ממה שאפשר אי פעם לפני כן. כמו ג’ון ווילינסקי (2009, xiii) סיבות:

היום סטודנט שעושה את התיקון הקל ביותר למאמר בוויקיפדיה תורם יותר למצב הידע הציבורי, תוך דקות ספורות, מאשר הצלחתי לעשות במהלך כל השכלתי בבית הספר בכיתה, כמו שהיה כמו שהיה.

מאפיינים אלה של כלי וויקי תואמים את הרחבים משאב חינוכי פתוח תנועה העוסקת בהפיכת חומרים חינוכיים שפותחו באופן מקצועי לרשת ללא עלות. באופן זה נחשב כי תוכן מכמעט 80 אחוז מהקורסים במכון הטכנולוגי של מסצ’וסטס זמין על בסיס חופשי לשימוש זה. התחייבויות דומות ניתן למצוא במוסדות שנעים בין אוניברסיטאות ברמה עולמית כמו ייל ואוקספורד ועד מכללות קהילתיות מקומיות. בכל המקרים הללו, חומרי קורס כמו הערות סמינרי. באופן מכריע (כמו בוויקיפדיה), הדגש של משאבים חינוכיים פתוחים אינו מאפשר רק לאנשים להשתמש בחומרים המסופקים, אלא לעודד את השינוי והתיקון של משאבים אלה כנדרש. לדוגמה, האוניברסיטה הפתוחה בבריטניה’פרויקט OpenLearn נרחב מספק גישה מקוונת בחינם לכל המוסד’חומרי תכנית הלימודים עם הזמנה למשתמשים בודדים להתאים משאבים אלה כרצונם.

צורות אחרות של שיתוף תוכן מקוון כוללות חלוקה פתוחה של תוכן חינוכי שנוצר על ידי יחידים כמו גם מוסדות. לדוגמה, שירות ה- YouTube EDU מציע גישה למיליוני סרטונים חינוכיים המיוצרים על ידי מחנכים ולומדים בודדים. באופן דומה, מחשבי אפל’ אוסף מדיה חינוכית-מה שנקרא iTunes U-נועד לאפשר ללומדים לעקוף הרצאות ושיעורים חינוכיים מסורתיים לטובת למידה סלולרית בחינם לפי דרישה (çelik, toptaş ו- karaca 2012). מתאר את עצמו כ “אולי העולם’האוסף הגדול ביותר של מדיה חינוכית בחינם העומדים לרשות התלמידים, המורים ולומדים לכל החיים,” iTunes U מציע גישה בחינם למאות אלפי קבצי פודקאסט אודיו ווידאו חינוכיים. לאחרונה, חלו שבחים ניכרים לאקדמיה של חאן’S מתן מקוון של אלפי סרטונים חינוכיים בהתאמה אישית לצד חידונים והערכות אינטראקטיביות המכסים מגוון תחומי נושא ונושאים. מטרת האקדמיה לחאן היא לתמוך באנשים ללמוד בקצב שלהם ולבקר מחדש בתוכן למידה על בסיס חוזר. מודל הכיתה שנקרא כביכול זה נועד לאפשר לאנשים לעסוק באלמנטים הדרכה של למידה לפני כניסה לכיתה רשמית. לאחר מכן ניתן להקדיש זמן בכיתה פנים אל פנים ליישום המעשי של הידע באמצעות פתרון בעיות, עבודת גילוי, למידה מבוססת פרויקטים וניסויים (Khan 2012).

עוד בולט לִפְתוֹחַ דוגמה לחינוך מבוסס אינטרנט הייתה פיתוח של MOOCS (פתיחת קורסים מקוונים מאסיבית) בחמש השנים האחרונות בערך. כעת, הבולטת ביותר באמצעות מיזמים גדולים בקנה מידה גדול כמו Coursera ו- Ed-X, MOOCs כרוכים במסירה מקוונת של קורסים על בסיס פנוי-מגע לקהל המוני. בליבה, מודל MOOC מבוסס על הרעיון של אנשים שעודדים ללמוד באמצעות בחירתם של כלים מקוונים – מה שנקרא רשתות למידה אישית– התוצאות הקולקטיביות שלהן יכולות להיות מצטברת על ידי רכזי הקורס ולחלוק עם לומדים אחרים. התמקדות זו בלמידה של גילוי בבימוי בנפרד הוכיחה מתאימה במיוחד לחינוך ברמת המכללה. כעת ניתן לאנשים בכל הגילאים להשתתף בקורסים מקוונים המוניים המנוהלים על ידי פרופסורים כמו אוניברסיטאות של סטנפורד, MIT והרווארד בנבדקים, החל מאלקטיבי בייל בארכיטקטורה רומית ועד קורס הרווארד ביסודות מדעי המוח המוח נוירו.

יישום רדיקלי נוסף של האינטרנט לתמיכה בלמידה מכוונת עצמית ולא מוסדית הם יוזמות כמו חור בקיר וכן בית ספר בענןיוזמות. תוכניות אלה בנויות סביב אתוס של חינוך פולשני מינימלי שם ילדים וצעירים יכולים לגשת לטכנולוגיה דיגיטלית בכל עת, וללמד את עצמם כיצד להשתמש במחשבים ובאינטרנט על בסיס בקצב אינדיבידואלי. האתוס המנחה לתוכנית המקורית של חור-בקיר היה לאתר גישה לאינטרנט במה שארורה (2010, 691) מאפיינת כ- “מיקומים מחוץ לדרך, מחוץ למוח” ולא במסגרות רשמיות כמו בתי ספר או אוניברסיטאות. אכן, התוכנית’S קרדיט של חינוך פולשני מינימלי הוא אחד שאינו ממוסד באופן לא ממוסד, כאשר ילדים צפויים לעסוק באינטרנט ככלי חינוכי “ללא עלות וללא פיקוח כלשהו” (מיטרה 2010). נראה כי גישה זו חלה במיוחד על מיקומים כמו קהילות שכונות עוני בהודו וקמבודיה שבהם חוסר גישה לאינטרנט. ההרחבה האחרונה של היוזמה לבית הספר בענן מסמנת ניסיון להשתמש בכלי תקשורת מקוונים כדי לאפשר לחברי קהילה מבוגרים במדינות בעלות הכנסה גבוהה לפעול כמנטורים ו ידידותי אך בקיא מתווכים ללומדים אוטונומיים צעירים בקהילות בעלות הכנסה נמוכה. לפיכך נראה כי מתן גישה ותמיכה כזו עומדת בבסיס מה המונח של צוות הפרויקט “סביבות למידה מאורגנות בעצמן” וכן “למידה מופעלת על עצמה”- כך מתן אלטרנטיבה “לאלה שנדחו לימוד רשמי” במדינות בעלות הכנסה נמוכה (ארורה 2010, 700).

תוכניות, פרויקטים ויוזמות אלה מעידים על מגוון הדרכים בהן חינוך והאינטרנט התגשמו במהלך 20 השנים האחרונות. עם זאת, אולי הצורות המשמעותיות ביותר של חינוך מבוסס אינטרנט הן לחלוטין לא רשמי מקרים של למידה המתרחשים במהלך השימוש באינטרנט יומיומי. במובן זה האינטרנט’תמיכה מרומזת בצורות שונות של למידה לא פורמלית ניתן לראות בהשפעתו החינוכית המהותית ביותר (ראו ünlüsoy et al. 2014). כפי שתיארה האנתרופולוג התרבותי מימי איטו, ישנם ז’אנרים שונים של תרגול יומיומי מבוסס אינטרנט, שניתן לומר שהוא כרוך באלמנטים של למידה (ראו Ito et al. 2009). ברמה הבסיסית הוא הנוהג הפופולרי של השימוש באינטרנט כדי פשוט לבלות עם אחרים. לעתים קרובות צורות אלה של מבלים יכול לשפוך למקרים ממוקדים יותר של המונחים של ITO לעשות שטויות-אני.ה., פעילויות מונעות עניין ומרכזות יותר בחברותיות עמיתים, לרוב מעורבות חיפוש, ניסויים ומשחקים במשאבים. לאחר מכן, התנגשות זו יכולה להוביל לפעמים למחויבות האינטנסיבית יותר של מה ש- ITO תיאר כ-חוצה. אלה התקפים של השתתפות מרוכזת ואינטנסיבית בתוך קהילות מוגדרות של אנשים בעלי דעות דומות ובאופן דומה המונעים על ידי אינטרסים שכיחים ולעתים קרובות מתמחים. בתמיכה בכל הצורות הללו של לְמִידָה, ניתן לראות שימוש יומיומי באינטרנט כפעילות חינוכית מטבעה.

מציאות האינטרנט והחינוך

דוגמאות אלה – ורבות נוספות כמוהן – נתפסות כעת כהוכחה לאינטרנט’התרומה ההולכת וגוברת למה המשמעות של ללמוד ולהתחנך במאה העשרים ואחת. אין ספק, התפתחויות כמו MOOCs, כיתות כיתות שהופנו ולמידה מאורגנת עצמית יכולות להתברר כחינוך מחליפי משחק(מתלבש 2012). עם זאת, ההיסטוריה של הטכנולוגיה החינוכית במאה השנים האחרונות מעריכה אותנו כי השינוי הוא לעיתים רחוקות מייד באותה מידה אוֹ כפי שהסתכמו כמו שאנשים רבים היו רוצים להאמין. אכן, ההיסטוריה של מוֹדֶרנִי טכנולוגיות חינוכיות (החל מתומאס אדיסון’S אלוף של רצועות סרטים חינוכיות בשנות העשרים של המאה העשרים) התאפיין בדרך כלל על ידי קבוצות של מערכות יחסים מורכבות בעיצוב הדדי בין חינוך לטכנולוגיה (ראו קובאן 1986). במילים אחרות, חָדָשׁלעיתים רחוקות טכנולוגיות-אם בכלל-יש לכיוון אחד ישיר פְּגִיעָה או צפוי השפעה על חינוך. במקום זאת, לתרבויות ומסורות חינוך מבוססות יש גם השפעה הדדית עמוקה על הטכנולוגיות. כפי שההיסטוריון לארי קובאן (1993, 185) צפה בתמציתיות על חוסן בית הספר המדהים לגלים של התפתחויות טכנולוגיות רצופות לאורך שנות השמונים והתשעים של המאה העשרים, “המחשב פוגש את הכיתה – ניצחונות בחדר הכיתה.” בשאלה כיצד האינטרנט מעצב את החינוך בשנות העשרים, לפיכך עלינו לשאול גם את השאלה המתאימה כיצד החינוך מעצב את האינטרנט.

מנקודת מבט זו, אין זה מפתיע לראות את הצורות המצליחות ביותר של חינוך מבוסס אינטרנט ו למידה אלקטרונית להיות אלה שמשקפים ואפילו משכפלים טרום אינטרנט צורות חינוך כמו כיתות, הרצאות וספרים. זה גם לא מפתיע לראות את הוותיקים ארוכים דקדוק של מוסדות חינוך וחינוך רשמיים בעלי השפעה חזקה על צורות מתפתחות של חינוך מבוסס אינטרנט (Tyack and Cuban 1995). קח, למשל, את ההתמדה של פרקטיקות מוכרות כמו חלוקת ידע לתחומי נושא מובחנים, שימוש בהערכות אינדיבידואליות מדורגות או הסתמכות על מוּמחֶה מורים. למרות שהם מובנים, המשכיות אלה בהחלט מאמינים בטענות על טרנספורמציה רדיקלית ושיבוש הסטטוס החינוכי. לפיכך בניגוד ללהט המהפכני של כמה פרשנים, ניתן היה לראות שהאינטרנט הכי טוב פְּגִיעָה על חינוך איפה זה לֹא גורם לדפוסי השתתפות או תרגול חדשים באופן קיצוני. למשל, במקום להרחיב הזדמנויות חינוכיות לאלה שהוחרגו בעבר, עלייתו האחרונה של ה- MOOC במדינות כמו ה- U.ג. ובריטניה נראית בעיקר תומכת באנשים עם משאבים טובים, בעלי מוטיבציה גבוהה וכבר משכילה לעסוק בחינוך רב יותר (ובכך משכפלת מגמה המכונה כמה פרשנים חברתיים כאל ה אפקט מתיו). זה לא אומר ש- MOOC הם צורה לא משמעותית של חינוך – עם זאת, זה כן מציע שהעיקר שלהם פְּגִיעָה האם זה של הגדלת ולא הרחבת ההשתתפות החינוכית. אכן, השקפה זו אכן מרמזת על כך שחלק מהן קיצוני טענות על טרנספורמציה חברתית ושינוי המקיפים את MOOCs (וצורות אחרות של חינוך מבוסס אינטרנט) דורשות שיקול מדוקדק.

זה משאיר את כל הניסיונות לחזות את ההשפעה הסבירה של האינטרנט על צורות חינוך עתידיות בשטח לא ברור. כמובן, זה לא חכם להתאים השקפה צינית גלויה כי אין דבר חָדָשׁ על חינוך מבוסס אינטרנט בכלל-אני.ה., שההשפעות החינוכיות של האינטרנט הן פשוט מקרה של יין ישן בבקבוקים חדשים. עם זאת, לא פחות נבון להניח שאחת מהדוגמאות שניתנו עד כה בפרק בהכרח מבשר על שינוי מהותי בחינוך. האינטרנט בהחלט קשור לשינויים חינוכיים – ובכל זאת שינויים אלה הם מורכבים, סותרים, מפותלים ובהחלט מבולגן.

מהבחינה הזו, אולי הנושאים המשמעותיים ביותר שצריך לקחת בחשבון לגבי האינטרנט והחינוך הם סוציולוגיים, ולא טכניים, באופיין.

במובן זה, האינטרנט מבקש מגוון של שאלות אידיאולוגיות (ולא תשובות טכניות גרידא) על אופי החינוך בעתיד הקרוב. לפיכך, ככל שפרק זה מסתיים, עלינו להתרחק מהספקולציות האופטימיות הפולטות ביותר את הדיונים החינוכיים באינטרנט. במקום זאת, ישנן מספר השלכות חברתיות, תרבותיות ופוליטיות, אך פחות מכירות, המוכרות לעתים קרובות:

1.האינטרנט והגברת האינדיבידואציה של החינוך

ראשית, אם כן, היא האופן בו חינוך מבוסס אינטרנט מקדם אינדיבידואציה מרומזת של תרגול ופעולה. האינטרנט נחגג על ידי אנשי חינוך רבים כמגדיל את אחריותם של אנשים מבחינת בחירות בכל הקשור לחינוך, כמו גם להתמודד עם ההשלכות לבחירתם. כל צורות החינוך באינטרנט המתוארות בפרק זה דורשות רמות של תלות עצמית מצד האדם, כאשר הצלחה חינוכית תלויה בעיקר באדם’היכולת של הכוונה עצמית של מעורבותם המתמשכת בלמידה באמצעים מועדפים שונים. כמובן, בדרך כלל ההנחה היא שתעבוד לטובת הפרט ולרגע של מוסדות רשמיים. עם זאת, הרעיון של הלומד המותאם לעצמו, הקובע את עצמו, מבוסס על הנחה לא מציאותית שלכל האנשים יש יכולת לפעול בצורה סוכנתית ומוסמכת לאורך כל חייהם היומיומיים. בבאומן’מונחים (2001), הלומד המקוון המצליח הוא מישהו שיכול לפעול כאדם מוסמך דה פאקטו ולא אדם לְהֲלָכָה (אני.ה., מישהו שפשוט יש לו אינדיבידואליזם נעשה ל אוֹתָם). כמובן שרק מיעוט מיוחד של אנשים מסוגלים לפעול בצורה מועצמת ברובה. ככזה אינדיבידואליזציה זו של פעולה מובילה לכך שהחינוך הופך לתחום של סיכון מוגבר כמו גם הזדמנות.

סוגיות אלה מעלות מספר שאלות חשובות. למשל, עד כמה שווים אנשים ביכולת להפוך את החינוך אפשרויות שהאינטרנט מציע למעשה? כיצד החירויות החינוכיות לכאורה של האינטרנט גורמות לשיפור Unsfreedoms (כמו התגברות והרחבה של חינוך עֲבוֹדָה להגדרות ביתיות)? עד כמה הם מותאם אישית צורות של חינוך באינטרנט פשוט מקלות על התאמה אישית המונית של שירותי חינוך הומוגניים ותכנים? מה אופי הצורות הקולקטיביות של חינוך מבוסס אינטרנט? איך קהילות של הלומדים שהוקמו דרך האינטרנט שונים זה מזה מבחינת המגוון החברתי, התחייבות או סולידריות? האם האינטרנט מערער או אפילו שוחק רעיונות של חינוך כטובת ציבור?

2. האינטרנט והגידול של חינוך מונע נתונים

סוגיה משמעותית נוספת הקשורה למשמעות החינוכית המוגברת של האינטרנט היא הדרכים בהן מגדירים כעת נתונים ומידע מקוונים, כמו גם תיאור, חיי החברה. האינטרנט בהחלט הרחיב את המשמעות של מסדי נתונים, כריית נתונים, ניתוח ואלגוריתמים, כאשר ארגונים ומוסדות מתפקדים יותר ויותר באמצעות אוסף, צבירה וניתוח (Re) של נתונים של נתונים. באופן חיוני, האינטרנט מאפשר זאת עבודת נתונים להתקיים בקנה מידה המוני ומצטבר. נראה כי אנו חיים בעידן של נתונים גדולים שם מערכות ממוחשבות מציגות “כמויות אדירות של מידע המיוצר על ידי אנשים, דברים ואינטראקציות שלהם” (בויד וקרופורד 2012, 662).

איסוף וניתוח הנתונים המקוונים הוא כיום היבט מרכזי באופן הבנייה של פעולות והחלטות מתקבלות בתחומי חינוך רבים. כעת, למשל, המוני נתונים מקוונים נוצרים, נאספים ונאספים כתוצאה מהפעילויות מבוססות האינטרנט המתרחשות במוסדות חינוך-המגיעים מ פנים ניטור תנאי המערכת ל- פּוּמְבֵּי איסוף נתונים ברמות מקומיות, מדינה ופדרליות. נתונים אלה משמשים למגוון מטרות – כולל ניהול קורס פנימי, הגדרת יעד, ניהול ביצועים ומעקב אחר סטודנטים. תהליכים ושיטות דומים קיימים מבחינת השימוש בנתונים ברחבי מערכות חינוכיות – ממאגרי נתונים סטודנטים לביצועים טבלאות ליגה. יש כמובן יתרונות פוטנציאליים רבים למשמעות המוגברת של נתונים מקוונים. הייתה התלהבות רבה לאחרונה מהפוטנציאל של לימוד אנליטיקס-אני.ה., “המדידה, האיסוף, הניתוח והדיווח של נתונים על הלומדים וההקשרים שלהם, למטרות הבנה ואופטימיזציה של הלמידה והסביבות בהן הוא מתרחש” (Siemens et al. 2011, 4). באופן דומה, יש דיון הולך וגובר על כריית נתונים חינוכית וכן ניתוח אקדמי. כל השימושים הללו בנתונים דיגיטליים נראים כמובילים לתהליכים חינוכיים יעילים ושקופים יותר, כמו גם לתמוך באנשים למצב עצמי ו אבחון עצמי הלמידה שלהם (איינון 2013).

עם זאת, יש צורך ברור בזהירות בין היתרונות הפוטנציאליים הללו – לא פחות כיצד השכיחות המוגברת של הנתונים המקוונים בחינוך מעורבת בעיצוב מה שאנשים יכולים ואינם יכולים לעשות. לדוגמה, כיצד מיוצגים יחידים ולמידה שלהם על ידי נתונים שנאספים באופן מקוון? כיצד האינטרנט תומך בחיבור, בצבירה ובשימוש בנתונים אלה בדרכים שלא ניתן לפני כן? באיזו מידה הם יחידים’ התקשרויות חינוכיות נקבעות כעת על ידי פרופילי נתונים? כיצד משתמשים בנתונים מקוונים אלה בצורות של מעקב חזוי כאשר מחנכים ומוסדות חינוך משתמשים בנתונים הנוגעים לביצועים והתנהגות בעבר כדי ליידע את הציפיות על התנהגויות עתידיות? אילו היבטים של מעורבות חינוכית הם לֹא מיוצג בנתונים המקוונים שנאספו ומנותחים?

3. האינטרנט והמסחור הגובר וההפרטה של ​​החינוך

שלישית, הוא הצורך להכיר בתפקיד השחקנים המסחריים והפרטיים בצמיחת החינוך מבוסס האינטרנט. אכן, תפקידו של המגזר הפרטי הוא אינטגרלי לרבים מצורות החינוך מבוסס האינטרנט המתואר בפרק זה. לדוגמה, ההערכה היא כי שוק החינוך/הטכנולוגיה העולמי שווה למעלה מ -7 טריליון דולר, עם רמות מתפתחות של השקעות הון פרטיות בחינוך מקוון. מגוון של תחומי עניין מסחריים רב לאומיים כמו פירסון, קנגה ומקגרו-היל, מעורבים כעת מאוד בעסקי הלמידה האלקטרונית והספקת מקוונת של הוראה והדרכה-התחשבות עם אינספור חששות מסחריים קטנים יותר ומגוון ארגונים ללא מטרות רווח. ברור שחינוך מבוסס אינטרנט מסמן מהלך מובהק מ- כלכלה מתוכננת מודל בו מתן חינוך הוא במידה רבה שימור המוסדות המנוהלים על ידי המדינה (ראו Picciano ו- Spring 2013).

כמובן, ניתן לראות כי המעורבות המוגברת של האינטרסים המסחריים בחינוך המקוון יש יתרונות פוטנציאליים רבים. המגזר הפרטי מסוגל למקד משאבים טכנולוגיים ומומחיות ניכרת בנושאים חינוכיים. לעתים קרובות מניחים כי חינוך המסופק מסחרי מגיב יותר לדרישותיו לקוחות-אם זה ההעדפות המיידיות של הלומדים או דרישות כוח העבודה לטווח הארוך של עסקים ותעשייה. יתרה מזאת, כפי ש- Chubb and Moe (2012) סיבה, שיפור יכול לנבוע מתחרות בשוק בין ספקי חינוך פרטיים וציבוריים: “עם הזמן, [מוסדות למטרות רווח] עשויים לעשות דברים מדהימים עם הדרכה ממוחשבת-מקבילות דמיון של אפל או מיקרוסופט, עם התמריצים הנכונים לעבוד בהשכלה גבוהה-והם עשויים להעניק למלכ”רים עלית תחרות בריאה במתן תוכן חדשני ואיכותי גבוה.” אכן, הערעור של רבים מצורות החינוך מבוסס האינטרנט המתואר בפרק זה מבוסס על הבאת החידוש של המגזר הפרטי לשאת על חוסר היעילות של החינוך הציבורי. כפי שטען לאחרונה סבסטיאן ת’רון (מדען המחשבים זכה לפופולריזציה של מושג MOOC): “החינוך נשבר. תתמודד עם זה. זה כל כך שבור בכל כך הרבה קצוות, זה דורש קצת קסם עמק הסיליקון” (וולפסון 2013).

עם זאת האפשרויות לחדשנות מסחרית ו קֶסֶם עם זאת, ישנן מספר סיבות לאתגר את ההשפעה ההולכת וגוברת של האינטרסים הפרטיים בעיצוב אג’נדות חינוך בדרכים אלה. לדוגמה, כמה מחויבים זה מפיקים וספקים לטובת הציבור של טכנולוגיה חינוכית מעבר לענייני רווח ונתח שוק? בהתחשב בכך שחינוך הוא מרכיב אינטגרלי בקביעת סיכויי החיים של חברי החברה הפגיעים ביותר, עד כמה מתאים לעמק הסיליקון, הלך הרוח של סיכון-קפיטליסטי של סיכון גבוה סטארט-אפים עם שיעורי כישלון גבוהים צפויים? מהן ההשלכות המוסריות והאתיות של עיצוב מחדש של חינוך בקווי כוחות השוק וערכי המסחר? מדוע החינוך צריך להתכתב באופן אוטומטי עם צרכי הכלכלה הדיגיטלית?

4. האינטרנט והערכים המשתנים של החינוך

לבסוף – ואולי פחות מוחשי – יש גם תחושה שהאינטרנט עשוי לשנות את הבסיסים הפסיכולוגיים, הרגשיים והרוחניים של חינוך. לדוגמה, רבות מצורות החינוך המקוון שנדונו בפרק זה מרמזות על התרחבות מוגברת של חינוך לתחומים לא מוכרים בחברה ולחיי החברה – המובילים ל- An תמיד פועל מצב של מעורבות חינוכית פוטנציאלית. אכן, בכל זמן בכל מקום אופי החינוך המקוון כרוך בבירור בהרחבת החינוך והלמידה למסגרות ביתיות, עבודה וקהילתיות בהן חינוך ולמידה אולי לא היו בולטים בעבר. יש כאן הקבלות ברורות עם מה שבזיל ברנשטיין (2001) זוהה כ- “פדגוגיזציה מוחלטת של החברה”-אני.ה., חברה מודרנית שמבטיחה כי הפדגוגיה משולבת בכל תחומי החיים האפשריים. זה מעלה שאלות של מה שאובד אולי כאשר אדם מסוגל לעסוק בחינוך בכל עת היום ובכל ההקשרים? האם יש מה לומר על היכולת להתנתק מלחצי החינוך? הוא לומד הכי מתאים להקשרים ונסיבות מסוימים מאשר אחרים?

ניתן לומר כי רבים מצורות החינוך המקוון המתוארות בפרק זה ניתן לומר כי הם מסגרים את הלמידה (לרוב שלא במתכוון) כמאמץ תחרותי. לפיכך בניגוד לאפשר לאנשים ללמוד באופן הרמוני לצד אחרים, ניתן היה לראות באינטרנט כמכניס אנשים “מחזורים מעצבים אישיים, הכבושים באיחוד בתוך לולאות משוב-פעולה פרטניות. הם לומדים להפוך למשתפים עצמיים חרוצים, לקבל וליישם יעדים חיצוניים” (אלן 2011, 378). לפיכך, אמנם תחושת הישג על חשבון אחרים עשויה שלא להיות ברורה מייד, אך ניתן לראות באינטרנט אמצעי להומניזציה, התחפשות והעצמת הקונוטציות התחרותיות של למידה. המשך קו חשיבה זה, אפשר אולי אפילו לראות את האופי החלקי, המפולט, המונח משימה, מקוטע ולא רציף של חינוך מקוון ניכור רוחני-אני.ה., ניכור ברמת המשמעות, היכן תנאים של עבודה טובה תתנתק מה- תנאים בעלי אופי טוב (סנט 2012).

כל הנקודות הללו מתייחסות גם להתכתבויות בין האינטרנט וההיבטים הרגשיים המשתנים של מעורבות חינוכית. בפרט, ניתן לומר כי רבים מהצורות של חינוך מבוסס אינטרנט שתוארו קודם לכן בפרק זה (כמו בית הספר הווירטואלי או ה- MOOC) כרוכים בלמידה שנחווה על עילה פחות מיידית, פחות אינטימית ואולי יותר אינסטרומנטלית. נקודות אלה נבדקו בג’ונתן וולף’S (2013) השתקפויות אחרונות על מה שעלול לאבד כאשר הרצאה מתרחשת ברשת לעומת תיאטרון הרצאה פנים אל פנים. אמנם לרוב קשה לאתר את ההפחתה הללו, אך וולף הציע תכונות כמו המיידיות, הסרנדיפיות וה- אמיתית של החוויה החיה ללמוד לצד אנשים אחרים. בהחלט, התחושה המרוחקת והווירטואלית של למידה ברשת שונה מבחינה איכותית לתחושה המגולמת של למידה פנים אל פנים-הן בדרכים מועילות והן חסר תאים.

מסקנות

בין אם אחד מסכים עם אחד מהטיעונים האחרונים הללו ובין אם לא, ברור שהנושא של “האינטרנט והחינוך” צריך לגשת באופן בולט. הרטוריקה האופטימית בעיקר של טרנספורמציה ושינוי המקיפה כיום את האינטרנט והחינוך מסיחה את דעתם ממספר קונפליקטים ומתחים משמעותיים שצריך להכיר ולטפל בהם טוב יותר. זה לא אומר שעלינו לאמץ אנטגוניסטי לחלוטין אוֹ עמדה פסימית לחלוטין. אכן, רבים מה- נושאים אין להניח כי אין להניח כי באופן אוטומטי גורם לדאגה. אחרי הכל, ישנם אנשים רבים אשר יועברו על ידי צורות אינדיבידואליות יותר, אליטיסטיות, תחרותיות, מונעות שוק, כל-יכול. האינטרנט עובד בבירור עבור מיליוני האנשים שלומדים ברשת ברגע זה.

עם זאת, אמנם יכול להיות שהאינטרנט עוזר כמה אנשים לעסוק בחינוך בדרכים נוחות יותר, מעורבות ושימושיות יותר, נעשה טוב להכיר בכך שלא סביר שזה לא יהיה המקרה לכולם. כל שינוי בהובלת אינטרנט בחינוך מלווה במגוון השלכות לא מכוונות, השפעות מסדר שני, והשלכות בלתי צפויות. אולי הנקודה החשובה ביותר שיש לקחת בחשבון היא הנטייה השחוקה היטב של הטכנולוגיה הדיגיטלית לחזק דפוסים קיימים של מעורבות חינוכית-עוזרת אנשים שכבר עוסקים בהשתתפות עוד יותר, אך עושה מעט כדי להרחיב את ההשתתפות או להגיש מחדש את אלה שמתנתקים בעבר. בפרט, כל דיון בחינוך פוטנציאל של האינטרנט צריך להישאר מודע לתועלת המוגבלת של א תיקון טכני גישה להבנת חינוך עכשווי. אין לראות באינטרנט מוכן פִּתָרוֹן לחוסר יעילות לכאורה של המאה העשרים מוסדות חינוך או פרקטיקות – זה לא יוביל אוטומטית ללומדים מעורבים או בעלי מוטיבציה יותר, כוח אדם מיומן יותר, או עליית רמות אינטליגנציה וחדשנות לאומית. במקום זאת, סביר להניח שרבים מה- בעיות של חינוך עכשווי הם בעיקר חברתיים ותרבותיים, ולכן דורשים תגובות חברתיות ותרבותיות.

ככאלה, בעוד שיש הרבה מקום לשימוש מוגבר באינטרנט בתוך חינוך, כל טענה עבור שינוי וכן הַשׁבָּחָה יש לראות בעניינים מעוררי מחלוקת וניתנים לוויכוח, ולא מגמות בלתי נמנעות שלמחנאים אין ברירה אלא להסתגל אליהם. לחזור ולהדגיש נושא מפתח שצץ במהלך הדיון שלנו, העומד בבסיס כל הנושאים שהועלו בפרק זה הם שאלות באיזה סוג חינוך עתידי שמאמינים בהם. ככזה, תפקיד האינטרנט בשיפור, טרנספורמציה, או אפילו לשבש חינוך הוא עניין מורכב ועמוס אידיאולוגי עמוק שמעבר לנושאים טכניים כיצד להתאים אישית את מסירת התוכן החינוכי, או לתמוך בייצור וצריכה של תוכן מקוון. עתיד החינוך עשוי בהחלט להיות כרוך בשימוש מוגבר באינטרנט – אך לא ייקבע על ידיו.

הפניות

אלן, אנסגר.
“מייקל יאנג’ג עליית המריטוקרטיה: ביקורת פילוסופית.” כתב העת הבריטי ללימודי חינוך 59, לא. 4 (2001): 367–82.

ארורה, פייאל.
“תקווה-בקיר? הבטחה דיגיטלית ללמידה בחינם.” כתב העת הבריטי לטכנולוגיה חינוכית 41 (2010): 689–702.

באומן, זיגמונט.
החברה האינדיבידואלית. קיימברידג ‘, בריטניה: Polity Press, 2001.

ברנשטיין, בזיליקום.
“מפדגוגיות ועד ידוע.” באנה מוריס, איזבל נבס, בריאן דייויס והארי דניאלס, עורכים., לקראת סוציולוגיה של פדגוגיה: תרומתו של בזיל ברנשטיין למחקר. ניו יורק: פיטר לנג, 2001. 363–68.

בויד, דנה וקייט קרופורד.
“שאלות קריטיות עבור נתונים גדולים.” מידע, תקשורת וחברה 15, לא. 5 (2012): 662–79.

בוש, ג’ב ורוסאריו דוסון.
“האינטרנט מביא שינוי היסטורי בלמידה.” מיאמי הראלד, 25 ביוני 2013. http: // www.מיאמיירלד.com/2013/06/25/3470108/Internet-Brings-Historic-Shift.HTML#StoryLink = CPY (ניגש ל- 6 בספטמבר 2013).

Çelik, serkan, veli toptaş, and tuğçe karaca.
“אוניברסיטת iTunes: פוטנציאלים ויישומים.” פרוצדונדיה – מדעי חברתיים והתנהגותיים 64 (2012): 412–16.

צ’אטי, מוחמד אמין, מתיאס ג’ארקה וכריסטוף קוויקס.
“קונטיקטיביזם: מטאפורת הרשת של הלמידה.” כתב העת הבינלאומי לטכנולוגיית למידה 5, לא. 1 (15 בפברואר 2010): 80–99.

צ’אב, ג’ון וטרי מו.
“השכלה גבוהה’מהפכה מקוונת” וול סטריט ג’ורנל, 30 במאי 2012.http: // מקוון.WSJ.com/מאמר/SB10001424052702304019404577416631206583286.HTML (ניגש ל- 6 בספטמבר 2013).

קולינס, אלן וריצ’רד הלברסון.
חשיבה מחודשת מחדש בעידן הטכנולוגיה. ניו יורק: עיתונות המכללה למורים, 2009.

קובני, לארי.
מורים ומכונות: השימוש בכיתה בטכנולוגיה מאז 1920. ניו יורק: College College Press, 1986.

———. “המחשב פוגש בכיתה: כיתה מנצחת” שיא מכללת המורים 95, לא. 2 (1993): 185–210.

איינון, רבקה.
“עליית הנתונים הגדולים: מה המשמעות של חינוך, טכנולוגיה ומחקר מדיה?” למידה, מדיה וטכנולוגיה 38, לא. 3 (2013).

Ito, Mizuko, Sonja Baumer, Matteo Bittanti, Danah Boyd, Rachel Cody, Becky Herr-Stephenson, Heather a. Horst et al.
להסתובב, להתעסק ולהתענג על: ילדים חיים ולומדים עם מדיה חדשה. קיימברידג ‘, MA: MIT Press, 2009.

ג’רוויס, ג’ף.
מה גוגל תעשה? לונדון: קולינס, 2009.

חאן, סלמאן.
בית הספר העולמי היחיד. לונדון: הודר, 2012.

לוקין, רוזמרין.
עיצוב מחדש של הקשרים למידה: אקולוגיות עשירות טכנולוגיה, מרוכזות לומדים. לונדון: Routledge, 2010.

מיטרה, סוגאטה.
“תן להם מחשב נייד וקבוצת תלמידים ילמדו את עצמם.” אַפּוֹטרוֹפּוֹס, מוסף חינוכי, 19 באוקטובר 2010.

מרפי, דאגלס.
ארכיטקטורת הכישלון. וינצ’סטר, בריטניה: אפס, 2012.

אוינגר, דיאנה G.
מחליפי משחק: טכנולוגיות חינוך ומידע. וושינגטון ד.ג.: חינוך, 2012.

Picciano, Anthony G., וג’ואל אביב.
מתחם החינוך האמריקני הגדול-תעשייתי: אידיאולוגיה, טכנולוגיה ורווח. לונדון: Routledge, 2013.

סנט, ריצ’רד.
יחד: הטקס, התענוגות והפוליטיקה של שיתוף פעולה. לונדון: אלן ליין, 2012.

סימנס, ג’ורג ‘.
“קונטיטיביזם: תיאוריית למידה לעידן הדיגיטלי,” Elearnspace, 12 בדצמבר 2004. http: // www.Elearnspace.org/מאמרים/קונטיטיביזם.HTM (ניגש ל- 6 בספטמבר 2013).

סימנס, ג’ורג ‘, דראגן גאצ’ביץ’, קרוליין הית’ורןווייט, שיין דוסון, סיימון בקינגהאם שומם, רבקה פרגוסון, אריק דובל, קטרין ורברט וראיין ס. י. ד. אוֹפֶה.
ניתוח למידה פתוחה. נ.עמ ‘.: החברה ללימוד אנליטיקס מחקר, 2011.

סטפנס, דייל ג’יי.
פריצת השכלתך. לונדון: Penguin Press, 2013.

Subrahmanyam, Kaveri ו- David Smahel,
נוער דיגיטלי: תפקיד המדיה בפיתוח. ברלין: שפרינגר, 2011.

טפסקוט, דון.
דיגיטלי מבוגר: איך דור הרשת משנה את העולם שלך. ניו יורק: מקגרו היל, 2009.

תומאס, דאגלס וסילי בראון, ג’ון.
תרבות למידה חדשה. צ’רלסטון, SC: CreateSpace, 2011.

טייק, דייוויד וקובני, לארי.
התמודדות לכיוון אוטופיה: מאה של רפורמה בבית הספר הציבורי. קיימברידג ‘, תואר שני: הוצאת אוניברסיטת הרווארד, 1995.

Ünlüsoy, asli, mariëtte de haan, קווין לינדר וביט וולקר.
“לימוד פוטנציאל בנוער’רשתות מקוונות.” מחשבים וחינוך (צפוי, 2014).

וויטבי, גרג.
חינוך Gen Wi-Fi: כיצד אנו יכולים להפוך את בתי הספר לרלוונטיים למנהיגי המאה ה -21. סידני: הרפר קולינס, 2013.

ווילינסקי, ג’ון.
“קָדִימָה” ב- Charalambos Vrasidas, Michalinos Zembylas ו- Gene V. זכוכית, עורכים., תקשוב לחינוך, פיתוח וצדק חברתי. שרלוט, צפון קרוליינה: גיל מידע, 2009. Xi-xiv.

מאמר על ההשפעה של שימוש באינטרנט על בני נוער

מדגם חיבור זה נתרם על ידי סטודנט כדי לעזור לקהילה האקדמית. מאמרים המסופקים על ידי סופרי Edubirdie בדרך כלל מעלים את דגימות התלמידים.

הפרוגרסיביות והטרנספורמציה של הטכנולוגיה באמצעות יצירתיות, המצאה וחדשנות הקלו על העולם כולו לגישה בכל נקודה שרוצים לגשת אליו מכל מקום שהוא נמצא. לפיכך, האינטרנט הפך את העולם לקל את נקודת המפגש הן בעסקים, בחינוך, בציוויליזציה ובפיתוח. זה נתן לאנשים מרחב לעשות פעילויות שונות בזמן שהם נמצאים בביתם בלי לנסוע בהכרח אל וממנו. יתר על כן, האינטרנט ממלא תפקיד חיוני וחשוב במוסדות הלמידה, סוכנויות וממשלתי, חברות, גורמים עסקיים וארגונים לא ממשלתיים. זה הפך את העבודה לקלה יותר, פשוטה ונגישה במיוחד מבחינת יעילות התקשורת. וכל מי בעולם המודרני הזה יכול לדעת ולהבין מה קורה ברחבי העולם בגלל הזמינות והגישה של האינטרנט. השימוש באינטרנט בקרב בני הנוער גדל במהירות והם מהווים חלק מהקבוצה הגדולה בעולם המשתמשת באינטרנט בפעילויות יומיומיות. לפיכך, מאמר זה בוחן דרכים בהן נערים משתמשים כיום באינטרנט, את ההשפעה של נערים המשתמשים באינטרנט כיום ומה ניתן לעשות כדי להנחות את הנערים להשתמש באינטרנט ביעילות לטובתם שלהם.

דרכים בהן נערים משתמשים באינטרנט כיום

האינטרנט איפשר לבני הנוער להיות מסוגלים ללמוד מקוון במיוחד קריאה וללמוד נושאים רלוונטיים הקשורים לקורסים ולנושאים שלהם המשפיעים עליהם באמת בחיים בדרך זו או אחרת. לדוגמה, נערים יכולים להשתמש באינטרנט לצורך ביצוע וללמוד קורסים מקוונים ממוסד המציע קורסים רלוונטיים התואמים את המשמעת והתחום שלהם. זה איפשר לבני הנוער לבצע את עבודת הקורס שלהם בכל מקום שהם ללא הרס והפרעה מפעילות יומיומית אנושית כמו תחבורה שלעתים נובעת לתאונות דרכים

המדיה החברתית בחברה מודרנית זו הפכה לתחום תוסס ופעיל העסוק בבני נוער. נערים משתמשים באינטרנט באינטראקציות במדיה החברתית כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר ו- WhatsApp בהעלאת תמונות ובגמות עם הנושאים הנוכחיים בהקשר מסוים, כמו הנושאים החברתיים, הנושאים הפוליטיים והנושאים הכלכליים המשפיעים עליהם. אינטראקציות במדיה חברתית גם אפשרו ויצרו מודעות בקרב הנערים על המתרחש ואיפה’זה קורה. לדוגמה, ההתקפה האחרונה של ריברסייד, בה ניתן היה להתפשט המידע ברחבי העיר ניירובי ובמדינה בכלל דרך פלטפורמת המדיה החברתית וכולם נעשו ערניים על מה’זה קורה.

צעירים רבים יצרו כיום אתרים מקוונים על ידי שימוש באינטרנט כדי להעביר מידע שיוצר מודעות, רגישים ומעצימים את הנערים על חברתיים, כלכליים, פוליטיים, רוחניים, סביבתיים וטכנולוגיים שונים. זה איפשר לבני נוער רבים לקרוא ולהבין כיצד עליהם להתמודד עם כמה סוגיות חיוניות משני הממדים ולהפחית את האתגרים המכריעים המשפיעים עליהם בחיי היומיום שלהם. לדוגמה, הבלוג של סינתיה לא מאולף על ידי סינתיה ניונגסה המדגיש על העצמת הנוער ובבוקר מחכה על ידי פרנסיס וואצ’ירה המדגיש את הצמיחה הרוחנית.

צעירים רבים משתמשים כיום באינטרנט כדי לעסוק בעסקי שיווק מקוונים המסייעים להם להרוויח את חיי היומיום שלהם ולקיים את עצמם. לדוגמאות, נערים רבים משתמשים באינטרנט כדי להיות סוכנים במכירה ושיווק מוצרים מקוונים של ג’ומיה. יתר על כן, נערים רבים הקימו עסקים מקוונים, כמו בגדי אופנה ועיצוב, נעליים ומוצרים, שם הם מסוגלים לפרסם ולשווק באופן מקוון ולבצע מכירות. מעורבות זו אפשרה לנערים רבים לרכוש עצמאות פיננסית מכיוון שהם יכולים להשתמש באינטרנט כדי לגרום להם להיפגש.

האינטרנט בקרב הנערים איפשר להם לעבור קילומטר נוסף במחקרים כדי לשפר את היצירתיות והחדשנות הקיימים וזה תרם ועדיין תורם את המצאתם של רעיונות גדולים שהופכים לתשובות לאתגרים שונים שאנשים מתמודדים איתם בחייהם. לדוגמה, אפליקציית המצאת הכסף בה ניתן לקבל הלוואה בקלות כמו טלה וסניף בקניה. יתרה מזאת, האינטרנט איפשר לבני הנוער לחקור חומרים חיוניים בנושאים המשפיעים עליהם במיוחד באקדמאים שלהם, שם הם מסוגלים לחקור את מה שהיה שם ולמצוא פיתוח ותיאוריות חדשות חיוניות בפתרון בעיות חיי אדם.

השפעה חיובית של נערים המשתמשים באינטרנט כיום

פורסטר יצירתיות וחדשנות

השימוש באינטרנט בקרב בני הנוער כיום יצר בסיס ליצירתיות ולחדשנות, שם הם מסוגלים להמציא רעיונות חדשים כמו אפליקציות סלולריות, e.ז. סניף וטלה, שממלאים תפקיד נהדר בהבטחת אנשים יכולים לגשת להלוואות מיידיות. יתר על כן, לאורך כל המעורבות המקוונת וקריאת תוכן מקוון נערים מציגים רעיונות טריים שהם יסודות במיגור הסכסוכים האנושיים והקלה של סוגיות חברתיות קיימות. במקרים האחרונים האחרונים הצליחו בני נוער לנהל סנגור מקוון ושדלנות על הצורך של הממשלה לקיים את זכויותיהם ולקדם את ההון החברתי לכולם.

משפר את תקן החיים בקרב הנערים

נערים מסוגלים לעבוד באופן מקוון ולקבל כמה הכנסות חיוניות שמילאו תפקיד חיוני בהפחתת רמות העוני ושיפור פרנסתם לאורך כל הדרך. יתר על כן, נערים משתמשים באינטרנט כדי לבצע סנגור ושדולה לצורך הזדמנויות עבודה שבהם ברוב המקרים הם יכולים להכיל אותו בענפי תעסוקה שונים ולהתפרנס.

יוצר הזדמנויות עבודה בקרב הצעירים

נערים הצליחו ליצור הזדמנויות עבודה משלהם באמצעות כתיבת תוכן, פרסום מקוון של המוצרים, עיצוב האופנה ופיתוח אפליקציות חדש. זה הגביר

מעצים את הנערים

תוכן ובלוגים מקוונים רבים מדגישים על בני נוער הנוטלים אחריות פעילה של חייהם באמצעות שינוי הגישה שלהם, רכישת מיומנויות חדשות ובניית יכולות משלהם וניצול ההזדמנויות הקיימות. זה ראה נערים רבים נכנסים לתנאים של מי שהם ועוברים מאזור הנוחות שלהם ולהתחיל לעשות עסקים מקוונים בתחום האינטרסים שלהם.

חסוך את הזמן שלך!
אנחנו יכולים לטפל במאמר שלך

• עריכה ועיצוב נאותים
• עדכון חינם, עמוד שער וביבליוגרפיה
• מחירים גמישים והתחייבות בחזרה

לטפח את הוד מעלתם האקדמית

בימים מודרניים אלה האינטרנט הפך לחשיבות רבה במיוחד כשמדובר באקדמאי, הסיבה. זה מטפח מעלות אקדמית מכיוון שבני הנוער יכולים לגשת לסוגים שונים של חומרי לימוד באופן מקוון.

השפעה שלילית של נערים המשתמשים באינטרנט כיום

טיפוח ניצול של אופי נוער ומוסר

נערים רבים משתמשים באינטרנט כדי לצפות בסרטים וסרטונים שמשחים את דעתם כמו צפייה בתכני וידיאו פורנוגרפיים, אלה ניצלו את דמותם ואת המוסר שלהם במיוחד בכל מה שקשור לעיסוק במין מוקדם שיש לו השלכות הרסניות לכל חייהם. הצפייה בתוכן זה הפכה הרסנית כאשר הנערים רוצים לתרגל את מה שהם צפו, מה שמוביל להשפלת אופי מוסרי.

מוריד את ההערכה העצמית שלהם

השימוש באינטרנט בקרב בני הנוער הפך לחיוני בכך שבני נוער לא יכולים להיות בעלי מוח עצמאי, מכיוון שהם מאמינים שהכל נמצא ברשת. תסמונת תלות יתר זו גרמה לנערים שלא לבנות את ההערכה העצמית שלהם במיוחד בסביבת הלמידה, שם הם משתמשים בפלגיאט כאשר ניתנים לו הקצאת קורס. זה גם מטפח עצלנות ומרתיע את עבודת היד.

מוביל להפרה של זכויות האדם

נערים רבים המשתמשים באינטרנט כדי להתעלל באחרים, במיוחד ההפרה המגדרית של נשים הפכה לחיונית מקוונת מכיוון שבני נוער משתמשים במילים פוגעות כאשר מעבירים מידע בפלטפורמות המדיה החברתית שראו את המין האחר סובל משככים בגלל תקיפת המדיה החברתית.

מוביל לפשעי סייבר

השימוש באינטרנט בקרב בני הנוער התברר כאזור מושחת במיוחד לבני הנוער שאחרי גונבים באינטרנט מאחרים. יש מגדילים מקרים של פשעי סייבר בגלל נערים המשתמשים באינטרנט כדי לפרוץ אנשים אחרים’S חשבון וגניבת כסף או גישה למידע מכריע ושימוש במידע כדי להשפיל אותם בציבור או להשתמש בו כדי לבקש מזומן. במקרים רבים זה נחת את הנערים לבעיות מכיוון שכאשר הם נתפסים הם מתמודדים עם ההשלכות החוקיות אשר במקרים רבים שולחים אותם למאסר.

מטפחים מתנודדים בין הנערים

נערים מכוונים כעת את האנרגיה והכוח שלהם על ידי שימוש באינטרנט כדי לשחק במשחקי גבלים כמו הימורים. אלה הפכו את ההפסדים של בני נוער למזומנים רבים ולהתאבד באירועים שונים.

גורמים המסייעים לנוער להשתמש באינטרנט בצורה יעילה לטובתם

חינוך טרנספורמטיבי

לדוגמה, יצירת מודעות ורגישות לשימוש יעיל ויעיל באינטרנט בקרב בני הנוער, הדבר יסייע להפחית את אירועי הנערים השונים של נערים המשתמשים בהם והתעללות באינטרנט באמצעות התעללות ולא יצירת רעיונות חדשניים.

ניסוח ויישום מדיניות המנחה את השימוש באינטרנט

יש לאכוף את הכללים והתקנות שינחו את השימוש באינטרנט במיוחד באופן מקוון, כך שהנערים מודעים לתוצאות של הפרת אנשים אחרים’S זכויות. זה יעזור לרסן את ההפרה המגדרית של נשים וגם יספק הנחיה למצב הפעולה בעת השימוש באינטרנט בקרב הנערים.

חסימת אתרים שמושחתים את אופי הנוער והמוסר

לדוגמה, יש לחסום את האתרים הזורמים סרטונים פורנוגרפיים כדי להפחית את ההתעללות במין בקרב הנערים. זה יעזור לבני הנוער באחוזים גדולים יותר על שליטה מינית מכיוון שלא ניתן לגשת יותר לאתרי הזרזים המקדמים עוררות מינית.

הגדרת יוזמה מקוונת להעצמת נוער

לדוגמה, הקמת יוזמה מקוונת המודיעה לבני הנוער לקחת אחריות פעילה לשימוש באינטרנט וביוזמה צריכה לעודד את הנערים להתמקד בשימוש באינטרנט כדי לבנות את כישוריהם, הידע, יכולותיהם ויכולותיהם ולא לבזבז זמן צפייה בתוכן מיותר.

סיכום

ניכר שבני נוער יכולים להשתמש באינטרנט לרווח האישי שלהם ולבנות את החברה שלהם בדרכים שונות ובאותה אופן הם יכולים להשתמש באינטרנט כדי להרוס, לשבש, להרוס ולהשפיל את הקיום המוסרי והערכים של החברה. לפיכך, צעירים צריכים לקחת אחריות פעילה להשתמש באינטרנט בידיעה שיש יתרונות רבים וקיימים ויש גם השלכות קיימות עבור אלה המשתמשים באינטרנט כדי לעשות דברים מיותרים.

הפניות

1. ‘הבנת תרבויות מדיה: תיאוריה חברתית ותקשורת המונית’. ניק סטיבנסון. https: // מלומד.גוגל.com/מלומד?HL = EN & AS_SDT = 0%2C5 & Q = אפקטים+של+אינטרנט+בין+הנערים+ו- BTNG =

וודא שאתה מגיש חיבור ייחודי

הכותבים שלנו יספקו לך מדגם חיבור שנכתב מאפס: כל נושא, כל מועד אחרון, כל הוראות.

נסה את Edubirdie

ציין דף זה

מאמר על ההשפעה של שימוש באינטרנט על בני נוער. (2022, 01 בספטמבר). Edubirdie. הוחזר ב -16 במאי 2023, מ- https: // edubirdie.com/דוגמאות/חיבור-על-השפעה של אינטרנטר-שימוש-על-ים/

“מאמר על ההשפעה של שימוש באינטרנט על בני נוער.” Edubirdie, 01 בספטמבר. 2022, Edubirdie.com/דוגמאות/חיבור-על-השפעה של אינטרנטר-שימוש-על-ים/

44 השפעות חיוביות של אינטרנט על חינוך, חיים, חברה ותלמידים

מכיוון שגישה דיגיטלית הפכה לסטנדרט לכל תחומי החיים, ראינו כי לעולם הדיגיטלי יש השפעות חיוביות רבות. זֶה’לא לומר שהתרבות הדיגיטלית לא’יש גם כמה השלכות שליליות גם כן; זה כן, אבל מה שווה החופש שלך?

באופן מציאותי, היתרונות עולים בהרבה על החסרונות של להיות מקוון. ללא ספק, האינטרנט נקשר להשפעות חיוביות רבות. זה איפשר לרעיונות להתחבר לאנשים אחרים ולהתפשט כמו אש בשדה קוצים, במיוחד במדע ובטכנולוגיה.

לדוגמה, פסיכולוגים המציאו תיאוריות רבות המבוססות על נתונים שנאספו באינטרנט. בדרך זו, האינטרנט מסייע בעיצוב החברה ובשקפותיה בנושאים חברתיים.

ההשפעה החיובית של האינטרנט על החינוך

האינטרנט סיפק למורים משאבים רבים נוספים שיעזרו להם ללמד את תלמידיהם ביעילות. מורים יכולים להשתמש בתוכניות צ’אט בווידיאו כמו Skype ו- Google Hangouts, שהם בחינם וקלים לשימוש.

התלמידים יכולים לקיים אינטראקציה זה עם זה בזמן שהם עובדים על תוכנית השיעורים; הם יכולים גם לשתף משוב על מה שהכי מתאים לשיעור. כיצד תכנית השיעור מועילה לסטודנטים?

בדרך זו המורה יכול להשתפר בכישורי ההוראה שלו בגלל תשומות של תלמידים עמיתים. להלן כמה השפעות של האינטרנט על התלמידים’ חינוך.

1. שיפור בחינוך

האינטרנט יכול לעזור לתלמידים ללמוד בכך שהם מספקים להם ידע, כמו גם על ידי עידודם לקיים אינטראקציה עם אנשים אחרים. זה גם מאפשר לתלמידים לתקשר ולשתף מחשבות ורעיונות למרות שהם במדינות שונות.

2. ביצועים אקדמיים

האינטרנט יכול גם לעזור לסטודנט בשמירה על ביצועים אקדמיים טובים. זה מקל על סטודנט לגשת לאינטרנט ולהדפיס עותקים של השיעור אם צריך. זה גם מספק את ההזדמנות להשיג מידע ולקרוא מאמרים בנושאים שונים.

3. עדיף ללמוד

דרך האינטרנט, סטודנט יכול ללמוד ממגוון מקורות שונים כמו ספרי לימוד, בלוגים וכתבי עת דיגיטליים. עם הזמן התלמיד לומד להבחין בין מקורות מידע שונים. זה מסייע להם בשיפור כישורי הלמידה שלהם.

4. מיומנויות וידע

האינטרנט יכול גם לעזור לתלמיד לבנות מיומנויות וידע. הסיבה לכך היא שיש להם גישה לקורסים ומדריכים מקוונים שיעזרו להם לשפר את כישוריהם.

5. חשיבה יצירתית

בעולם החינוך אנו רואים ביצירתיות מיומנות מכריעה על מנת להשלים בהצלחה משימות ולהשיג הצלחה. האינטרנט הקל על העברת ידע ורעיונות מאדם לאדם אחר, ומאפשר פיתוח חשיבה יצירתית.

6. פיתוח קריירה

בנוגע לפיתוח קריירה, האינטרנט עזר לתלמידים בחיפוש העבודה שלהם. הם יכולים להגיש בקשה למשרות דרך האינטרנט ולהושיט יד למעסיקים כדי לקבוע אם הם מעוניינים בפרופיל שלהם.

7. לבנות ביטחון

חינוך מקוון עזר לאנשים רבים לבנות אמון בעצמם. הסיבה לכך היא שהיא עוררה למידה עצמית ועוזרת לאנשים להתחבר לאנשי מקצוע אחרים בתחום. זוהי דרך ללמוד יותר על הנושא והבנה טובה יותר של הנושא.

8. אינטראקציה עם עמיתים

האינטרנט מילא תפקיד חיוני בסיוע לתלמידים לקיים אינטראקציה עם בני גילם. לימוד חומר כמו ספרים, בלוגים, הדרכות ומרחב הסייבר תרמו כולם לפיתוח אינטראקציות חיוביות של עמית סטודנטים.

9. מקורות למידה אלטרנטיביים

האינטרנט סיפק מקור למידה אלטרנטיבי לתלמידים שיכולים’זה לא יעשה את זה בבתי ספר קונבנציונליים. ישנם אלפי קורסים מקוונים שיעזרו לסטודנטים בלימודים. יש לו גם הרבה בלוגים ומאמרים ספציפיים לנושאים שתלמיד יכול לקרוא.

10. מיומנויות חברתיות

בתחום החינוך, האינטרנט תרם להתפתחות מיומנויות חברתיות. זה עזר לתלמידים ללמוד יותר על אנשים מתרבויות ומדינות שונות אחרות.

הסיבה לכך היא שהיא שימשה לפיתוח קשרים חזקים בין תלמידים, מורים והקהילה.

11. תוצאות טובות יותר

מחקרים הראו כי האינטרנט יכול להגדיל את הביצועים האקדמיים.

מחקר באוניברסיטת הרווארד מצא כי לסטודנטים שהשתמשו באינטרנט היו תוצאות טובות יותר מאלו שלא השתמשו בה. HBR מפרסם מאמר לאן הלמידה המקוונת עוברת הלאה , על חשיבות האינטרנט.

12. למידה לכל החיים

האינטרנט עזר לאנשים רבים ללמוד מיומנויות לכל החיים באמצעות התפתחות עצמית והכשרה מקצועית. הסיבה לכך היא שהיא מאפשרת גישה מהירה למגוון עצום של משאבים המועילים במקום העבודה.

13. העצמה

האינטרנט מעניק לתלמידים הזדמנות נהדרת להעצים את עצמם. הסיבה לכך היא שהם יכולים ללמוד יותר על היצרים שלהם ולהגדיר לעצמם יעדים.

זה מעצים אותם באמצעות שיתוף ידע, הזדמנויות למידה ובניית קריירה דרך האינטרנט.

14. מחקר שוק

בתחום החינוך אנו רואים באינטרנט כלי מועיל למחקר שוק. לדוגמה, מורים יכולים להשתמש באינטרנט כדי לחקור תחומי פעילויות שונים וללמוד יותר על התלמידים שלהם’ צרכי.

15. הזדמנויות עבודה

עבודות מקוונות נפוצות בעולם החינוך. לדוגמה, התלמידים יכולים להשתמש באינטרנט כדי לחפש הזדמנויות עבודה ולהגיש בקשה אליהם ישירות.

זוהי דרך מועילה מאוד למצוא עבודה ולקבל הכנסה. כמה הזדמנויות אחרות לתלמידים הן פרילנסינג, מה שמאפשר לתלמידים סיכוי להשתמש בכישוריהם לשימוש.

16. למידה אלקטרונית

האינטרנט מועיל גם לבתי ספר ומכללות על ידי מתן להם מתקני למידה אלקטרונית. זה מקל על התלמידים לגשת למשאבים באופן מקוון, כמו תוכניות שיעורים מעודכנות וחומרים מעודכנים.

17. הפחתת מתח

האינטרנט עזר גם להפחית את הלחץ בקרב התלמידים. הסיבה לכך היא שהם יכולים להתחבר למדיה החברתית ולבקש ייעוץ מאוהבים אנשים שאכפת להם מהם.

זה עוזר להפחית רגשות של בדידות ובידוד, שהם מלחיצים מאוד עבור אנשים רבים.

18. התפתחות המוח

התפתחות מוח היא תהליך חשוב, במיוחד בתחום החינוך. האינטרנט סיפק לאנשים הזדמנויות לעורר התפתחות מוחית על ידי מתן משאבים ונתונים שניתן להשתמש בהם בלמידה.

19. חינוך לפי דרישה

קורסים מקוונים, חונכים וקורסים הם רק חלק מהדרכים הרבות לשפר את החינוך. הסיבה לכך היא שכל אחד ללא קשר למקום מגוריו או שמצבם יכול ליהנות מחינוך לפי דרישה.

20. שיתוף פעולה

האינטרנט עזר לאנשים לשתף פעולה עם תקציבים, קהילות וקבוצות תמיכה. זה גם עזר להם לשתף את כישוריהם וכישרונותיהם, ובכך לחזק את הקהילה שלהם וליצור רעיונות חדשניים.

השפעות חיוביות של האינטרנט על אורח החיים היומי שלנו

1. הגדל את הידע והלמידה
2. הגדל מיומנות ומיומנויות
3. הזדמנויות נוספות בתחום
4. תמיכה במשרות וקריירה
5. יותר עצמאות והסתמכות עצמית
6. תקשורת עם חברים/עמיתים
7. הגברת היצירתיות
8. הצלחה אקדמית
9. מורים ומשפרת מיומנויות חברתיות

השפעות חיוביות של האינטרנט על התלמידים

1. גישה למידע ומשאבים
2. תקשורת עם עמיתים ומחנכים
3. שיתוף פעולה בין מחנכים, סטודנטים והורים
4. פיתוח מיומנויות חשיבה וחשיבה ביקורתית
5. עניין מוגבר בעבודת בית הספר בגלל הזמינות של פריטי בית ספר טיפוסיים באופן מקוון כגון תכניות שיעורים, משאבי הוראה וכלי הערכה
6. השימוש בטכנולוגיה לשיפור שיטות הוראה, טכניקות ומיומנויות
7. הזמינות של תכנית לימודים מקוונת, תוכניות שיעורים ומשאבים
8. משוב ומשוב על איכות השירותים הניתנים על ידי מדריכים, מוסדות חינוך או ספקי שירותים מקוונים אחרים.
9. איזון הצרכים של למידה מסורתית לעומת מקוון

השפעות חיוביות של האינטרנט על החברה

1. למידה מקוונת עוזרת לחברה עם מספר קטן יותר של מורים
2. למידה מקוונת מספקת את “סטודנטים שאינם מסורתיים” לקבל גישה לחינוך
3. ניתן לפתח חברה אם יש להם גישה לחינוך, המסופקת על ידי האינטרנט
4. חינוך מקוון יכול לעזור להגן על החברה מפני מחלות בטווח הרחוק
5. עבור החברה, השימוש באינטרנט לחינוך הוא לקדם מגדר, גזע ושוויון חברתי
6. ניתן להשתמש באינטרנט לקידום שיתוף פעולה ושיתוף פעולה בין אנשים רבים ברחבי העולם

שאלות נפוצות

מהם היתרונות של למידה מקוונת?

אנו מפרטים כמה מהיתרונות של הלמידה המקוונת להלן:
• גישה נוחה לסביבת הלמידה
• ניתן לעשות בכל עת ובכל מקום, עם לחץ נמוך
• יכול להתמקד ביעדים מרובים בפעם אחת ולפקח על ההתקדמות
• למידה מקוונת מאפשרת לקבל יותר ידע ומיומנויות.

מהם היתרונות של למידה מקוונת למשפחות?

בהתאמה עם היתרונות לעיל, היא רשמה את היתרונות של המשפחה שלהלן:
• הורים יכולים לשלוט על מה שילדם לומד
• מאפשר לילדים ללמוד בסביבה בטוחה בבית
• עוזר לילדים לפתח מיומנויות דמיון, יצירתיות ופתרון בעיות
• עוזר לילדים להיות מעורבים באופן פעיל.

מהן ההשפעות החיוביות של האינטרנט על בני נוער?

1. עוזר לנוער לפתח התנהגויות חיוביות כמו שיתוף פעולה ועבודת צוות.
2. למידה מקוונת עוזרת לנוער לחקור דברים חדשים, ליהנות ולהיות יצירתיים.
3. למידה מקוונת עוזרת לבני נוער להרגיש יותר בטוחים ולפתח תחושת הישג בחיים.
4. למידה מקוונת מאפשרת לבני נוער להכיר את חבריהם לכיתה ולמורים שלהם.
5. זה הופך את בני הנוער להיות ממוקדים יותר בחינוך ולא בבידור או דברים אחרים התורמים לכישלון אקדמי.

מילים אחרונות

אם אנו מסיקים את כל הדיון שלנו על ההשפעות החיוביות של האינטרנט, אנו יכולים לומר שזה הראה פיתוח בחינוך וגם עזר לאנשים’חי להיות נוח יותר, תוך שימוש בטכנולוגיה.

באינטרנט’היעדרות, העולם הזה לא היה יודע מה הטכנולוגיה, וגם לא היה’לא יודע על ההתקדמות שהתרחשה ברשת. בשנים האחרונות השימוש בטכנולוגיה חרג מהציפיות שלנו וגם השפיע על חיינו בצורה חיובית.

תאר לעצמך אם האינטרנט לא הומצא, אז איך היה העולם עכשיו? בסופו של דבר, האינטרנט נתן לנו דרך חדשה לחיות.

בזכות האינטרנט אנו יכולים לשתף את המחשבות שלנו ולתקשר עם אנשים שונים מכל העולם.

מקווה שנהנית מהמאמר שלי.

הבלוג של OE

קבל תובנה לגבי מוחם של האקדמאים שלנו וצוות הקריאייטיב החינוכי כאן במאמרים של אוקסברידג ‘. החל מהדרכה מומחית ועצות מעשיות בנושא כתיבת מאמרים וכתיבת עבודת גמר, לפרשנות על עניינים אקדמיים עכשוויים, הבלוג שלנו מכסה את כל הדברים הקשורים לסטודנטים, במטרה לעזור לך לעשות טוב יותר בתקופתך באוניברסיטה.

25 בספטמבר 2011

זה אולי נראה כמו שאלה מאוד ברורה – שפע המשאבים, המידע והתקשורת הקיימים באינטרנט פתח עולם חדש לגמרי של אפשרות עשירה לסטודנטים ברחבי כדור הארץ. אנשים רבים היו טוענים ללא מחשבה שנייה שהאינטרנט היה דחיפה נפלאה לחינוך. עם זאת, לצד החיוביות מגיעה בטן אפלה של רמאות, פלגיאט, בריונות והונאה, שלרבים מאמינים שהיא כל כך מזיקה עד שהיא מסתכנת בהשמדת עולם החינוך כפי שאנו מכירים אותו.

הטוב

תִקשׁוֹרֶת

היכולת לתקשר עם תלמידים ומורים אחרים ברחבי העולם אפשרה לחינוך של המאה ה -21 להתעלות על המרחק הגאוגרפי וגבולות פיזיים כמו שלא היה מעולם. לפתע ניתן לשתף רעיונות ותיאוריות חדשות ביבשות, עולמות מחשבה חדשים לחלוטין זמינים לתלמידים במקומות מרחוק ומורים ברחבי העולם מסוגלים להשתמש בפורומים כדי לשתף רעיונות וטכניקות יקרות ערך.

אֶמְצָעִי

ממילונים מקוונים ואנציקלופדיות לוויקיפדיה, שפע של מידע על כל נושא שניתן להעלות על הדעת תחת השמש זמין כעת לתלמידים בלחיצת כפתור. הפוטנציאל לניצול משאבים אלה ללמוד הוא עצום והתלמידים יכולים כעת ללמוד, לגלות וללמוד לא משנה היכן הם נמצאים. כשאתה שוקל כמה קל היה ליצור פרויקט בית ספר על דינוזאורים בשנות השמונים בהשוואה לאוצר האוצר של עובדות, דמויות, תמונות ועל היום זמינות יותר’סטודנט, כמות ועומק המידע שאליו הם יכולים לגשת שופרה בהרבה על ידי האינטרנט.

טכנולוגיית חינוך

‘Edtech’ וכן ‘למידה אלקטרונית’ הם מונחים פופולריים באתרי טוויטר ורשתות חברתיות, המתייחסות לדרכים חדשות להוראה ולמידה המשתמשים במחשבים, מכשירים דיגיטליים כמו אייפד וטלפונים ניידים ותוכניות חכמות כדי ללמד תלמידים בדרכים חדשות. משאבים חדשים ומרתקים כמו משחקי חינוך אלקטרוניים ותוכניות כמו מעבדת כימיה מקוונת המאפשרת לבצע ניסויים וירטואליים באופן מציאותי משנים את פני החינוך לטובה.

נְגִישׁוּת

האינטרנט מאפשר גישה לחינוך לכל מי שיש לו מחשב, כלומר התלמידים במיקומים גיאוגרפיים מבודדים ומרוחקים מסוגלים להתחבר למחנכים לראשונה. לא רק שזה אומר שכל מי שרוצה יכול ליהנות מסדרות הרצאות מקוונות מאוניברסיטאות מובילות כמו הרווארד וקיימברידג ‘, אלא שזה גם מאפשר לסטודנטים שלא יוכלו פיזית ללמוד באוניברסיטה לקחת קורסים ולהשיג כישורים באמצעות תוכניות למידה מרחוק.

הרע

גְנֵבָה סִפרוּתִית

לידת האינטרנט הולידה בעצב רוע חדש בעולם החינוך – ההזדמנות הגוברת באופן אקספוננציאלי עבור הסטודנטים לגשת לעבודה של אקדמאים, סופרים ותלמידים אחרים ולהעתיק ולהדביק אותו בלחיצת כפתור לפני שהם מעבירים אותו כעבודה שלהם. בעוד שאמצעים נכנסים לאט לאט לתוקף כדי לנסות למנוע פלגיאט אלקטרוני, אופי האינטרנט הוא כזה שלעולם לא יהיה אפשרי לחלוטין לשלוט על שיטור החומר האקדמי עם התוצאה הטרגית שתלמידים רבים יוכלו להימנע מהחוויה של הלמידה בעצמם. סטטיסטיקה אחרונה מבהילה הראו כי לא רק 1 מכל 3 סטודנטים אמריקאים מודים שהשתמשו באינטרנט כדי לגליזת עבודות למשימה, אלא שאולי אפילו יותר מדאיג, רק 29% ראו את ההעתקה מהאינטרנט כ- “רמאות רצינית”. זה מצביע על כך שלידת האינטרנט לא רק אפשרה צורה חדשה של רמאות, אלא גם יצרה שינוי בתפיסות המוסריות של מה שנחשב נכון ולא נכון בחינוך.

מידע שגוי

סטודנטים רבים שגדלים כעת באינטרנט כל כך רגילים להיות מסוגלים לגשת לתשובות בלחיצת עכבר, עד שהם שוכחים שלא כל המידע באינטרנט הוא אמין או מדויק לחלוטין. זה מדהים כמה סטודנטים מאמינים שוויקיפדיה היא המשאב האידיאלי למשאב לכל שאלה אקדמית, כאשר למעשה האנציקלופדיה המקוונת המפורסמת נערכת באופן גלוי על ידי כל חבר אנונימי בציבור שבוחר לפרסם שם ובשום אופן לא מובטח לכלול רק מידע מדויק שהוגש על ידי מומחים אקדמיים מכל אחד! הפוטנציאל של הסטודנטים להתחייב על ידי מידע כוזב וסטטיסטיקה מטעה הוא עצום!

פטירת הספרים

האינטרנט בישר על גל עצום לעבר דיגיטליזציה, בספרים ובחינוך כמו בכל תחום חיים אחר. פתאום מכירות הספרים צונחות, ילדים’רמות הקריאה יורדות במהירות והמעוז הגאה של הגדולה האקדמית, הספרייה, נמצא תחת איום רציני. האירוניה כי המשאב החדש והגדול הזה עלול לבשר בסופו של דבר את סיום הספרים והספריות וכתוצאה מכך מכה עצומה לאוריינות, לא נמלטה מההודעה של המבקרים; עם ילדים רבים’מחברים S קמפיין באופן קולני לספרים וספריות שיוצלו מסף הכחדה.

הַסָחַת הַדַעַת

בעוד שהאינטרנט מציג משאב חינוכי עשיר להפליא לאותם סטודנטים שבוחרים להשתמש בו למטרה זו, זה גם השער לעולם של הסחות דעת ולא לבילוי מעשיר במיוחד עבור צעירים! הסטטיסטיקה חשפה כי עם מספר רב של בני נוער בעלי גישה למחשבים ולאינטרנט בחדרי השינה שלהם, זמן שהוקדש לשיעורי בית או קריאת ספרים צנח כשעות שהוקדשו לפייסבוק ובאתרי הרשתות החברתיות השתלטו על. מבקרים רבים מזהירים כי כל תועלת שהאינטרנט עשויה להחזיק בחינוך תעבור בקלות על ידי יכולתו להסיח את דעתו ולהרחיק את התלמידים מבילוי חינוכי ומאמץ.

והמכוערים

באופן טרגי ההעברה של כל כך הרבה חינוך לאינטרנט הפכה את תחום החיים הזה לפגיע לסכנות שהאינטרנט מציב בפני כל משתמש, אך במיוחד לצעירים. האיום של גבעולים, פדופילים ופושעים המשתמשים באינטרנט כדי ליצור קשר ולנצל צעירים מודגש כמובן על ידי אתרים, חלקם חינוכיים, שמכוונים באופן ספציפי לצעירים ולפעול כפורום עבורם להתאסף אלקטרונית.

בנוסף, עליית טכנולוגיית הלמידה והחינוך האלקטרוני פתחה את השדרה החדשה של בריונות בסייבר, ומאפשרת לסטודנטים פגיעים להיות ממוקדים באופן מקוון כמו גם בגן המשחקים.

התשובה?

בסך הכל זה כמובן בלתי אפשרי לזלזל בפוטנציאל הנפלא של האינטרנט לשפר ולהעשיר את החינוך ברחבי העולם. אך ככל שהאינטרנט מתקרב ל -20 שנה להיווסדו, זה די מדהים להבין שכל כך מעט נעשה כדי להתמודד באמת עם הבעיות והאיומים שהוא מהווה לחינוך, החל מפגיאט ורמאות ועד בריונות ברשת. אם נראה כי נראה כי המגמה הנוכחית מציעה, החינוך אמור להמשיך להתקדם ליותר ויותר הפצה אלקטרונית, עלינו להבטיח כי בעיות אלה יטופלו כראוי ויסודיות בהקדם האפשרי.