האם האינטרנט גורם לך להיות מטופח

סיכום:

לאינטרנט יש פוטנציאל להפוך אנשים להוגים רדודים בגלל הסחות דעת והפרעות מתמדות. זה משפיע על הבנה, שמירה ויצירת ידע עמוק. אפילו כמות קטנה של שימוש באינטרנט יכולה לשנות את מסלולי העצבים של המוח.

נקודות מפתח:

1. היפר -קישורים והסחות דעת: כאשר נתקלים בטקסט היפר -מקושר, המוח מופרע כל העת, ומעכב את היווצרות הידע העמוק. קבלת פסק דין וקבלת החלטות מקבלים עדיפות על קריאה, מכניסים את ההבנה והשימור.

2. חיווט מחדש של מוח: השימוש באינטרנט, אפילו לתקופה קצרה, יכול לשנות את המסלולים העצביים במוח. מחקרים הראו פעילות מוגברת בקליפת המוח הקדם -פרונטלית של אנשים עם ניסיון של מעט גוגל לאחר חמישה ימי שימוש באינטרנט בלבד.

3. הציטוט של סנקה: הצהרתו של הפילוסוף הרומי “להיות בכל מקום לא להיות בשום מקום” מדגישה את החשש שהאינטרנט מספק גישה נוחה לכמויות אדירות של מידע אך עלול לגרום לחשיבה מפוזרת ושטחית.

4. קישורים משפיעים על ההבנה: מחקרים מראים שאנשים יבינו פחות בעת קריאת טקסט משובץ קישורים בהשוואה לטקסט ליניארי. הסחות הדעת וההפרעות המתמדות מפריעות לעומק ההבנה.

5. מצגות מולטימדיה: אנשים שצופים במצגות מולטימדיה עמוסות נוטים לזכור פחות מידע בהשוואה לאלה הצורכים מידע בצורה ממוקדת.

6. הסחות דעת משפיעות על ההבנה: הסחות דעת מתמדות מהודעות דוא”ל, התראות והודעות משפיעות לרעה על ההבנה. אנשים שיכולים להתרכז ללא הפרעות ישנה טובה יותר של המידע.

7. ריבוי משימות מפחית את היצירתיות והפרודוקטיביות: ג’אגלינג של משימות מרובות מוביל לירידה ביצירתיות ולהוריד את הפרודוקטיביות בהשוואה להתמקדות במשימה אחת בכל פעם.

8. אשליה של רלוונטיות, שליטה ויצירתיות: האינטרנט נותן אשליה של מתן רלוונטיות, שליטה ויצירתיות. עם זאת, זה יכול להוביל לחוסר רלוונטיות, אפשרויות מוגבלות ולהפחתת חשיבה יצירתית.

9. האשליה הגדולה של האינטרנט: האינטרנט מסיח את דעתו של אנשים עם מידע כוזב, מידע מוגזם ומידע לא קשור, ומפנה את תשומת הלב מההשפעה השלילית שלו.

10. השפעה על יחידים: כאשר אנשים מנווטים בשלבי האינטראקציה עם האינטרנט, הם עשויים למצוא את עצמם חסרי מידע רלוונטי, הופכים לא רלוונטיים במרדפים שלהם ולחוות ירידה ביצירתיות בגלל הסחות דעת ואשליות שנוצרו על ידי האינטרנט.

שאלות ותשובות:

1. ש: כיצד היפר -קישורים משפיעים על ההבנה?
   
   ת: היפר-קישורים מפריעים ללא הרף את תהליך הקריאה, תוך סדר עדיפויות של שיפוט על פני הבנה. זה פוגע בהיווצרות ידע עמוק ומפחית את ההבנה.
2. ש: האם שימוש קטן באינטרנט יכול לשנות את המוח?
   
   ת: כן, אפילו שימוש מוגבל באינטרנט יכול להוביל לשינויים במסלולי העצבים של המוח. מחקרים הראו פעילות מוגברת בקליפת המוח הקדמית של אנשים עם ניסיון מינימלי של גוגל לאחר חמישה ימי שימוש באינטרנט בלבד.
3. ש: מדוע האינטרנט גורם לחשיבה מפוזרת ושטחית?
   
   ת: האינטרנט מספק גישה נוחה לכמויות אדירות של מידע, אך הסחות הדעת וההפרעות המתמדות מונעות מאנשים לעסוק עמוק בתוכן. זה מוביל לחשיבה מפוזרת ושטחית.
4. ש: כיצד משפיעים הסחות דעת את ההבנה?
   
   ת: הסחות דעת מתמדות מהודעות דוא”ל, התראות והודעות מפריעות להבנה. אנשים שיכולים להתרכז ללא הפרעות ישנה טובה יותר של המידע.
5. ש: האם ריבוי משימות משפיע על היצירתיות והפרודוקטיביות?
   
   ת: כן, ריבוי משימות מפחית גם את היצירתיות והפרודוקטיביות. ג’אגלינג של משימות מרובות מביא לירידה ביצירתיות ולהוריד את התפוקה הכוללת בהשוואה להתמקד במשימה אחת בכל פעם.
6. ש: כיצד האינטרנט יוצר אשליה של רלוונטיות, שליטה ויצירתיות?
   
   ת: האינטרנט מציג כמויות אדירות של מידע והזדמנויות, גורם לאנשים להאמין שיש להם רלוונטיות, שליטה ויצירתיות. עם זאת, לעתים קרובות זה מוביל לחוסר רלוונטיות, אפשרויות מוגבלות וירידה בחשיבה יצירתית.
7. ש: מהם החסרונות הפוטנציאליים של האינטרנט?
   
   ת: האינטרנט מחזיק גם מידע רע וגם כמות מוחלטת של מידע. חסרונות אלה מסיחים את דעתם של אנשים מהכרת ההשפעה השלילית שיש לה על תהליכי החשיבה שלהם.
8. ש: כיצד הסחות דעת והפרעות משפיעות על היווצרות ידע עמוק?
   
   ת: ההפרעות וההסחות דעת המתמדות מונעות מאנשים לעסוק במלוא הטקסט, ומעכבים את היווצרות הידע העמוק. עדיפות לייצור שיפוט על קריאה פוגעת בהבנה ושימור.
9. ש: האם אנשים שצופים במצגות מולטימדיה שוכחות יותר?
   
   ת: כן, אנשים שצופים במצגות מולטימדיה עמוסות נוטים לזכור פחות מידע בהשוואה לאלו הצורכים מידע באופן רגוע וממוקד.
10. ש: איך האינטרנט משפיע על אנשים הרודפים יעדים ספציפיים?
    
    ת: כאשר אנשים מתקשרים עם האינטרנט, הם עשויים להיאבק במציאת מידע רלוונטי, להתבלבל ולהתנסות ביצירתיות מופחתת בגלל הסחות הדעת והאשליות שנוצרו על ידי האינטרנט.

האם האינטרנט גורם לך להיות מטופח

אבל יש חסרון. כשאתה נתקל בטקסט מקושר היפר, המוח שלך שואל את השאלה: “ללחיצה או לא כדי ללחוץ.” מכיוון שאתה כל הזמן מופרע כדי לקבל את ההחלטות האלה, אתה לעיתים רחוקות אתה “עוף מפה” בטקסט וכתוצאה מכך המידע הופך לעיתים רחוקות לידע עמוק. או כמו שמספר קאר, “הפניית המשאבים הנפשיים שלנו, מקריאת מילים ועד פסקי דין, עשויה להיות בלתי מורגשת – המוח שלנו מהיר – אבל זה’הוכח כי הוא מפריע להבנה ושימור, במיוחד כאשר חוזר על עצמו לעיתים קרובות.” באופן לא מפתיע, השימוש באינטרנט חוזר על המוח שלנו. כחלק ממחקר ה- UCLA, אלה עם חוויית Googling מועטה הונחו להשתמש באינטרנט במשך שעה ביום. לאחר חמישה ימים, מוחם הוחלף, ובוודאי שהייתה פעילות מוגברת בקליפת המוח הקדמית. אפילו מעט שימוש באינטרנט משנה את המסלולים העצביים של המוח שלך.

האם האינטרנט גורם לך להיות מטופח?

Б эой сранице

Ы зé. С помדיר. Почем эо мого?

Эа сраница о бображае тех сах, кога воматеשיים си сисלוח рmе рגות р רבות ш רבות р р рוהים р рוהים которые нé. Сраница пересанет ообрוחים. До эого момента д.

Исочником запросов может сmжж вредоносfte по, подаееые моди базלוח нилm mчnзnзnчnчnчnчnчnчnчnчnчnчnчnчnчnчnчзדי ы з запросов. Еи ы иололalty ощий дדיר. O. Подробнרבה.

Проверка по сов может тelte пояяе, еи ы водите сדיר еами, или же водите запроы ченн часо.

האם האינטרנט גורם לך להיות מטופח?

ההשפעות הקוגניטיביות ניתנות למדידה: אנו הופכים להוגים רדודים, אומר ניקולס קאר.

מאת ניקולס קאר

עודכן 5 ביוני, 2010 12:01 בבוקר ET

הפילוסוף הרומאי סנקה אולי שם את זה הטוב ביותר לפני 2,000 שנה: “להיות בכל מקום זה להיות בשום מקום.”כיום האינטרנט מעניק לנו גישה קלה לכמויות מידע חסרות תקדים. אולם גוף הולך וגדל של עדויות מדעיות מצביע על כך שהרשת, עם הסחות דעת והפרעות מתמדות שלה, הופכת אותנו גם להוגים מפוזרים ושטחיים.

התמונה העולה מהמחקר מטרידה מאוד, לפחות לכל מי שמעריך את העומק ולא רק את המהירות של המחשבה האנושית. המחקרים מראים אנשים שקוראים טקסט משובצים עם קישורים, מבינים פחות מאלו שקוראים טקסט ליניארי מסורתי. אנשים שצופים במצגות מולטימדיה עסוקות זוכרים פחות מאלו שלוקחים מידע בצורה מרגיעה וממוקדת יותר. אנשים שמוסחים ללא הרף באמצעות מיילים, התראות והודעות אחרות מבינים פחות מאלו שמסוגלים להתרכז. ואנשים שמלהטפים משימות רבות הם פחות יצירתיים ופחות פרודוקטיביים מאלו שעושים דבר אחד בכל פעם.

האם האינטרנט גורם לך להיות מטופח? כן זה כן.

לפני כמה ימים שאלה מעניינת צצה בראשי: האם האינטרנט גורם לך להיות מטופח? כשהמשכתי לחשוב על זה, עלה עלי שזה כן. זה’האינטרנט’הטריק הגדול ביותר. אתה ואני חלק מזה. למרבה הצער, זה’זה לא אחד שהתנדבנו אליו.

למעשה, זה’זה די חולה.

זה מסתכם בזה: אני מאמין שהאינטרנט גרם לך ולי באמת, באמת, בֶּאֱמֶת טיפש, אבל לא בדרך שאתה’D חושב.

האינטרנט הופך אותך מטומטם, מכיוון שהוא יוצר אשליה של רלוונטיות, שליטה ויצירתיות.

האינטרנט הוא מקום נהדר. פלא של טכנולוגיה, הוא מאפשר חופש ברמה חסרת תקדים ובמהירות שלא נראתה לפני כן. אבל זה’גם מלכודת מוות.

בזמן שאתה’בוודאי היה עד לכמה מהחסרונות הפוטנציאליים של האינטרנט ממקור ראשון, מה שאני’אני מדבר על isn’לא ברור מאליו.

האינטרנט לא’לא גורם לך להיות מטומטם מכיוון שהוא מחזיק הרבה מידע רע (שהוא עושה) או בגלל שהוא מחזיק יותר מדי מידע (מה שהוא עושה). הדברים האלה ברורים. אבל הם’רק רק את הטריקים הקטנים – פיתולים, באמת – האינטרנט מעסיק כדי להסיח את דעתך מה- Grand Illusion שלו.

זה מתרחש בשלושה שלבים וזה משאיר אותך לא רלוונטי, ללא אפשרויות והורג את היצירתיות שלך:

לתת’s תראה מה קורה כשאתה עובר דרכם, באמצעות דוגמה.

תאר לעצמך שאתה רוצה להקים חשבון אינסטגרם, לגדל אותו ל 100,000 עוקבים, לבנות מותג, ובאופן יכול להתפרנס מהכסף שאתה מייצר איתו, כך שתוכל סוף סוף להפסיק את העבודה שלך.

ההחלטה מתקבלת, אינסטגרם! אבל כמובן שאתה לא’לא יודע את הדבר הראשון באינסטגרם, וכך, אתה פונה לאינטרס -רשתות.

שלב 1: מידע נוסף ≠ מידע נוסף זה’זה רלוונטי לך.

בהנחה שאתה יודע לספר מידע טוב ממידע רע (וזה’היא הנחה גדולה, אבל אנחנו’זה יעשה את זה בכל מקרה), זה עדיין לא’זה אומר שכל המידע הטוב שתמצא רלוונטי עבורך.

לדוגמה, לפני שתגדיר את חשבון האינסטגרם שלך, תוכל להחליט ללמוד יותר על הפלטפורמה.

אבל למרות שלמאמר בוויקיפדיה על אינסטגרם יש בה את כל ההיסטוריה שלה ואתה מגלה הרבה דברים מעניינים באינסטגרם’S צמיחת משתמשים פנומנלית, או כיצד שיפוץ הלוגו האחרון ושינוי העיצוב שלו גרמו למהומה ענקית, כל זה לא רלוונטי לך למעשה מתחיל חשבון אינסטגרם.

נוכל גם לקרוא לשלב זה דחיינות מחקר, בגלל שאתה’מביל מחדש את ההשתתפות בחכם שצריך לבזבז בהתחלה.

על ידי רדיפה אחר אשליה של מידע רלוונטי, בסופו של דבר אתה מאבד טונות של זמן במקום לבחור דרך פעולה ואז לקחת אותה.

איך נלחמים בזה?

לפני שתקרא פוסט בבלוג, מאמר חדשות או דף ויקיפדיה, שאל תמיד את עצמך: האם זה רלוונטי לי ולמה שאני’אני מנסה לעשות?

שלב 2: מידע רלוונטי יותר ≠ מידע רלוונטי יותר שעליך לבצע עליו עכשיו.

לתת’אומרים במחקר שלך אתה נתקל במדריך שלב אחר שלב למיטוב חשבון האינסטגרם שלך, כך שהוא נראה מושלם.

זֶה’S רלוונטי עכשיו, isn’זה? אחרי הכל, פרופיל מושלם הוא חלק מהחזון הגדול שלך של חשבון אינסטגרם עם 100,000 עוקבים. להוט להתחיל, אתה עוקב אחר התבנית ומגדיר את הפרופיל שלך. זה לוקח כמה שעות, אבל בסופו של דבר אתה עושה את זה. אתה מרגיש ממש גאה, עד שאתה מבין את זה עדיין יש לך 0 עוקבים.

כן, מדריך זה הכיל מידע רלוונטי, אבל זה לא היה’t רלוונטי עכשיו. במקום זאת, היית צריך להתחיל לפרסם תמונות מדהימות ומעניינות, לעשות את מה שהכי חשוב: לגדול. תזמון הוא היבט מכריע של המידע, אז רק בגלל שמשהו רלוונטי למה שאתה’עושה מחדש, זה עדיין לא’זה אומר שאתה צריך לבצע את זה עכשיו.

נוכל לקרוא לשלב זה שליטה באשליה, כי מעד על פי מידע רלוונטי, וביצוע מייד עליו גורם לך להרגיש בשליטה. זה גורם לך להרגיש כמוך’בחירה מחדש מה לעשות הלאה ושאתה שולט בתוצאה, כשאתה’באמת פשוט פשוט לבצע את העצות הראשונות הרלוונטיות שנחתו לפניך.

איך נלחמים בזה?

מתי גמר פוסט בבלוג, מאמר חדשות או דף ויקיפדיה, שאל תמיד את עצמך: האם זה משהו שעלי לפעול עליו כרגע?

אבל תן’נניח שראית בעבר את זה. הבנת את זה. ראית את המדריך המבריק, אפילו הרלוונטי הזה, והחלטת להתעלם ממנו, כי התזמון לא היה’לא נכון.

אתה’VE הצליחה לעקוף את שלב 1 וגם שלב 2, אבל אז אתה מוצא את הגביע הקדוש. יצירת מופת. המדריך השלם לגידול חשבון האינסטגרם שלך ל -1,000 עוקבים בעשרה ימים.

זֶה’זה, נכון? זה’זה בעל ערך, זה’S רלוונטי וזה מביא אותך בדיוק לאן שאתה רוצה ללכת. זה אפילו מתמקד בחלק החשוב ביותר בנתיב שבחרת שלך: גידול חשבון האינסטגרם שלך.

זֶה’זה סוג המידע שאתה באמת צריך. קטע רלוונטי בזמן הנכון.

אבל שם’בעיה אחת נוספת.

שלב 3: מידע רלוונטי יותר שעליך לבצע עליו ≠ אתה’ליצור משהו בעל ערך.

מדריך שלב אחר שלב להשיג את 1,000 העוקבים הראשונים שלך באינסטגרם נראה כמו המשאב המושלם אם תחליט לבנות חשבון אינסטגרם ולהרוויח איתו כסף.

אבל זה המקום בו האינטרנט’הטריק האחרון, האשליה הגדולה, נכנס.

לא משנה כמה רלוונטי מידע הוא, לא משנה כמה התזמון מושלם, ולא משנה כמה שליטה הוא נותן לך על התוצאה – מבסס את פעולותיך על מישהו אחר’המידע אינו מבטיח שאתה’לי ליצור משהו בעל ערך.

לדוגמה, מדריכים כמו זה בדוגמה זו משקפים תמיד את החוויה של האדם שכתב אותה. לא משנה מה הם מתארים זה מה’S עבד עבור אוֹתָם. אבל זה לא’לא אומר את זה’זה יעבוד בשבילך וזה בטח לא’זה אומר למה אתה’בסופו של דבר יהיה בעל ערך לאחרים.

כן אתה’אתה עושה משהו, וכן, אתה’בחירה מחדש משהו – אבל מה אתה’בחירה מחדש היא רק מתכון.

גם אם אתה שם עליו טוויסט, בבסיס זה’עדיין מישהו אחר’זה יצירתיות אתה’השימוש מחדש, לא משלך.

סטיב ג’ובס אמר פעם:

כל מה שסביבך שאתה קורא לחיים היה מורכב על ידי אנשים שלא היו חכמים ממך.

הדבר נכון גם לגבי האינטרנט. רק בגלל שמישהו צבר 100,000 עוקבים באינסטגרם’זה לא הופך אותם לחכמים ממך. זה הופך אותם לשונים.

אבל עכשיו, האינטרנט’עצות ותרבות המתכונים מעודדת את אותה התנהגות שאנחנו’נלמד מחדש בבית הספר או במכללה – לעשות את מה שאנחנו’אמר מחדש, עקוב אחר ההוראות ואמון בעמים אחרים’ רְשׁוּת.

אלא שזה’זה הרבה יותר עדין, כי אתה מקבל את התחושה שאתה’בחירה מחדש ושימוש בדמיון שלך כדי לעשות דברים.

למרבה הצער, ברוב המקרים, אתה’לא כל. אתה’עוקב אחר מישהו אחר’הרעיון של מה הדרך הנכונה צריך להיות.

כל הערך נוצר מחוץ לתחום של מה שאנחנו כבר יודעים. אז אם אתה’לפרסם ציטוטים מוטיבציוניים כדי לגדל את חשבון האינסטגרם שלך, אתה’אני בסופו של דבר בסופו של דבר בים של תחרות. אתה’אני אעשה את אותו הדבר שכולם עושים וסביר להניח שהם יסתיימו בחשבון ש’אין טוב יותר, גדול יותר, ובוודאי שאינו חשוב יותר או ייחודי מרוב האחרים.

בעקבות מתכון כמעט תמיד יוביל למשהו ממוצע. וכפי שאתה יודע, הממוצע הוא למפסידים.

איך נלחמים בזה?

אחרי שקראתי משהו באינטרנט והחלטה שזה’שניהם רלוונטיים עבורך וגם העיתוי מתאים לך להשתמש בו, שאל את עצמך: האם זה משהו שדורש מתכון?

חותך את דמי כרטיס האשראי שלך לחצי עם שיחה פשוטה לבנק שלך מאוד צווי באמצעות סקריפט. עם זאת, עם זאת, כתיבת פוסט בבלוג, צילום או מנסה ליצור קינוח חדש.

יש זמנים להשתמש במתכונים ויש זמנים להמציא אותם.

אני מפציר בך: בכל פעם שאתה יכול, בבקשה, להמציא אותם. תחשוב בעצמך ודון’זה לא נופל לאינטרנט’הטריק הגדול ביותר.

אחרת, אתה עלול לשדוד אותנו מהמעשה הגדול ביותר שלך. ואנחנו באמת צריכים שתבצע.

האינטרנט הופך אותנו לטיפשים וכאן’הסיבה

אני שונא להודות בזה. אבל קריאת טור זה תגרום לך להיות טיפש יותר. לא זה’לא שמה שיש לי לומר הוא סתום במיוחד. זה’זה אתה’קוראים מחדש את היצירה הזו באופן מקוון, שם מוצגים לך כמות מסחררת של אפשרויות: לחץ כאן, צפה בזה, שתף את זה. אלה אולי נראים כמו החלטות טריוויאליות, אך ככל שכמות התוכן המקוון מתפוצצת, המוח שלנו למד כתוצאה מכך לקרוא אחרת (עם הסחות דעת מתמדות), שעיצבו מחדש את האופן בו אנו לומדים. בעוד שהאינטרנט נותן לנו גישה למידע רב יותר מבעבר, באופן פרדוקסאלי, אנו הופכים לעמומים יותר ושטחיים יותר כעם.

בספר, הרדודים: מה האינטרנט עושה למוחנו, שהיה גמר בפרס פוליצר, ניקולס קאר מבהיר כי הטכנולוגיה גורמת לריקבון אינטלקטואלי במוחנו. זה’זה טענה פרובוקטיבית ואפילו אינטואיטיבית, אך כזו שהוא מגבה עם ממצאים רבים של מדעי המוח.

במחקר אחד של UCLA שנערך בשנת 2008, סרקו המוח של 24 אנשים בזמן שהם ערכו חיפושים בגוגל. החוקרים גילו כי אלה שהיו בעלי ניסיון רב יותר עם גוגל הגבירה את הפעילות בחלקים רבים יותר של המוח, ובמיוחד בקליפת המוח הקדמית. זה החלק של המוח שלך שהוא מושב התודעה, בו אתה משתמש כדי לקבל החלטות. אתה יכול לחשוב שזה מועיל: “החדשות הטובות כאן הן שגלישה באינטרנט, מכיוון שהיא עוסקת בכל כך הרבה תפקודי מוח, עשויה לעזור לשמור על אנשים מבוגרים’S Minds Sharp,” קאר כותב.

אבל יש חסרון. כשאתה נתקל בטקסט מקושר היפר, המוח שלך שואל את השאלה: “ללחיצה או לא כדי ללחוץ.” מכיוון שאתה כל הזמן מופרע כדי לקבל את ההחלטות האלה, אתה לעיתים רחוקות אתה “עוף מפה” בטקסט וכתוצאה מכך המידע הופך לעיתים רחוקות לידע עמוק. או כמו שמספר קאר, “הפניית המשאבים הנפשיים שלנו, מקריאת מילים ועד פסקי דין, עשויה להיות בלתי מורגשת – המוח שלנו מהיר – אבל זה’הוכח כי הוא מפריע להבנה ושימור, במיוחד כאשר חוזר על עצמו לעיתים קרובות.” באופן לא מפתיע, השימוש באינטרנט חוזר על המוח שלנו. כחלק ממחקר ה- UCLA, אלה עם חוויית Googling מועטה הונחו להשתמש באינטרנט במשך שעה ביום. לאחר חמישה ימים, מוחם הוחלף, ובוודאי שהייתה פעילות מוגברת בקליפת המוח הקדמית. אפילו מעט שימוש באינטרנט משנה את המסלולים העצביים של המוח שלך.

כשאתה קורא ספר, אתה מבין יותר. על פי מחקר ב כתב העת למידע דיגיטלי, אלה שקראו מסמכים עם היפר -טקסט’לא לשמור על מידע רב כמו אלה שקוראים טקסט ללא קישורים. אכן, קריאת הספרים נמצאת תחת מגרה. זה דבר טוב מכיוון שהמוח שלך יכול להעביר את המידע הזה שלך “זיכרון עובד” ל “זיכרון לטווח ארוך.” מדעי המוח גילו שזיכרון לטווח הארוך הוא’לא איפה שאתה מאחסן עובדות אקראיות, אבל “סכמות” זה עוזר לך לארגן מחשבות ומושגים. אבל יש רק כל כך הרבה שאתה יכול להעביר לזיכרון לטווח הארוך שלך בבת אחת, איך מדענים מכנים “עומס קוגניטיבי.”

כשאתה קורא ספר, אתה לוקח אצבעון של מידע מזיכרון העבודה שלך ומלא את אמבטיה שלך בזיכרון לטווח הארוך, כדי להשתמש ב- CARR’ניסוי מחשבה. ובכל זאת כשאתה קורא באינטרנט, “מה שאנחנו מעבירים זה ערבובית של טיפות מברזים שונים, לא זרם רציף וקוהרנטי ממקור אחד,” הוא כותב. המוח שלנו דון’לא הטמיע את המידע בצורה עשירה ומשמעותית, ויוצר פחות קשרים בין הזיכרונות האחרים שלנו. קאר מנסח זאת בבוטות: “אנו הופכים לצרכנים חסרי דעת של נתונים.”

האינטרנט אכן שינה את האופן בו אנו קוראים וחושבים. אבל האם זה באמת משנה? אתה יכול פשוט לגוגל לעובדות ולנתונים. אבל העושר של האינטליגנציה האנושית מבוסס על זימון הזיכרון לטווח הארוך שלנו. היצירתיות דורשת מעורבות בפקולטות שלנו לטווח הארוך, על מנת ליצור מסלולי עצבים חדשים ואסוציאציות. על ידי קריאה ללא הרף באינטרנט, אנו מפזרים את דעתנו, מפחיתים את המיקוד שלנו ומפחיתים את יכולתנו.

Kabir Sehgal הוא מחבר מטבע: החיים העשירים של הכסף ואיך זה’ההיסטוריה עיצבה אותנו. הוא סגן נשיא לשעבר ב- J.עמ ‘. מורגן ומפיק זוכה גראמי.

הירשם למותאם היטב, העלון שלנו מלא באסטרטגיות פשוטות לעבוד חכם יותר ולחיות טוב יותר, מצוות Fortune Well. הירשם היום.

הוא האינטרנט “מה שהופך אותנו לטיפשים”? – שלושת היתרונות והחסרונות הראשונים

במאמר לשנת 2008 עבור האטלנטי, ניקולס קאר שאל, “האם גוגל הופכת אותנו לטיפשים?” קאר טען שהאינטרנט בכללותו, ולא רק בגוגל, היה “סדוק [ביכולתו] לריכוז והתבוננות.” הוא היה מודאג מכך שהאינטרנט “תכנות אותנו מחדש.” [1]

עם זאת, קאר גם ציין שעלינו “להיות ספקן לגבי הספקנות שלו,” כי אולי הוא’ג “רק דאגה.” הוא הסביר, “בדיוק כמו שם’הוא נטייה להאדיר את ההתקדמות הטכנולוגית, שם’זה נגישות לצפות לגרוע מכל כלי או מכונה חדשים.” [1]

המאמר, וקאר’S ספר עוקב אחר כך, הרדודים: מה האינטרנט עושה למוחנו (2010, מתוקן בשנת 2020), הצית דיון מתמשך באינטרנט ומחוצה לו על האופן בו המדיום משנה את הדרכים שאנחנו חושבים, כיצד אנו מתקשרים עם טקסט זה לזה ועצם מרקם החברה בכללות. [1]

פרוקון שאל את הקוראים את מחשבותיהם כיצד האינטרנט משפיע על מוחם והאם מידע מקוון אמין ואמין. ואילו 52.7% הסכימו או הסכימו מאוד כי היותה באינטרנט גרמה לירידה בטווח הקשב שלהם וביכולתם להתרכז, רק 21.5% חשבו שהאינטרנט גרם להם לאבד את היכולת לבצע משימות פשוטות כמו קריאת מפה. [41]

רק 18% האמינו שהמידע המקוון הוא נכון. כמעט 60% הודו בקושי בקביעה אם המידע המקוון היה אמיתי. 77% רצו דרך יעילה יותר לנהל ולסנן מידע באינטרנט כדי להבדיל בין עובדה, חוות דעת לבין דיסאינפורמציה גלויה. [41]

בין אפריל. 28, 2021 ואוקטובר. 17, 2022, הסקר צבר 16,978 תגובות. לצפייה בתוצאות המלאות, לחצו כאן. כדי להוסיף את מחשבותיך, השלם את הסקר. [41]

הוא האינטרנט “מה שהופך אותנו לטיפשים”?
*** קח את סקר פרוקון ***

מקצוען 1

המהירות והמצב של האינטרנט שונה מטכנולוגיות פריצת דרך קודמות והיא תכנת מחדש את מוחנו לרעה לרעה.

האינטרנט צמצם את היכולת שלנו להתמקד; שינה את האופן בו הזיכרון שלנו מתפקד; קידום טקסט רפרוף על קריאה עמוקה וביקורתית (אשר בתורו מקדמת מידע כוזב מסוכן); ושינה את האופן בו אנו מתקשרים עם אנשים.

בעדכון 2020 ל הרדודים: מה האינטרנט עושה למוחנו, ניקולס קאר סיכם, “דרוש סבלנות וריכוז כדי להעריך מידע חדש – כדי לאמוד את דיוקו, לשקול את הרלוונטיות והערך שלו, להכניס אותו להקשר – והאינטרנט, על ידי תכנון, מגרש את הסבלנות והריכוז. כאשר המוח עומס יתר על ידי גירויים, כפי שהוא בדרך כלל כאשר אנחנו’מציץ מחדש למסך מחשב המחובר לרשת, רסיסי תשומת לב, חשיבה הופכת לשטחית והזיכרון סובל. אנו הופכים פחות רפלקטיביים ואימפולסיביים יותר. רחוק משפר את האינטליגנציה האנושית, אני טוען, האינטרנט משפיל אותו.” [2]

מחקר משנת 2019 מצא כי האינטרנט “יכול לייצר שינויים חריפים ומתמשכים כאחד” בשלושה תחומים: “א) יכולות קשב, שכן זרם המידע המקוון המתפתח ללא הרף מעודד את תשומת ליבנו המחולקת על פני מקורות מדיה מרובים, על חשבון הריכוז המתמשך; ב) תהליכי זיכרון, שכן מקור מידע מקוון עצום ומקום זה מתחיל לשנות את הדרך בה אנו מאחזרים, מאחסנים ואפילו ידע מעריך; ג) קוגניציה חברתית, שכן היכולת של הגדרות חברתיות מקוונות להידמות ולעורר תהליכים חברתיים בעולם האמיתי יוצרת יחסי גומלין חדשים בין האינטרנט לחיינו החברתיים, כולל התפיסה העצמית שלנו וההערכה העצמית שלנו.” [3]

יתר על כן, מספר מחקרים מצאו כי לא רק שאנשים קוראים טקסט דיגיטלי רופפים יותר ושומרים על פחות מידע מאלו שקוראים טקסט המודפס על נייר, אלא שההשפעות של קריאה דיגיטלית מתרחשות מהבנת פחות קריאה לניתוח טקסטואלי פחות מעמיק לפחות אמפתיה עבור אחרים. [4]

קריאה פחות ביקורתית לא רק גורמת לכיתות אנגליות נמוכות, אלא גם אצל הקוראים המאמינים ומתרבים מידע כוזב, כמו גם אי הבנה של מסמכים פוטנציאליים חשובים כמו חוזים ומשאל עם בוחרים. [4]

בוני קריסטיאן, עורכת תורמת בכתובת השבוע, ציין גם את האינטרנט’הרס מערכות יחסים בינאישיות, במיוחד במהלך מגיפת ה- COVID-19: אנשים רבים יש “היעדר חברויות אינטימיות וקהילות חובבים. בהיעדר אותו קשר רגשי ושימוש בזמן בילוי בריא, מעורבות תקשורתית זו יכולה להפוך לתחליף רע. המזמים הופכים לתחביב. המפוצצים בפייסבוק מחליפים את מערכות היחסים. וזה’כל זה זז כל כך מהר – ציוץ, וידאו, מם, טאקר, ציוץ, וידאו, מאמה, מדדוב – השינוי לא משעיר. המוח נשבר.” [5]

מכיוון שהאינטרנט נוגע כמעט בכל מה שאנחנו עושים עכשיו, הדרכים הבסיסיות שהמוח שלנו מעבד מידע משתנה כדי להתאים ולהקל על האופי המהיר, ברמת השטח, המסיח את דעתו של האינטרנט, לרעת עצמנו והחברה.

קרא עוד

מקצוען 2

ציוני מנת המשכל נופלים כבר עשרות שנים, במקביל לעליית הטכנולוגיות, כולל האינטרנט.

ברוב המאה העשרים, ציוני מנת המשכל עלו בממוצע שלוש נקודות בעשור, שנקרא אפקט פלין אחרי ג’יימס R. פלין, חוקר מודיעין בניו זילנד. פלין האמין כי עלייה מתמדת זו של מנת המשכל הייתה קשורה לתזונה טובה יותר ולהגביר את הגישה לחינוך. [6]

עם זאת, מחקר נורווגי משנת 2018 מצא היפוך של אפקט פלין, עם ירידה של 7 נקודות מנת משכל לדור בגלל סיבות סביבתיות כמו האינטרנט. בתור אוואן הורוביץ, דוקטורט, מנהל תקשורת מחקרית ב- FCLT Global, סיכם, “אנשים מקבלים מטומטמים. זֶה’אין פסק דין; זה’עובדה עולמית.” [6] [7] [8] [9] [10]

ג’יימס ר פלין, במחקר ב -2009, ציין ירידה בנקודות מנת המשכל בקרב בני נוער בריטים, והעלה על השערת סיבה: “נראה שיש משהו דפוק בקרב בני נוער בריטים. מה שאנחנו יודעים הוא שתרבות הנוער מכוונת יותר ויזואלית סביב משחקי מחשב מאשר במונחים של קריאה וקיימת שיחות.” [11]

יתר על כן, האינטרנט גורם לנו להאמין שאנחנו יכולים מרובי משימות, מדעני מיומנות מצאו כי בני אדם אין. ה- IQ הפונקציונלי שלנו יורד 10 נקודות כאשר אנו מוסחים על ידי מספר כרטיסיות דפדפנים, דוא”ל, אפליקציית צ’אט, סרטון של גורים ומסמך טקסט, שלא לדבר על כל מה שנפתח בטאבלטים ובטלפונים החכמים שלנו, תוך כדי האזנה לרמקולים חכמים והמתנה לשיחת וידאו. [12] [13] [14]

ההפסד של 10 נקודות מנת משכל הוא יותר מההשפעה של לילה אבוד’S שינה ויותר מכפול מההשפעה של עישון מריחואנה. לא רק שאנחנו לא יכולים לעבד את כל הפונקציות הללו בבת אחת, אלא הניסיון לעשות זאת משפיל את הביצועים שלנו בכל אחד מהם. הניסיון להשלים שתי משימות בו זמנית אורכו שלוש עד ארבע פעמים, כל מעבר בין משימות מוסיף 20 עד 25 שניות, וההשפעה מתגלה עם כל משימה חדשה. האינטרנט הרס את היכולת שלנו להתמקד במשימה אחת ולהשלים באופן משביע רצון בכל פעם. [12] [13] [14]

קרא עוד

Pro 3

האינטרנט גורם לנו לאבד את היכולת לבצע משימות פשוטות.

“היי, אלכסה, הפעל את אור האמבטיה … השמיע את רשימת ההשמעה המוזיקה האהובה עלי, מבשלים אורז בסיר המיידי … קרא לי את החדשות … מה’מזג האוויר היום ..”

“היי, סירי, קבע טיימר … התקשר לאחותי … קבל הנחיות ללוס אנג’לס … מה השעה בטוקיו … שמככב בתוכנית הטלוויזיה ההיא אני אוהב ..”

בעוד שחלק גדול מהטכנולוגיה חדשה מכדי שנחקרו ביסודיות, אנו סומכים על האינטרנט על כל דבר, החל מהדוא”ל ועד לראות מי נמצא בדלתות הקדמיות שלנו ועד לחיפוש מידע, עד כדי כך שנשכח כיצד או לעולם לא ללמוד להשלים משימות פשוטות. והנגישות של המידע באופן מקוון גורמת לנו להאמין שאנחנו חכמים יותר מאיתנו. [40]

בבחירות 2018 נודע כי גורמים רשמיים במדינת וירג’יניה כי מבוגרים צעירים בדור Z רצו להצביע בדואר אך לא ידעו היכן לקנות בולים מכיוון שהם כל כך רגילים לתקשר באופן מקוון ולא באמצעות ארה”ב דואר. [15]

אנו דורשים מפות GPS המסופרות על ידי קולו של עוזר דיגיטלי כדי לנסוע ברחבי העיירות בהן חיינו שנים. נורה ניוקומב, דוקטורט, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טמפל, הצהיר, “מכשירי GPS גורמים לכישורי הניווט שלנו להתנוונות, ושם’עדויות הולכות וגוברות לכך. הבעיה היא שאתה לא’לא לראות סקירה כללית של האזור, ואיפה אתה נמצא ביחס לדברים אחרים. אתה’לא מנווט באופן פעיל – אתה’רק מקשיב לקול.” [16]

המילניאלים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להשתמש במזון שהוכן מראש, ישתמשו באינטרנט למתכונים ולהשתמש בשירות משלוחי ארוחות. סביר להניח שהם היו יודעים לא ידוע כיצד להכין לזניה, לגלף הודו או לטגן עוף, ופחות דיווחו על היותם “טבח טוב” מדור X או Baby Boomers. [17] [18]

באמצעות האינטרנט לאחסון מידע שהיינו מחויבים לזיכרון (כיצד לצלות עוף, למשל) “פגיעה.” על פי נתוני בנימין סטורם, דוקטורט, פרופסור חבר לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, “העומס שודד אותך מההזדמנות לפתח את מבני הידע לטווח הארוך שעוזרים לך ליצור קשרים יצירתיים, לקבל תובנות חדשות ולהעמיק את הידע שלך.” [17]

קרא עוד

קון 1

כמעט כל הטכנולוגיות החדשות, האינטרנט כלול, חששו, והפחדים הללו לא היו מבוססים ברובם.

טכנולוגיות רבות שנחשבו כיום שבשגרה נחשבו כמסוכנות ביותר עם המצאתן. לדוגמה, רכבות גרמו לדאגה בקרב חלק “הנשים האלה’גופות S לא תוכננו ללכת במהירות של 50 מיילים לשעה,” וכך שלהם “הרחמים היו עפים מגופם [] כשהם מואצים למהירות זו.” אחרים חששו שגופות, ללא קשר למגדר, פשוט יימסו במהירות כה גבוהה. [19] טכנולוגיות מידע לא ברחו מהטכנופוביה בת מאות השנים.

הפילוסוף היווני סוקרטס חשש שהכתיבה תשתיל ידע וזיכרון. [1]

בית הדפוס יצר א “שפע מבלבל ומזיק של ספרים” זה, לדברי הפילוסוף גוטפריד וילהלם, “עשוי להוביל לנפילה חזרה לברבריות.” [2] [21] [22]

באופן דומה, העיתון עמד לבודד חברתית אנשים בזמן שהם קוראים חדשות לבד במקום להתכנס בכנסייה’S דוכן כדי לקבל מידע. [20]

הטלגרף היה “מהר מדי לאמת,” וזה “דיפוזיה מתמדת של הצהרות בקטע” הוחלף. [22] [23]

טלפון חשש ליצור א “מירוץ של אנשים עם אוזניים שמאל-כלומר, של אנשים ששומעים טוב יותר עם השמאל מאשר עם האוזן הימנית.” היינו נהייה “שום דבר מלבד ערימות שקופות של ג’לי זה לזה,” ומאפשר לנימוסים בסיסיים להשפיל. [22] [23]

בתי ספר הלכו “תמצו את הילדים’S מוח ומערכות עצבים עם מחקרים מורכבים ומרובים, והורסים את גופם על ידי מאסר ממושך,” על פי כתב עת רפואי משנת 1883. מחקר אקדמי מוגזם של מישהו היה דרך בטוחה למחלות נפש. [20]

הרדיו היה “רעש חזק ומיותר,” ולילדים היה “פיתח את ההרגל לחלק את תשומת הלב בין הכנת ההפלה של משימות בית הספר שלהם לבין ההתרגשות המשכנעת של הרמקול.” [20] [22]

הטלוויזיה עתידה להיות נפילת הרדיו, השיחה, הקריאה וחיי המשפחה. [20]

מחשבונים עמדו להרוס ילדים’ אחיזה במושגי מתמטיקה. [2]

הווידיאו עמד להיות סוף תעשיית הקולנוע. איגוד התמונות של אמריקה’S (MPAA) ג’ק ולנטי התלונן בפני הקונגרס, “אני אומר לך שהווידיאו הוא למפיק הקולנוע האמריקני ולציבור האמריקני כ- [הרוצח הסדרתי] בוסטון סטנדרטר הוא לאישה הביתה לבד.” [24]

נוירופסיכולוג קליני ונוירופסיכולוג ווהן בל, PhD, dclinpsy, ציין, “דאגות לגבי עומס מידע ישן כמו מידע עצמו, כאשר כל דור מדמיין מחדש את ההשפעות המסוכנות של הטכנולוגיה על הנפש והמוח. מנקודת מבט היסטורית, מה שמכה בבית הוא לא התפתחות הדאגות החברתיות הללו, אלא הדמיון שלהם ממאה למאה הבאה, עד לנקודה בה הם מגיעים מחדש עם מעט שהשתנו מלבד התווית.” [20]

קרא עוד

קון 2

האינטרנט מעניק לאוכלוסיות מגוונות של אנשים גישה שווה יותר למידע ולחברה.

בסיס הטענה כי האינטרנט הוא “מה שהופך אותנו לטיפשים” הוא בעייתי ומתעלם מאוכלוסיות גדולות של אנשים. ראשית, הרעיון של “טִפּשׁוּת” לעומת אינטליגנציה מסתמכת מאוד על מנת המשכל ובמבחנים סטנדרטיים אחרים, שהם גזענים, קלאסיסטים וסקסיסטיים. [25] [26] [27] [28] [29] [30]

בנוסף, איפשהו בין 21 ל 42 מיליון אמריקאים אין גישה אמינה בפס רחב לאינטרנט בבית, או בין 6% ל 13%. ו 49% מהאוכלוסייה האמריקאית (162 מיליון אנשים) לא משתמשת באינטרנט במהירויות פס רחב. כך עלינו לשאול מי “לָנוּ” כולל כשאנחנו שואלים אם האינטרנט הוא “מה שהופך אותנו לטיפשים.” [31] [32]

למי שיש לו גישה, האינטרנט הוא כלי מרשים. קריסטין ג’נקינס, דוקטור, “הגישה למידע היא חזקה מאוד, והאינטרנט סיפק גישה לאנשים באופן שמעולם לא חווינו … מידע שאליו ניתן היה לגשת בעבר באמצעות חומרי הדפסה שלא היו זמינים לכולם ולעתים קרובות לא מעודכנים כעת הרבה יותר זמינה להרבה אנשים רבים יותר.” [33]

מדיה חברתית בפרט מציעה מצב תקשורת נגיש עבור אנשים רבים עם מוגבלות. אנשים חרשים ומקויי שמיעה אינם’לא צריך לדאוג אם אדם שומע יודע שפת סימנים או שיהיה סבלני מספיק כדי לחזור על עצמו לבירור. האינטרנט מציע גם מרחבים שבהם אנשים עם מוגבלות דומה יכולים להתאסף להתרועע, להציע תמיכה או לשתף מידע, והכל בלי לעזוב את הבית, יתרון נוסף למי שעוזב את הבית קשה או בלתי אפשרי. [34]

מבוגרים מבוגרים משתמשים באינטרנט כדי לבצע מספר משימות יומיומיות, וזה חשוב במיוחד אם הם לא עושים’יש לי משפחה, חברים או שירותים חברתיים מקומיים שיעזרו. מבוגרים מבוגרים המשתמשים באינטרנט היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות קשורים לאנשים אחרים מבחינה חברתית באמצעות תחביב, תמיכה או קבוצות אחרות. [35] [36]

קרא עוד

קון 3

שינוי האופן בו המוח עובד וכיצד אנו ניגשים למידע ועיבוד אינו בהכרח רע.

מדעי המוח ארמן מיסליסוי, דוקטורט, טוען “לשימוש באינטרנט יש ‘Googlified’ המוח שלנו, מה שהופך אותנו לתלויים יותר בידיעה לאן לגשת לעובדות ופחות מסוגלים לזכור את העובדות עצמן. זה אולי נשמע מעט מדכא, אבל זה הגיוני לחלוטין אם אנו מנצלים את המרב מהכלים והמשאבים העומדים לרשותנו. מי צריך לבזבז את המשאבים הנפשיים שלהם על זיכרון ש- ‘יען’העין גדולה יותר מהמוח שלה,’ כאשר האינטרנט יכול לספר לנו ברגע’הודעה? לתת’S חסוך את מוחנו לבעיות חשובות יותר … [ו] כמו כמעט בכל דבר בעולם, סביר להניח כי מתינות וצריכה מהורהרת יעברו דרך ארוכה.” [37]

אמנם אנו נוטים להשתמש באינטרנט כדי לחפש עובדות נוספות עכשיו, קחו בחשבון את מה שעשינו לפני האינטרנט. האם ידענו את המידע הזה? או שהתייעץ עם ספר בישול או התקשר לחבר שיודע לצלות עוף? בנימין ג. סטורם, דוקטורט, פרופסור חבר לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בסנטה קרוז, הסביר, “נותר לראות אם הסתמכות מוגברת זו באינטרנט שונה בשום דרך מסוג ההסתמכות המוגברת שאפשר לחוות במקורות מידע אחרים.” [38]

כמו בכל דבר בחיים, מתינות ושימוש חכם ממלאים תפקיד באינטרנט’ההשפעות עלינו. ניר אייל, מחבר מחובר: כיצד לבנות מוצרים יוצרי הרגלים (2013), מסוכמים, “טכנולוגיה היא כמו עישון קנאביס. תשעים אחוז מהאנשים שמעשנים קנאביס לא מתמכרים. אבל העניין הוא שאתה’אני הולך להשיג כמה אנשים שמשתמשים לרעה במוצר; אם זה’זה מספיק טוב ומרתק, זה’זה כנראה יקרה.” אנו, והאינטרנט, צריכים ללמוד למתן את צריכתנו. [39]

הת’ר קירקוריאן, דוקטורט, פרופסור חבר בפסיכולוגיה של גיל הרך באוניברסיטת ויסקונסין מדיסון, הציעה דוגמא נוספת: “ההשפעות של המדיה החברתית תלויות בשאלה אם אנו משתמשים בהם כדי ליצור קשר עם יקיריהם לאורך כל היום ולקבל תמיכה חברתית לעומת [השתמש בהם כדי] להשוות את חיינו לחייהם המסוננים לעיתים קרובות של אחרים ולחשוף את עצמנו לבריונות או לתוכן שלילי אחר.” [39]

קרא עוד

שאלות דיון

1. האם האינטרנט הופך אותנו לחברה, “מְטוּפָּשׁ”? ציין את הראיות שלך והסביר כיצד אתה מאמין שהאינטרנט הוא או לא “מה שהופך אותנו לטיפשים.”

2. האם האינטרנט משפיע על הדרך בה אתה חושב? האם שמת לב לתופעות טובות או רעות לאחר שהיית באינטרנט? אילו השפעות ומה עשית ברשת שלדעתך גרם לאפקטים האלה?

3. כיצד נוכל להשתמש באינטרנט באחריות? תן דוגמאות והסביר מדוע הן חשובות.

לפעול

1. קרא את ניקולס קאר’טיעון המקצועי המקורי ב האטלנטי.

2. נתח הערות על ידי 11 מומחים אם “שימוש מתמיד בטכנולוגיות דיגיטליות [משפיעות] על בריאות המוח שלנו” בְּ- קוֹל.

4. שקול כיצד הרגשת בנושא לפני שקראת מאמר זה. לאחר קריאת היתרונות והחסרונות בנושא זה, האם החשיבה שלך השתנתה? אם כך, איך? רשום שתיים עד שלוש דרכים. אם המחשבות שלך לא השתנו, רשום שתי דרכים בהבנתך הטובה יותר של “צד אחר של הנושא” עכשיו עוזר לך לטעון טוב יותר את עמדתך.

5. דחף לתפקיד ולמדיניות שאתה תומך בו על ידי כתיבת סנאטורים ונציגים לאומיים לנו.

מקורות

1.	ניקולס קאר, “האם גוגל הופכת אותנו לטיפשים?,” האטלנטי.com, יולי/אוגוסט. 2008
2.	ניקולס קאר, הרדודים: מה האינטרנט עושה למוחנו, 2020
3.	ג’וזף פירת ‘ואח’., “ה ‘מוח מקוון’: איך האינטרנט עשוי לשנות את הקוגניציה שלנו,” פסיכיאטריה עולמית, NCBI.NLM.NIH.Gov, יוני 2019
4.	מריאן וולף, “קריאת רפרד היא הרגילה החדשה. ההשפעה על החברה היא עמוקה,” האפוטרופוס.com, אוגוסט. 25, 2018
5.	בוני קריסטיאן, “ההורים שלנו הזהירו אותנו שהאינטרנט ישבור את מוחנו. זה שבר את שלהם במקום זאת.,” השבוע.com, נובמבר. 25, 2020
6.	וויל קונאוויי, “הטכנולוגיה נמצאת במגמת עלייה, ואילו מנת המשכל היא בירידה,” פורבס.com, אפריל. 29, 2020
7.	בוב יירקה, “החוקרים מוצאים שציוני מנת משכל נופלים מאז שנות השבעים,” Medicalxpress.com, 12 ביוני 2018
8.	Mahita Gajanan, “ציוני מנת המשכל נופלים בגלל גורמים סביבתיים, ממצאי המחקר,” זְמַן.com, 13 ביוני 2018
9.	רורי סמית ‘, “ציוני מנת המשכל נופלים ונמצאים כבר עשרות שנים, ממצאי מחקר חדש,” CNN.com, 14 ביוני 2018
10.	ברנט ברטסברג ואולה רוגברג,” אפקט פלין והיפוךו נגרמים שניהם לסביבה,” PNAS.אורג, 26 ביוני 2018
11.	סקוטי אנדרו, “הם בני אדם מטומטמים? המחקר מגלה שציוני מנת המשכל צונחים כבר עשרות שנים, והתקשורת עשויה להאשים,” ניוזוויק.com, 12 ביוני 2018
12.	בריטני לוין בקמן, “האינטרנט העלה אותי להאמין שאני יכול לרבת משימות,” מחית.com, Jan. 31, 2021
13.	דייוויד בורקוס, “למה אתה יכול’T Multi Task,” PsychologyToday.com, נובמבר. 15, 2018
14.	ג’ודי נאז, “האם השימוש באינטרנט מפחית את האינטליגנציה שלך?,” עולם המחשב.com, 10 במאי 2005
15.	אשלי קולמן, “סטודנטים במכללה אומרים שהם לא יכולים לשלוח את הצבעותיהם הנעדרות כי הם לא יודעים איפה לקנות בולים,” Businessinsider.com, ספטמבר. 19, 2018
16.	ג’וזף סטרומברג, “האם GPS הורס את היכולת שלנו לנווט בעצמנו?,” קוֹל.com, 2 בספטמבר 2015
17.	מאורה ג’ודקיס, “האם אלפי שנים באמת לא יודעים לבשל? עם הטכנולוגיה הם לא’זה באמת צריך.,” וושינגטון פוסט.com, אפריל. 12, 2018
18.	מִרפֶּסֶת, “סיוטים לבישול: מבט דורי על יכולות במטבח,” מִרפֶּסֶת.com (ניגש למר. 17, 2021)
19.	ג’נט ברנס, “רכבות מוקדמות נחשבו להניב נשים’הרחמים עפים החוצה,” חוט נפשי.com, אוגוסט. 26, 2015
20.	ווהן בל, “דוֹן’לא לגעת בחיוג הזה!: היסטוריה של טכנולוגיית מדיה מפחדת, מבית הדפוס לפייסבוק,” צִפחָה.com, פברואר. 15, 2010
21.	לן ווילסון, “11 דוגמאות לפחד וחשד לטכנולוגיה חדשה,” לנווילסון.אנחנו, פברואר. 11, 2014
22.	אדריאן לאפרנס, “בשנת 1858 אמרו אנשים שהטלגרף היה ‘מהיר מדי למען האמת’ נשמע מוכר?,” האטלנטי.com, 28 ביולי 2014
23.	טיילור דניאלה, “9 פעמים בהיסטוריה כשכולם התחרפנו על טכנולוגיה חדשה” חַיָל מִן הַשׁוּרָה.com (ניגש למר. 15, 2021)
24.	ג’וש בארו, “שלושים שנה לפני SOPA, MPAA חששה מה- VCR,” פורבס.com, Jan. 18, 2012
25.	ג’ון רוזלס, “ההתחלה הגזענית של בדיקות סטנדרטיות”, NEA.org, אפריל. 24, 2018
26.	פרונטליין, “ראיון: ג’יימס פופאם”, PBS.org, אפריל. 25, 2001
27.	Whan Choi הצעיר, “כיצד להתייחס להטיה גזעית בבדיקות סטנדרטיות”, NextGenlearning.אורג, מר. 31, 2020
28.	כריסטופר ברגלנד, “מדוע לילדים עשירים יש ציוני מבחן סטנדרטיים גבוהים יותר?,”PsychologyToday.com, אפריל. 18, 2015
29.	אלוי אורטיז אוקלי, “פרשנות: מבחנים סטנדרטיים מתגמלים ילדים ממשפחות עשירות”, SandieGounionTribune.com, נובמבר. 27, 2019
30.	קרלי ברוויק, “מה אומר המחקר על בדיקות?,”אדוטופיה.אורג, אוקטובר. 25, 2019
31.	טיילר זנון, “מספר האמריקאים ללא גישה לאינטרנט אמינה עשוי להיות גבוה בהערכת הממשלה – וזה עלול לגרום לבעיות גדולות בשנת 2020,” Businessinsider.com, mar. 12, 2020
32.	מרכז החדשות של מיקרוסופט, “Nextlink Internet ו- Microsoft סוגרים את פער הפס הרחב במרכז ארה”ב,” חֲדָשׁוֹת.מיקרוסופט.com, ספטמבר. 18, 2019
33.	קתלין סטנסברי, ג’נה אנדרסון ולי רייני, “מומחים אופטימיים לגבי 50 השנים הבאות לחיים הדיגיטליים,” Phewresearch.אורג, אוקטובר. 28, 2019
34.	רבקה תורן, “מדיה חברתית ככלי תקשורת לאנשים עם מוגבלות,” כולם יכולים.אורג.בריטניה (גישה למר. 16, 2021)
35.	Namkee G Choi ו- Diana M Dinitto, “שימוש באינטרנט בקרב מבוגרים: קשר עם צרכי בריאות, הון פסיכולוגי והון חברתי,” כתב העת למחקר אינטרנט רפואי, NCBI.NLM.NIH.Gov, מאי 2013
36.	Andreas ihle, et al., “שימוש באינטרנט בגיל מבוגר מנבא ירידה קוגניטיבית קטנה יותר רק אצל גברים,” טֶבַע.com, 2 ביוני 2020
37.	ארמן מיסליסוי, “זה המוח שלך באינטרנט,” בינוני.com, ספטמבר. 3, 2018
38.	סאגה בריגס, “6 דרכים מדיה דיגיטלית משפיעה על המוח,” Opencolleges.אדו.AU, ספטמבר. 12, 2016
39.	בריאן רזניק, ג’וליה בלוז ואליזה ברקלי, “הוא השימוש המתמיד שלנו בטכנולוגיות דיגיטליות המשפיעות על בריאות המוח שלנו?,” קוֹל.com, 26 בפברואר 2019
40.	דייוויד אינגרם, “האינטרנט מטריד את מוחנו”, NBCNEWS.com, dec. 9, 2021
41.	בעד ונגד.אורג, “שאלות באינטרנט”, פרוקון.אורג, ספטמבר. 1, 2022

יותר נושאי דיון טכנולוגי

האם בני אדם צריכים ליישב מרחב? – תומכים אומרים כי קולוניזציה בחלל היא דרך להציל בני אדם מהכחדה. המתנגדים אומרים כי בני אדם החיים בחלל הם מדע בדיוני טהור.

היא בינה מלאכותית טובה לחברה? – תומכים אומרים כי בינה מלאכותית יכולה לשפר את הבטיחות במקום העבודה. המתנגדים אומרים כי AI מציב סיכוני פרטיות מסוכנים.

האם יש לגדל אורגניזמים משתנים גנטית (GMOs)? – תומכים אומרים כי מזונות GMO הוכחו בטוחים. המתנגדים אומרים כי מחקרים לא אישרו את בטיחות ה- GMO.