האם המן עדיין קיים היום?
המן הוא אמיתי ולא כל כך שמימי
סיכום:
מאנה עדיין נופלת! באנגולה, המן עדיין נופלת על האדמה וחלקו נשמר במקפיא. סיפור זה הוא עדות לכוח האמונה.
נקודות מפתח:
1. המן עדיין נופל באנגולה.
2. קצת מאנה נשמרה במקפיא.
3. סיפור זה יגביר את אמונתך.
4. מנא הוא אוכל מופלא המוזכר בתנ”ך.
5. זה קיים את עם ישראל בדרכם לארץ המובטחת.
6. המנה נמצאה על הגבעול הירוק של שיח מדברי.
7. הצמח נקרא Haloxylon salicornicum.
8. שם הבדואים לשיח הוא שקיף.
9. שיח המדבר נמצא בכל המזרח התיכון.
10. המן הוא חומר לבן ומתוק שמתקשה לגרגירים.
שאלות:
1. איך המנה עדיין נופלת באנגולה?
המן עדיין נופל באנגולה, וחלקו נשמר במקפיא על ידי חבר של כומר מילס.
2. מה זה מן?
מנא הוא אוכל מופלא המוזכר בתנ”ך שקיים את עם ישראל במסעם לארץ המובטחת.
3. מה שמו של שיח המדבר שמייצר מאנה?
שיח המדבר המייצר מנא נקרא Haloxylon salicornicum.
4. מה השם הבדואי של השיח?
שם הבדואים לשיח הוא שקיף.
5. היכן נמצא שיח המדבר?
שיח המדבר נמצא בכל המזרח התיכון.
6. איך נראה המן?
המן הוא חומר לבן ומתוק שמתקשה לגרגירים.
7. איך גילה אבינם דנין את הקשר בין שיח המדבר למן?
אבינאם דנין גילה את הקשר בין שיח המדבר למנה כשהבחין בטיפות לבנות על גבעולי השיח שהיו תוצר לוואי העיכול של חרקים הניזונים ממצב הצמח.
8. איך המנה עדיין קיימת היום?
המן עדיין קיים היום כאשר הנוזל המתוק נאסף מהשיח במקומות רבים במזרח התיכון.
9. אילו טקסטים דתיים אחרים מזכירים את המן?
המנה מוזכרת גם בברית החדשה ובקוראן.
10. מה שנקרא מאנה בכתבים פרסיים מימי הביניים?
מנא נקרא טרנג’אבין או דבש רטוב בכתבים פרסיים מימי הביניים.
11. איך תאר המטייל והטבע הטבע הצרפתי פייר בלון את המן?
פייר בלון תיאר את המן שהוא נתקל בסנט. המנזר של קתרין בסיני תוך שימוש באותו שם.
12. מה שהוביל את אווינאם דנין להבין שהבדואים אולי למדו על מנא אחר כך?
העובדה שהמונח מן שימש על ידי איראנים מימי הביניים ונשאו לסיני על ידי מלומד צרפתי הוביל את אבינם דנין להבין שהבדואים עשויים למד על מנא במועד מאוחר יותר.
13. האם נוכל להיות בטוחים איזה צמח ייצר את המן שבני ישראל אכלו?
לא, איננו יכולים להיות בטוחים איזה צמח ייצר את המן שבני ישראל אכלו, אך שיח המדבר הלוקסילון Salicornicum הוא מועמד ככל הנראה.
14. מתי אסף בני ישראל את המן?
בני ישראל קיבלו הוראה לאסוף מאנה כל יום, למעט ביום המנוחה (שבת).
15. מה לא עשה את החלק הנוסף של המן ליום השבת?
החלק הנוסף של המן ליום השבת לא קלקל.
המן הוא אמיתי ולא כל כך שמימי
Lalasticlala
mynd44
אנא עזרו לעבור לעמוד הראשון
מאנה עדיין נופלת!
זה סיפור מדהים. באנגולה, עד היום, מאנה עדיין נופלת על האדמה. לכומר מילס יש חבר, בבררין ספרינגס, ששמר על חלק מהניהול הזה במקפיא שלו. סיפור זה יגביר את אמונתך.
שתף זאת:
- לחץ לשיתוף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
- לחץ לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
קָשׁוּר
להגיש תגובה בטל תגובה
הפרסום האחרון
- פגוש צוותי חוויית התנ”ך של Pathfinder שלנו
- חירות דתית חיונית!
- מלחמות גלס פני
- הכירו את אריק כריסטנסן – מתמחה מתנדב
- לרשום סטודנט בגלאס!
לחפש
בוא לבקר אותנו!
לאנסינג כנסיית אדוונטיסט של יום שביעי
5400 ווסט סנט ג’ו הווי
Lansing, Mi 48917
517-321-1963
שירותי שבת
בית הספר לשבת: 10:00 בבוקר
שירות פולחן: 11:15
פגישת מתפלל
יום רביעי, 18:30
מטא

הירשם לניוזלטר שלנו
הצטרף לרשימת התפוצה שלנו כדי לקבל את החדשות האחרונות והעדכונים מכנסיית Lansing.
המן הוא אמיתי ולא כל כך שמימי

זה היה 1968, רק כמה חודשים לאחר תום המלחמה ששת הימים, כאשר אבינואם דנין, הפרופסור המנוח לבוטניקה, יצא למסע למדבר סיני, הארץ ההיסטורית שנלקחה לאחרונה על ידי ישראל ממצרים. דנין ועמיתיו באוניברסיטה העברית בירושלים הבחינו טיפות לבנות על הגבעול הירוק של שיח מדברי. הצמח, Haloxylon salicornicum, נמצא בכל המזרח התיכון. “שאלנו בדואי חולף: ‘מה זה?’” דנין כתב שנים רבות אחר כך במאמר שפורסם באתר פלורה של ישראל ברשת. הבדואים הגיבו: “זה-רמוס שאכלת כשעזבת את מצרים.” השיח השוליים הוא שם הבדואן עבור Haloxylon Salicornicum. האם זו התשובה, דנין תהה, למסתורין בן אלפי?
מתכון
Natif הוא ממתק דמוי נוגט המשתמש במן כמרכיב העיקרי. קרא את המתכון כאן .
המנה מוזכרת לראשונה בתנ”ך ביציאת שמות 16 כאשר בני ישראל, משוטטים במדבר סיני לאחר שעזבו את מצרים, מתחילים להתלונן בפני משה על המחסור באוכל. אלוהים מבטיח למשה “לחם גשם מהשמיים” להאכיל את האנשים. “בבוקר הייתה שכבה של טל סביב המחנה. וכששכבת הטל נעלמה, הנה על פני השממה דבר עדין, דמוי בקנה מידה, בסדר כמו שפרון האדמה על האדמה.” שאלו בני ישראל “מה זה?” אוֹ “מאן הו?” בעברית העתיקה, וזה היה מקור השם המנה (מאן בעברית מודרנית). באותו פרק, המנה מתוארת כ- “כמו זרעי כוסברה, לבן; והטעם של זה היה כמו פלים המיוצרים מדבש.”
מאנה הגיעה עם מדריך למשתמש משלו. אנשים קיבלו הוראה לאסוף בדיוק כמו שהם היו צריכים כל יום ולעולם לא להציל אותו, מכיוון שהאוכל היקר יקלקל. מנא היה מופיע שישה ימים בשבוע, וביום שישי הם הונחו להתאסף פעמיים – מכיוון שלא היה שום מאן יירד בשבת, יום המנוחה. החלק הנוסף לשבת, בני ישראל הובטחו, לא יקלקל.
תיאור המנה בתנ”ך תואם את מה שדנין מצא במדבר סיני. עד מהרה הוא גילה שהלבן יורד על השיח’גבעולי S היו תוצר הלוואי העיכול של חרקים הניזונים מהצמח’S Sap, המכונה HoneyDew. ההפרשה, שנוצרה בלילה, עמוסה בסוכר. הנוזל המתוק מתקשה לצורת גרגירים לבנים ועדיין נאסף מהאביב ועד הסתיו המוקדם במקומות רבים במזרח התיכון כיום.
מנא מופיע גם בברית החדשה ובקוראן. כתבים פרסיים מימי הביניים בקוראן, כמו גם ספר רפואה של המאה העשרים -11 המאה החוקרת הפרסית אל בירוני, עשו’לא להזכיר הלוקסילון Salicornicum אבל אומרים שמנה הייתה הטיפות המתוקות שנוצרו על עץ התמריסק, הנפוץ בחצי האי סיני כמו גם במה שהיום הוא עירק ואיראן. המנה מעץ התמריסק נקראה טרנג’אבין ((טאר-אנגבין) מן, אשר אומר “דבש רטוב” בפרסי.

התכנסות המנה, ג’יימס טיסו, 1902.
מסמך מהמאה ה -16 שנכתב על ידי פייר בלון, מטייל וצרפתית, משתמש באותו שם כדי לתאר את המן שנתקל בו ב- ST ST. קתרין’מנזר בסיני. עבור דנין, החוקר הישראלי המודרני, זו הייתה נקודת מפנה. ללמוד את המונח “מן” שימש על ידי איראנים מימי הביניים, וכי הוא הועבר לסיני על ידי מלומד צרפתי, הוביל אותו להבין כי הבדואים אולי לא למדו על מאנה מאבות אבותיהם שפגשו את משה ואת עדרו עוברים דרך המדבר לפני שלוש וחצי אלפי שנים. סביר יותר שהם שמעו את סיפור המן בהמשך.
אך למרות שאנחנו לא יכולים להיות בטוחים איזה צמח ייצר את “לחם מהשמיים” שהעם היהודי אכל במסעם, אנו יודעים זאת “מן” עדיין נקצר ומשמש בחלקים של איראן ועירק. המילה מתייחסת לזרם מתוק של כל צמח (עץ או שיח) המופיעים באזור או להפרשה מחרקים הניזונים מעצים כמו הטמריסק. שפים מודרניים בארצות הברית החלו גם הם להתנסות בזה. לאחרונה, השף טוד גריי ממנה מסעדת מנא במוזיאון התנ”ך בוושינגטון הבירה, DC, השתמש במן המיובא מאיראן כקישוט עדין. ובכל זאת, זה נדיר, מכיוון שהסנקציות על איראן הופכות את זה כמעט בלתי אפשרי לייבא.
אם אתה מבקר בעירק, אתה יכול לנסות מאן אל-סאמה (מן מהשמיים, או בערבית, מהשמיים), קונדיטור לעיסה, לבן, דמוי נוגט, המתובל עם הל ומעורב באגוזים. באופן מסורתי, הוא הוכן עם מן שנאסף מתחת לעצי הטמריסק, המעורבבים באופן טבעי עם עלים וזיהומים מהאדמה. הוא מנקה על ידי רתיחה ומתאמץ דרך מסננת ואז מעוצב לכדורים. לדברי נוואל נסראללה’ג תענוגות מגן עדן, המשימה הגוזלת זמן של ביצוע מאן אל-סאמה הייתה המומחיות של קונדיטורים יהודים בבגדאד, שקרא לזה באבא קדרסי. בימינו, הממתק מיוצר לעיתים רחוקות עם מנא אך הוא מוכן במקום זאת עם תערובת זמינה יותר ובמחיר סביר של סוכר וחלבוני ביצה.
באשר לתנ”ך’החלק הכפול (Lechem Mishneh) של מנא ביום שישי, זה גדול מספיק כדי להימשך יומיים, איש עדיין לא מצא הסבר מדעי. עם זאת, זה הוליד מסורת יהודית יפהפייה, שהופיעה לראשונה בתלמוד הבבלי, של אמירת ה- חמוטזי ברכה על שני כיכרות חלה על שבת.
מתכון
NATIF
בספר הבישול שלה בשנת 2003 תענוגות מגן עדן, Nawal Nasrallah מצטט מתכון שמצאה בספר בישול משנות החמישים לממתק דמוי נוגט בשם Natif באמצעות Manna כמרכיב העיקרי. המתכון, המיועד ליצרני ממתקים מקצועיים, מניח שהקוראים אספו את המן עצמם ומורה להם כיצד לנקות את העפר והזרדים. המתכון מעניין לקרוא, אך כמעט בלתי אפשרי לעקוב אחריו.
רכיבים
12 קילו מן
100 ביצים
3 קילו שקדים
קמח קלוי לפי הצורך
אבקת סוכר
הוראות
1. להשרות את המנה במים חמים לילה כדי לעזור לו להתמוסס. מסננים אותו דרך בד גבינה עדין ואז הניחו אותו על אש נמוכה, בסיר גדול מאוד.
2. מוסיפים 25 ביצים ומערבבים. התערובת תהיה ברורה בעוד 30-45 דקות. לסנח את זה שוב. כל האדמה והלכלוך יוסרו בעזרת הביצים הקורשות.
3. מחזירים את המן לחום, הביאו אותו לרתיחה ואז מוסיפים את הלבנים של 75 הביצים הנותרים. מערבבים ללא הרף על אש נמוכה עד שהניה הופכת להיות משחה בצבע קל, חמש עד שש שעות. הוא מוכן כאשר הכף מורמת מהתבנית והניהן הדבק בו מתנתק. מקפלים מיד את השקדים הקלויים.
4. כאשר המנה מגניבה מספיק כדי להתמודד, צרו אותו לעוגות או כדורים שטוחים בקוטר של שני סנטימטרים. מגלגלים כל חתיכה בקמח.
5. כאשר מתקררים לחלוטין, שכבו את החלקים בפחים או קופסאות עץ קטנות עם שפע של סוכר קונדיטורים בין החלקים.
האם המן קיים היום? בחינת האפשרות להישרדותה בתקופה המודרנית

מנא, הלחם העל-טבעי שקיים את בני ישראל במהלך מסע 40 שנה במדבר, הוא נושא שהקסים חוקרים ומאמינים כאחד במשך מאות שנים. השאלה על אנשים רבים’המוחות הם האם המן עדיין קיים היום. יש הסבורים שמן היה נס חד פעמי שהתרחש בעבר ולא ניתן לשכפל אותו, בעוד שאחרים טוענים כי היו עדים לקיומו בצורות שונות.
על פי התנ”ך, מנא היה חומר לבן מתוק שהופיע על האדמה בכל בוקר כמו טל. בני ישראל אספו אותו, טחנו אותו לקמח ואפו אותו בעוגות. התנ”ך מתאר אותו גם כטעימה כמו פלים המיוצרים עם דבש ובעל טעם זרעי כוסברה. בעוד שחלק מאמינים שמנה הייתה חומר על טבעי שבא ישירות מאלוהים, אחרים מאמינים שזה היה חומר טבעי שסופק על ידי אלוהים בצורה מופלאה.
למרות היעדר עדויות קונקרטיות, ישנם דיווחים על חומרים דמויי מנא המופיעים באזורים שונים בעולם. יש אנשים שטוענים כי מצאו מוהל לבן מתוק שזורם מעץ התמריסק בחצי האי סיני, שלדעתם הוא מן. אחרים דיווחו על מציאת חומר מתוק ודמוי דבש על שיחים וצמחים במדבר. בעוד שקיומו של המן כיום נותר נושא לוויכוח, סיפור המן ממשיך להיות סמל עוצמתי של אלוהים’אספקה ומזון עבור עמו.
תוכן העניינים
- מקור המן
- החשבון המקראי
- תיאוריות מדעיות
- המאפיינים של המן
- תכונות גשמיות
- תרכובת כימית
- המשמעות של המן
- בתנ”ך
- במסורת היהודית
- מבשר את לחם החיים
- המן היום
- מן בתרבות המודרנית
- המנה כתופעה טבעית
- מן ברפואה ומטבח
- משמעות המן בתנ”ך
- המדע שמאחורי המן
- סיכום

מקור המן
מאמין ויראלי נתמך על ידי קורא. אנו עשויים להרוויח תשלום קטן ממוצרים שאנו ממליצים עליהם ללא עלות עבורך. למד עוד
מנא הוא חומר מסתורי שתואר בתנ”ך כמזון מופלא שקיים את בני ישראל במהלך מסע 40 שנה במדבר. נאמר שנפל מהשמיים וסיפק מזונות לעם האלוהים. אבל האם המן קיים היום? לתת’זה חקור את מקור המן וחלק מהתיאוריות המקיפות אותו.
החשבון המקראי
סיפור המנה מוזכר לראשונה בספר שמות, פרק 16. בני ישראל בדיוק ברחו מהעבדות במצרים ושוטטו במדבר, רעב וצמא. הם התחילו להתלונן בפני משה ואהרון, ומלוואים שמעולם לא עזבו את מצרים. בתגובה, אלוהים שלח את המן מהשמיים כדי להאכיל אותם.
על פי התנ”ך, מנא היה חומר לבן ורעוע שהופיע על האדמה בכל בוקר. בני ישראל קיבלו הוראה לאסוף מספיק לצרכים היומיומיים שלהם, וכל תוספת תתקלקל ותשוררת בתולעים. הטעם של המן תואר כמי שנוצר עם דבש וזרעי כוסברה.
תיאוריות מדעיות
ישנן מספר תיאוריות מדעיות לגבי מקור המן. תיאוריה אחת היא שמנה הייתה שרף שהופק על ידי סוג של עץ תמריסק שגדל במדבר סיני. תיאוריה נוספת היא שמנה הייתה סוג של כינים צמחיות שהפרישו חומר מתוק ודביק שבני ישראל אספו ואכלו.
למרות התיאוריות הללו, מקור המן נותר תעלומה. יש חוקרים שמאמינים שמנה הייתה הוראה על טבעית מאלוהים, בעוד שאחרים רואים בכך תופעה טבעית שאבדה מאז להיסטוריה.
בברית החדשה, ישוע התייחס לעצמו “לחם החיים,” יש הסבורים כי התייחסות למן שקיבלו את בני ישראל במדבר. בתהילים 78:24, המנה מתוארת כ- “לחם של מלאכים,” עוד מדגיש את אופיו המופלא.
יהושע 5:12 מתאר כיצד המנה הפסיקה ליפול ברגע שבני ישראל נכנסו לארץ המובטחת, מה שמרמז שמדובר בהוראה זמנית שניתנה להם בזמן הצורך שלהם.
לסיכום, מקורו של המן נותר תעלומה, והאם הוא קיים כיום עדיין עומד לדיון. עם זאת, סיפור המן משמש תזכורת לאלוהים’הפרשה לעמו, הן בעבר והן בהווה.
המאפיינים של המן
תכונות גשמיות
המנה מתוארת בברית הישנה כסוג לחם שהופיע באורח פלא בשטח במהלך בני ישראל’ מסע במדבר. על פי התנ”ך, המנה הייתה קטנה, עגולה ולבן כמו זרעי כוסברה, והיה לו טעם מתוק (שמות 16:31). המלומדים התלבטו אם תיאור זה תואם לחומר ידוע שנמצא במדבר.
יש שהציעו שמנה הייתה סוג של חזזית שגדלה על סלעים במדבר. אחרים הציעו שזה היה שרף המיוצר על ידי עץ הטמריסק. עם זאת, אין ראיות חותכות התומכות בתיאוריות אלה.
תרכובת כימית
מדענים ניתחו דגימות של מנא שנמצאו במדבר וזיהו אותו כסוג של אלכוהול סוכר שנקרא מניטול. מניטול משמש לרוב ברפואה כמשתן וטיפול במצבים כמו גלאוקומה ומחלת כליות.
אמנם ידוע על ההרכב הכימי של המן, אך לא ברור כיצד יכול היה להופיע באורח פלא במדבר כדי לקיים את בני ישראל במשך 40 שנה. יש מאמינים הרואים במן הוראה על טבעית מאלוהים, בעוד שאחרים משערים כי יתכן שזו הייתה תופעה טבעית שהתפרשה כנס.
לסיכום, בעוד שהתכונות הפיזיות של המן נותרות בגדר תעלומה, ההרכב הכימי שלה זוהה כמניטול. האם מאנה עדיין קיימת כיום היא נושא לוויכוח בקרב חוקרים ומאמינים כאחד.
המשמעות של המן
בתנ”ך
מן הוא סוג של לחם שאלוהים סיפק לבני ישראל במהלך מסעם במדבר. ביציאת מצרים 16: 4 אמר אלוהים למשה, “הנה, אני יגשם לחם גן עדן בשבילך. והאנשים ייצאו לאסוף מכסה מסוימת כל יום, שאוכל לבדוק אותם, בין אם הם ילכו בחוק שלי או לא.”
בני ישראל הונחו לאסוף את המן כל בוקר, והם לא היו צריכים לשמור על אף אחד מהם עד למחרת, למעט ביום השישי בו היו אמורים לאסוף פי שניים. זה היה מבחן של אמונתם וצייתם לאלוהים’מצוות S. המנה תוארה כזרע כוסברה, וזה היה טעם כמו פלים המיוצרים מדבש (שמות 16:31).
במסורת היהודית
למן יש מקום משמעותי במסורת היהודית ונחשב לסמל של אלוהים’השגחה וטיפול בעמו. לדברי התלמוד, המן היה אוכל מופלא שקיים את בני ישראל במשך ארבעים שנה במדבר. נאמר גם כי למן יש תכונות ריפוי ושהוא טעם כמו כל אוכל שהאוכל הרצה.
מבשר את לחם החיים
המן הוא משמעותי גם בברית החדשה מכיוון שהוא מבשר את לחם החיים, שהוא ישוע המשיח. בג’ון 6:35 אמר ישוע, “אני לחם החיים. מי שיגיע אלי לעולם לא ירעב, והוא שמאמין בי לעולם לא יצא.”
המן שקיבלו את בני ישראל במדבר היה הוראה זמנית, אך ישוע המשיח הוא ההוראה הנצחית לכל מי שמאמין בו. הוא לחם החיים המספק את הרעב העמוק ביותר של נפש האדם.
ביהושע 5:12, לאחר שבני ישראל נכנסו לארץ המובטחת, המן חדל ליפול. זה סימן את סיום המסע שלהם במדבר ותחילת פרק חדש בהיסטוריה שלהם. המן שימש את מטרתו, ועכשיו הם היו אמורים לסמוך על שפע הארץ שאלוהים נתן להם.
לסיכום, מנא הוא סמל משמעותי בתולדות בני ישראל ובמסורת היהודית. זה מבשר את לחם החיים, שהוא ישוע המשיח, ומזכיר לנו את אלוהים’אספקה וטיפול בעמו.
המן היום
מן בתרבות המודרנית
מן הוא מונח שמשמש עדיין בתרבות המודרנית כדי להתייחס למשהו מופלא או לא צפוי. זה הפך לסמל של הוראה ומזון אלוהי. הרעיון של המן הוזכר בספרות, מוזיקה ואמנות. אנשים רבים עדיין מאמינים במוצאו העל -טבעי של המן ורואים בכך סימן לאלוהים’s חסד.
המנה כתופעה טבעית
בעוד שמנה קשורה לרוב לעל -טבעי, זו גם תופעה טבעית המתרחשת באזורים מסוימים בעולם. מן הוא חומר מתוק שנמצא עלים של צמחים ועצים מסוימים. זה נוצר על ידי חרקים כמו כינים צמחיים או חרקים בקנה מידה הניזונים על מוהל הצמחים. לאחר מכן מופרש את המוה.
המנה מיוצרת גם על ידי כמה מינים של חזזית הגדלים על סלעים ועצים. בנוסף, ניתן למצוא מנא עלים של עצי טמרסק, ילידי המזרח התיכון. על פי ההערכה, המנה שהופקה על ידי עצים אלה קיבלה את בני ישראל במהלך מסעם במדבר סיני, כאמור בברית הישנה (שמות 16: 14-36).
מן ברפואה ומטבח
מנא שימש למטרות רפואיות במשך מאות שנים. הוא מכיל אלכוהול סוכר שנקרא מניטול, בעל תכונות משתן וניתן להשתמש בו לטיפול במצבים כמו סוכרת ולחץ דם גבוה. מניטול משמש גם כממתיק בכמה מאכלים ומשקאות.
המנה שימשה גם במטבח, במיוחד במזרח התיכון. הוא משמש כממתיק בקינוחים ובמאפים, ולעיתים הוא מפוזר על גבי הלחם. בסיציליה, סוג של מן מיוצר ממצב עצי אפר ומשמש לייצור סוכריות מתוקות ודביקות שנקראות “Manna di Castelbuono.”
משמעות המן בתנ”ך
בתנ”ך, המנה מתוארת כ- “לחם של מלאכים” (תהילים 78:24) ונחשבת כקדמת לחם החיים שישוע יספק אחר כך (ג’ון 6: 31-35). המנה סופקה לבני ישראל כשנסעו במדבר לאחר ששוחררו מעבדות במצרים. זה נתפס כהפרשה מופלאה מאלוהים שקיבל אותם במהלך מסעותיהם.
איסוף המן היה משמעותי גם במסורת היהודית. ספר יציאת מצרים מתאר כיצד הונחו בני ישראל לאסוף רק מספיק מן לכל יום, למעט ביום השישי בו היו אמורים לאסוף חלק כפול כדי להתכונן לשבת (שמות 16: 22-26). מסורת זו נצפתה עדיין על ידי כמה קהילות יהודיות כיום.
בקוראן, מן מוזכר גם כפרשה מאלוהים לבני ישראל במהלך מסעם במדבר (סורה אל-בקארה 2:57).
המדע שמאחורי המן
בעוד שמנה הייתה קשורה לעל -טבעי, המדענים הצליחו להסביר את מקורותיו הטבעיים. ההרכב הכימי של המן משתנה בהתאם לסוג הצמח או החרק המייצר אותו. זה מורכב בעיקר מסוכרים, כולל גלוקוז ופרוקטוז, כמו גם מניטול.
סיכום
לסיכום, מנא הוא חומר מרתק שמילא תפקיד משמעותי בהיסטוריה, בדת ותרבות. אמנם לעתים קרובות זה קשור לעל -טבעי, אך זו גם תופעה טבעית שניתן להסביר על ידי המדע. בין אם אתה רואה במנה הוראה מופלאה מאלוהים או מתופעה טבעית, היא נותרה סמל של מזונות והפרשה שתפס את דמיונם של אנשים במשך מאות שנים.
המן עדיין נופל מהשמיים באנגולה – דת – נאראנד



זה נשמע לא ייאמן אבל זה נכון. מאנה נופלת לפחות פעמיים בשבוע באזור מדברי שנקרא לואנדה באנגולה.
לדברי עדי עיניים, המנה היא בדיוק כמו זו המתוארת בתנ”ך ותושבי הכפר ניזונים ממנו כאספקת המזון העיקרית שלהם.
הכל התחיל אחרי המלחמה כי תושבי הכפר היו תקועים ולא היו להם מה לאכול ולכן כולם החליטו לצום ולהתפלל לאלוהים שיספק להם אוכל. אחרי כמה ימים של צום, ילדה צעירה נכנסה לשיח כדי להקל על עצמה וראתה שני זרים שביקשו ממנה לבחור קצת מאנה על האדמה ולאכול. היא אכלה והביאה הביתה חלק מזה. הוריה שאלו מה זה והיא סיפרה להם איך ראתה שני גברים בשיח שביקשו ממנה לאכול. ההורים החליטו לעקוב אחריה אל השיח כדי לפגוש את הגברים רק כדי לגלות שהם נעלמו.
המנה כל כך מסתורית שהם לא באמת יכולים לתאר את הטעם.
דבר נוסף שמבלבל אותם הוא שהמאנה לא נופלת בימי שבת ואם מישהו יטיל חטא בכפר, המן יהפוך למרי.
דבר מרהיב נוסף שקרה היה שהיום בו סיימו לשפץ את הכנסייה שלהם שכינו את תחנת המשימה, המן שנפל היה חסר תקדים מאז שמן התחיל ליפול. זה היה יותר מדי וכי ניתן להתייחס אליו כאלוהים היה מרוצה מהם.
המן עדיין נופל מהשמיים בימינו. זו עדות טהורה לכך שכל מה שנכתב בתנ”ך נכון וכי האל הגבוה ביותר בשמיים הוא האל האמיתי היחיד ושהוא קיים.
צפו בסרטון כאן
Lalasticlala
mynd44
אנא עזרו לעבור לעמוד הראשון
האם המן עדיין קיים היום?
משאב ללא מטרות רווח, שאינו דניני, של תורת תנ”ך מעמיקה בחינם.

יחזקאל – שיעור 17

- לוגואים ותמונות
- מגבלות זכויות יוצרים
- מדיניות הפרטיות
- תנאים



